דיסקים חדשים

מיצג ישראלי

Israel, אוסף, התו השמיני

סוף סוף הגיע תורנו, ובלייבל "פוטומאיו", המפיק מוזיקה עולמית, החליטו להוציא אוסף ישראלי. כרגיל בלייבל הזה, לא כל ההחלטות ברורות ולא על כל השירים שהוכנסו יש הסכמה בקרב מי שמעורים במוזיקה הישראלית, אבל לפחות אנחנו "על המפה".

אז מה היה לנו כאן? אתי אנקרי פותחת ב"נלקח ממני סוד", לא השיר הכי מוצלח שלה אבל עדיין שווה. איתי פרל ממשיך עם "צ'יפופו" שמתורגם כאן ל-No Big Deal, ואכן לא משהו ששווה להתעכב עליו. הדס דגול מביאה את הצליל האתני שכל כך מאפיין (לפחות לגבי מי שגר בחו"ל) את המוזיקה הישראלית ומשלבת אותו ברגאיי עם ציטוטים מהמקורות. הכי ישראלי שיש, לצורך העניין. גידי גוב ורונה קינן שרים ביחד את "הריקוד המוזר של הלב". מקסים? – כן. הכי מאפיין את ישראל כדי להיכלל באוסף כזה? – לא ממש.

אז מה כן ישראלי-ייצוגי באוסף הזה? דיוויד ברוזה ב"שרוכים" בגלל המינוריות והדיוק ולמרות הגיטרה הכל-כך ספרדית, מוש בן ארי עם "רק אם נעיז" בגלל האתניות המוחצנת והשילוב שמייצג את אחד הז'אנרים הבולטים במוזיקה הישראלית העכשווית, אמאל מורקוס כנציגה הבלתי נמנעת של האוכלוסייה דוברת הערבית בארץ לטובת הגיוון האתני, וכמובן טיפקס הבלתי מתכלים בגלל הפאן והקלילות.

העטיפה, כרגיל, מוקפדת ומכילה גם חוברת הסבר על המוזיקה בישראל ככלל ואייטמים על כל זמר והרכב באנגלית, בספרדית ובצרפתית. בתמונה שבפנים יפו נראית כמו גרסה מוצלחת של אי יווני, איתי פרל חתיך הורס ולהקת שבע מצטלמים כמו מיזוג גלויות קצת הזוי אבל אופייני לארץ. לא משהו שקונים אם גרים כאן אבל אלבום שבהחלט יכול להתאים כמתנה לקרובים וחברים בחו"ל.

רטרוספקטיבה לג'ז

עולמו המופלא של לואיס ארמסטרונג, אוסף, הליקון

בחברת "הליקון" החליטו לעשות מעשה והוציאו אלבום אוסף כפול שמוקדש לאחד האמנים והמוזיקאים הגדולים בהיסטוריה, לואיס ארמסטרונג.

בדיסק הראשון נמצאים שירים שבגללם הפך ארמסטרונג לאגדה, כגון:Hello Dolly, What a wonderful world, When the saints go marching in ועוד, לצד הטנגו הקלאסי המפורסם Kiss of fire וביצוע נפלא לשיר הצועני Otchi Tchor ni ya.

הדיסק השני נקרא "לואיס וחברים" ומכיל בתוכו 17 שירים שבהם שיתף ארמסטרונג פעולה עם מיטב מוזיקאי התקופה – דיוק אלינגטון, אלה פיצג'רלד, ולמה מידלטון (ב-Baby it's cold outside בהופעה חיה כולל אלתורים וצחוק מצד הקהל), בילי הולידיי, בינג קרוסבי, דייב ברובק ועוד. כך אפשר למצוא פה יצירות מוזיקליות אלמותיות כגון:Cheek to cheek, Summertime ו-Dream a little dream on me. איזה יופי. לקנות, להאזין ולהתרגש.



גשם בגן עדן

Manu Chao: La Radiolina, מאנו צ'או: הרדיולינה, התו השמיני

מאנו צ'או נולד בצרפת למהגרים ספרדים ויודע כמה קשה להיות זר. למרות זאת הוא מצליח לתרגם את העוצמה האמנותית שלו לכוח חברתי ומהשירים שלו ברור שהוא יודע מאיפה הוא בא.

כמי שגדל בפריז וראה את העוני והאומללות ברבעי המהגרים המרוחקים מרחק יריקה מהשאנז אליזה, מאנו צ'או יצר סגנון אישי ללא גבולות. לאחר שבעשור הקודם הוא פעל במסגרת ההרכב Mano Negra, הסתובב עם קרקסים נודדים וביקר פעמים רבות בדרום אמריקה ובארצות העולם השלישי, גיבש מאנו צ'או זהות חברתית מוצקה שאותה הציג בשנת 1998 באלבום הסולו הראשון שלו, Clandestino (שם שפירושו "הבלתי נראים", הכינוי למהגרים שחיים בשולי העיר הגדולה). מדונה התלהבה מהמוזיקה של מאנו צ'או והחליטה לשלב בסרטה "הדבר הטוב הבא" את שירו "מלך הבונגו", מהלך שגרם לכך ששמו של המוזיקאי המהגר הגיע לכל פינה בעולם.



האלבום הנוכחי הוא הרביעי של מאנו צ'או ולמרות השפה הספרדית הוא מדבר אל לב כולם. הטקסטים אומנם נושאים משנה חברתית נוקבת אבל הטריק שמושך מאזינים שאינם דוברים את השפה הוא השימוש ברעשים שונים – צלצול מפתחות, קולות ממערכת כריזה, גיטרות ספרדיות ועוד – וגם השימוש בכמה שפות. הלהיט הבולט מתוך האלבום, Rainin in paradise, אף נבחר לאחד משירי השנה על ידי הגארדיאן הבריטי ויותר מ-300 אלף איש כבר הורידו אותו (בחינם) מהאתר של מאנו צ'או.

 

מתוך: מגזין מסע עולמי

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה