דיס איז מיי אבא

יש משפחות שמדברים אצלן בבית בשפה אחת, ויש משפחות שמדברים אצלן בבית בשתי שפות – בשפה של אבא ובשפה של אמא, או בשפה של המשפחה ובשפה של המדינה. משפחות אחרות מחליטות לדבר עם הילד גם באנגלית או ששולחות אותו לגן/ לחוג אנגלית, כדי שיהיה לו קל יותר בהמשך לרכוש את השפה. האם זה רק טרנד או צורך ממשי של העידן החדש, ידע שכל ילד צריך שיהיה לו בכפר הגלובלי?

לכל אחד מאיתנו יש שפת אם, השפה הראשונה שמדוברת עימו מרגע לידתו. עם זאת, במציאות של המאה ה-21 הנורמה היא שהאדם הוא יותר רב לשוני מאשר חד לשוני. "95 אחוזים מאוכלוסיית העולם היא רב לשונית, החל מדו לשונית ומעלה", מציינת ד"ר ענת סטבנס, מומחית להתפתחות שפה בקרב אוכלוסיות רב לשוניות וחוקרת במכון לחקר וטיפוח בחינוך באוניברסיטת חיפה.

"באשר לרכישת שפה, קיימות שתי גישות מרכזיות", אומרת ד"ר סטבנס. "יש הטוענים כי ילד זקוק למערכת לשונית אחת מבוססת ושלמה לפני שמכניסים מערכת נוספת. לעומת זאת, מחקר קנדי משנת 2005 מצא שאנשים דו לשוניים הגיעו ליכולות קוגניטיביות טובות הרבה יותר מאלה של חד לשוניים. לטענת החוקרת, המפתח ליכולות קוגניטיביות גבוהות יותר בקרב דו לשוניים הוא להכניס כמה שיותר מוקדם כמה שיותר שפות לטווח ארוך ובאופן עקבי".

• רוצים להתייעץ? בואו לפורום התפתחות שפה ודיבור
  

למידת השפה: חשיפה והבשלה

"שפה היא למעשה הפונקציה הכי גבוהה שלנו. דרכה אנו מבינים את העולם ומרחיבים את הידע שלנו עליו", מדגישה ד"ר אניטה רום, קלינאית תקשורת. "המיוחד בשפה האנושית הוא שבניגוד לבעלי החיים, בני האדם מסוגלים להפיק מבעים חדשים ואת המשמעויות הנלווית להם, ולאו דווקא מבעים שהם נחשפו אליהם בעבר", מדגישה ד"ר סטבנס. כך, למשל, אנו יכולים לשמוע משפט שמעולם לא שמענו ולהבין בכל זאת את משמעותו, ובדיוק באותו אופן אנו גם יכולים ליצור משפטים חדשים.

כשאנחנו מדברים על שפה, יש להבחין בין סוגיה השונים הנקבעים בהתאם לאופן רכישתה. "תהליכים של התפתחות או של רכישת שפה תלויים בשני תנאים קוגניטיביים עיקריים: החשיפה לשפה וההבשלה", מסבירה ד"ר סטבנס.

איך זה מתאפשר? קיימת הבחנה בין מצב שבו ילד נולד לתוך סביבה משפחתית רב לשונית (דו לשוניות סימולטנית), לבין מצב שבו הילד נחשף למערכת לשונית נוספת בשלב מאוחר יותר, לאחר שכבר מתקיימת אצלו מערכת חד לשונית (דו לשוניות סדרתית). במקרה זה, קיימת הבחנה נוספת המתבססת על אופן החשיפה למערכת הלשונית הנוספת: שפה זרה ושפה נוספת.

ד"ר סטבנס מסבירה: שפה זרה היא כל שפה הנלמדת במסגרת, כמו בשיעורים, חוגים או קורס, שבעצם נגיעתנו בשפה זו היא מוגבלת בזמן, במקום ובאנשים שעושים אותה נגישה עבורנו, והלימוד שלה נעשה מחוץ לגבולות מדינה שבה היא מדוברת. שפה נוספת עומדת בכל הדרישות והתנאים של שפה זרה, רק שהיא נלמדת בסביבה או במדינה שדוברת אותה.

