שיעור בדמוקרטיה לגיל הרך

אלה ימים סוערים והמציאות מורכבת ומסועפת. ישראלים רבים יוצאים להפגין, למחות ולהביע את דעתם. הילדים צופים ועלינו מוטלת האחריות לתווך להם את האירועים האלה לכדי ערך משמעותי אחד גדול: החופש להיות.

"אתה יכול לבחור רק ממתק אחד".
"איזה חבר שאתה רוצה להזמין אלינו היום?".
"לאן נלך? לגן השעשועים או לפארק?". 

אחד העקרונות החשובים ביותר בדמוקרטיה הוא עקרון הבחירה, ובעקבותיו – הוויתור. לא הבחירה היא שכואבת, אלא הוויתור שכרוך בה. ילדים מתקשים לבחור כי עליהם לוותר על כל היתר. אנחנו חיים בחברה דמוקרטית, שהבחירה היא נר לרגליה וחשוב שנאמן את הילדים להתמודד עם התסכול והקושי שמתלווים אליה.

זה מתחיל כבר מהגיל הרך. ילדים נולדים עם יכולת טבעית לצדק: "את לא מחליטה עליי", "אני… לבד!", "זה לא פייר", "לא בא לי" ועוד.

אם במקום לפתור לילדים את אתגרי החיים, נצייד אותם בכלים מעשיים להמשך הדרך, נוכל לראות מולנו בעוד כעשור, אנשים צעירים, יוזמים, בטוחים בעצמם ובעלי יכולת התבטאות רהוטה ושוטפת.

איך הדמוקרטיה וחופש הביטוי ילמדו אותי להיות הורה טוב יותר?

למרות שרובנו גדלנו במדינה דמוקרטית, אין לנו היכרות מספיק קרובה ויומיומית עם המושג: "דמוקרטיה", ולרוב אנו מתקשים לזהות את ההקשר שלו לחיי היומיום שלנו. אלא שהדמוקרטיה היא חלק בלתי נפרד מאיתנו וכרוכה גם בחינוך ילדינו. יחד עם זאת, כדאי וחשוב שניתן את הדעת ונשים לב למספר דגשים בבואנו לחנך את ילדינו.

תנו להם לבחור 

הבחירה היא עמוד התווך של מציאות חיינו הדמוקרטית. אנו בוחרים בכל רגע נתון. מעבר לסדר היום ולכללי הבית, אפשרו לילדכם לבחור, לקבל החלטה, להתלבט, לחשוב, להתייעץ: במה הוא רוצה לשחק, את מי הוא מעוניין להזמין, לאיזה חוג היה רוצה להירשם, מה הוא בוחר לאכול. למעשה בכל פעם שהילד שלך אמור לבחור משהו בין מספר אפשרויות, או כשהילדה שלך צריכה לוותר לילד אחר, מתעוררת הזדמנות מצוינת לבדוק ולבחון יחד איך יודעים במי או במה לבחור.

תהיו שם בשבילם עם עצה טובה ומילות עידוד, אבל אל תכוונו אותם לכיוון שאתם רוצים, תנו להם להחליט לבד.

תנו להם לשאת באחריות 

בחיים, לכל בחירה יש מחיר. תוצאה שאיתה אנו אמורים להתמודד. 

• אם בחרתי להפריע בכיתה, התוצאה היא שהמורה תכעס עליי ואולי אפילו תרחיק אותי מהשיעור.
• אם בחרתי שלא להכין עוגיות עם חבריי לגן, התוצאה היא שאלך הביתה ללא עוגיות כמו כולם.
• אם בחרתי שלא לאכול ארוחת ערב עם כולם, התוצאה היא שאלך לישון עם תחושת רעב קלה.

כמה קשה לנו לתת להם לשאת בתוצאות? כמה קשה לנו לראות אותם סובלים ומתקשים בעקבות בחירה שגויה? אכן, לא פשוט, אבל שיעור גדול לחיים. ילד שילמד להתמודד עם תוצאות הבחירה שלו, יגדל להיות אדם בטוח בעצמו, שלא מפחד לקחת סיכונים ולהביע את דעתו. 

תנו להם למחות

לילדים צעירים יש הבנה אינטואיטיבית של מהו כוח מול חוסר אונים. הם חיים בעולם בו יש להם מעט שליטה ורוב ההחלטות מתקבלות עבורם, וכך מתפתחת אט אט יכולת חשיבה מורכבת על מה הוגן ומה לא הוגן, והנה לכם המחאה הראשונה. מחאת ה"לא פיירי", או בשמה הספרותי: מחאת ה"זה לא הוגן". ואם זו לא תשיג תוצאות מיידיות, הם לא יהססו להסלים את המאבק, ולשלוף את הזכות לצעוק ולהפגין.

לרוב כשמחאה כזו מתרחשת, הורים רבים נבהלים ומנסים ליישר עבורם את ההדורים ולפתור את העניין בצורה מהירה וחלקה, ועם כמה שפחות תסכול. אל תעשו את זה. הזכות למחות ולהביע תסכול היא זכות בסיסית של כל אדם. להפך, זו הזדמנות מצוינת ללמד אותם איך עושים זאת בצורה מכובדת: לא זורקים חפצים, לא פוגעים אחד בשני, לא מקללים. 

ובכל זאת, מה כן? – מותר לכעוס, מותר לבכות, מותר לצעוק, מותר להתעצבן ולהתרגז. מותר.

הגיעו לשולחן הדיונים

כשהלהבות יורדות והכעס שוכך, אל תוותרו על השיעור. דברו איתם. הסבירו להם למה החלטתם את מה שהחלטתם. תנו להם להגיד את דעתם, והובילו את השיחה לדיון פורה של: "אז מה אתם מציעים לעשות?", "למה אתם מתכוונים?" הקשיבו להם בכובד ראש, ובדקו ברצינות האם אפשר לקיים את מה שהם מבקשים או שאפשר להתפשר באמצע הדרך. לכל אחד יש זכות להשמיע את דעתו כי כל אדם הוא עולם ומלואו. 

דמוקרטיה באה לידי ביטוי בכל מיני דרכים, ואחת מהן היא חופש הביטוי. לכולם יש זכות להתווכח ולנסות לשכנע את הצד השני. לדיונים ולשיחות חשיבות רבה, כי דמוקרטיה מתבססת על הסכמה ולא על כוח. תמיד עדיף לנסות לשכנע אנשים מאשר לאלץ אותם לעשות דברים בניגוד לרצונם. 

הילדים לומדים שמקשיבים להם, שדעתם חשובה, נחשבת ומשמעותית. ילדים שמדברים איתם, לומדים להסביר את הדברים בצורה מכובדת ומובנת, ולא מתוך התלהמות אגרסיבית וכעס. דיון כזה פותח גם אופציה לתרגל חמלה, אמפתיה והבנה של האחר.

דמוקרטיה היא לא אקט של פעם בארבע שנים, אלא הוויית חיים שמארגנת ומסדרת את מערכות היחסים בין הפרט לחברה. התנהלות דמוקרטית מייצרת כללי משחק של סדר חברתי וצריך להתאמן בה כבר מהגיל הצעיר – לרכוש מיומנויות בתהליכי בחירה, חשיבה וסינון. עלינו מוטלת האחריות ללמד אותם לפעול בשיקול דעת, להסביר את עצמם ולשאת באחריות על תוצאות הבחירות שלהם.

* רווית רביב היא מומחית לגיל הרך במכון אדלר.