"ילדים שההורים שלהם דוברים יותר משפה אחת, רוכשים באופן טבעי שתי שפות בצורה יעילה", אומרת ד"ר רום, "אמנם דו לשוניות יוצרת איחור מסוים של כחצי שנה עד שנה ברכישת שפה, אך עד גיל שש-שבע הילדים בדרך כלל סוגרים פערים. מעבר לכך, במקרה של הגירה כדאי שילדים יכירו את השפה של הדור שמעליהם, כי זה מאפשר קשר עם המשפחה המורחבת ומקנה תחושה של זהות וביטחון עצמי".

ילדים להורים שדוברים יותר משפה אחת, רוכשים שתי שפות בצורה יעילה. אילו': photos to go

שפה נוספת דורשת השקעה רבה

מה קורה כשמשפחה דוברת עברית מעתיקה את מקום מגוריה למדינה זרה? משפחת אללי התנסתה בכך פעמיים. פטריק אללי (44), יליד צרפת שעלה לארץ בגיל צעיר, ואפרת (38), חוו פעמיים עם הילדים מעבר לארץ זרה למשך מספר שנים. "כשעמית היה בן חמש, גיא בן שמונה חודשים וטל עוד לא נולדה, נסענו לשליחות של ארבע שנים במצרים", מספרת אללי. "עד אז תמיד דיברנו בבית רק עברית. לפני הנסיעה, קיבל עמית מספר שיעורים בסיסיים באנגלית, כדי שיתחיל לשמוע את השפה, לזהות אותה. בקהיר הוא השתלב בגן חובה בבית ספר אמריקאי שבו שפת ההוראה היתה אנגלית. בהתחלה הוא התקשה לבטא את עצמו, אך עם הזמן האנגלית הפכה להיות שפה נוספת לכל דבר. בהמשך הוא למד בבית הספר גם צרפתית כשפה זרה.

"שגיא, לעומתו, למד קודם ערבית, כי הוא שהה בהתחלה בבית עם העובדת המצרייה, שדיברה רק ערבית. בגיל שנה וחצי הוא החל ללכת לגן לדוברי אנגלית והתאקלם שם היטב. השפה לא היוותה עבורו כל מכשול. באותה תקופה הוא דיבר שלוש שפות. טל נולדה במהלך שהותנו במצרים, כך שבבית היא שמעה עברית וערבית. מאוחר יותר גם היא הלכה לגן לדוברי אנגלית".

כששבה משפחת אללי לארץ, היתה טל כבת שנתיים ו"לא דיברה הרבה משום שפה. היא לא דיברה עברית כמו ילדה בת גילה", היא מספרת, "לקח לה כשנה להדביק את הפערים בעברית. את השפות הנוספות לא טרחנו לשמר". עמית ושגיא, שהיו גדולים יותר, המשיכו ללמוד אנגלית בבית הספר ובחוגים.

לאחר שלוש שנים בארץ נסעה שוב משפחת אללי, הפעם לשהות בת שלוש שנים בניגריה. שלושת הילדים קיבלו שיעורי תגבור באנגלית לפני הנסיעה והשתלבו שם היטב במסגרות חינוכיות דוברות אנגלית. בבית המשיכה משפחת אללי לדבר רק עברית, "אבל לפעמים העברית והאנגלית היו מתבלבלות להם", משתפת אללי. "הם היו לוקחים מבנה של משפט באנגלית ועושים בו שימוש בעברית, מתרגמים למשל את 'That's why' מאנגלית, ואומרים בעברית 'זה למה'. לפעמים גם היתה 'בורחת' להם מילה בעברית, אז הם היו משתמשים במילה באנגלית". "אם ההורים יקפידו על הפרדה בין השפות, הבלבול יילך ויפחת ככל שההורים ישמשו דוגמה לכך ויקפידו על ההפרדה", מסבירה ד"ר רום.

שתי לשונות מה תורמת הדו לשוניות לילדים? • חשיבה והבנה: ילדים בעלי יכולת חשיבה לשונית, בעלי הבנה שניתן לבטא רעיון אחד בכמה דרכים. • גמישות בלמידה: גמישות ביכולת ללמוד דקדוק של שפה נוספת או דרכי ביטוי של צלילים חדשים. • יתרון חברתי: יכולת להבין את הזולת החושב או מרגיש בדרכים שונות, יכולת להכיר אנשים שונים בני תרבויות שונות. במקרה של הגירה, יתרון בקשר עם המשפחה המורחבת. • יתרון אינטלקטואלי: המעברים המהירים משפה לשפה מפתחים יכולת אינטלקטואלית. • יתרון קוגניטיבי: ההבנה מגיל צעיר ששמו של חפץ רק מסמל אותו ואינו החפץ עצמו (ההבנה נרכשת כשהילד מבין שלחפץ מסוים שמות שונים בשפות שונות). אגודת קלינאי התקשורת בישראל

כאמור, שמירה על שפה נוספת אינה עניין של מה בכך. היא מצריכה עבודה אינטנסיבית לאורך זמן, לא רק של הילדים, אלא גם מודעות של ההורים. "כל שפה צריכה לקבל דגש מלא, כלומר יש לחשוף את הילדים לא רק לשפה המדוברת, אלא גם לזו הכתובה", אומרת ד"ר רום, "דו לשוניות אינה דבר ברור מאליו, זו השקעה שצריך להיות מודעים לה, כי תמיד קיים חשש שתהיה דלות של שתי השפות".

"היום, במבט לאחור", משתפת אללי, "החשיפה לשפות בגיל צעיר תרמה ועדיין תורמת מאוד. לעומת יכולת הקליטה שלי למשל, לילדים הרבה יותר קל לקלוט שפות נוספות. אין ספק שידיעת שפה נוספת גם חושפת אותם למידע רב יותר, מכיוון שאין להם מוגבלות שפה. החוויה גם חשפה אותם לתרבויות ולדתות שונות משלהם, לכן הם רגישים וסבלניים יותר לאנשים שונים מהם, ומכבדים אותם כפי שהם".

אנגלית מגיל שלוש?

מה קורה כשההורים מעוניינים להוסיף לתרמיל המיומנות של ילדם גם שפה זרה? קיימות דעות לכאן ולכאן בכל הקשור ללימוד שפה זרה לילדים קטנים. יש הורים הטוענים כי בגיל הרך המוח הצעיר והגמיש מאפשר למידה כמעט אוטומטית של שפה, וכי מדובר בחלון הזדמנויות שיכול להקפיץ את הילד מדרגה. יש הורים שבוחרים לשוחח עם הילד גם באנגלית, ואחרים מצרפים אותו לגן או לחוג אנגלית.

עם זאת, יש הטוענים כי לימוד שפה זרה בחוג מספר פעמים בשבוע בגיל שלוש או ארבע, אינו יעיל. "כדי שילדים ילמדו שפה שנייה, צריך לבסס אצלם קודם שפה ראשונה", אומרת ד"ר רום. "שפת האם היא הבסיס לבניין של שפות נוספות. ככל שהיא עשירה יותר, כך יוכל הילד להעביר את המיומנויות לשפה השנייה. מחקרים הראו שעד גיל שמונה לערך הילדים אינם בשלים ללמוד שפה שנייה, אלא אם זה בא כחלק ממסגרת החיים הטבעית שלהם".

ד"ר סטבנס אינה מסכימה: "ההנחה היא שהלמידה של המערכת הנוספת תהיה מושפעת באופן חד כיווני מהמערכת של למידת השפה הראשונה אינה נכונה, מכיוון ששפות הן שונות במבנה, בתחביר, במשמעויות וכו', ואין בהכרח העברה חד ערכית משפה אחת לשנייה, ובוודאי שידיעה של שפה אחת אינה מבטיחה ידיעה של שפה אחרת".

עם זאת, על דבר אחד כולם מסכימים: על ילדים המתקשים ברכישת שפה ראשונה, אין להעמיס רכישת שפה נוספת, וחשוב לאבחן ילד זה תוך בירור שלבי התפתחותו. אז מה למדנו? שלדו לשוניות יש יתרונות, אך לא בכל מצב ולא בכל מחיר. החשיבות הגדולה ביותר היא להיות קשוב לילד, ובעיקר, כמו בכל תחום בחינוך – להתמיד.

לכתבות נוספות בנושא הכנסו לפורום להיות הורים בתפוז