יום האישה הוא תירוץ מצוין לקדם נשים אחרות
בשבילנו כל יום הוא יום האישה. עדי עוז, עורכת "את", מציעה שננצל את זה כדי לחזק נשים, כל הזמן
אני זוכרת היטב את גיליון יום האישה הראשון שערכתי. זה היה גם הגיליון הראשון שערכתי בימי חיי. הייתי פרח עיתונות צעירה ונמרצת במסדרונות מערכת "העיר" ובין עורכי המערכת היה רוב גברי מוחלט. התחושה הייתה ברורה מאוד: מבקשים את זה ממני כי אין באמת נשים אחרות בסביבה. התמרדתי: "למה שאני אעשה דוווקא את גיליון יום האישה?!", לא רציתי להיות בעמדת הקורבן שעכשיו מקונן על קורבניותו. רציתי להרגיש כמו כולם.
אלא ש"כמו כולם" במסדרונות המיתולוגיים של "העיר" היה בעיקר להיות גבר צעיר במערכת שהשפה בה הייתה גברית פינת שוביניזם לייט. בסופו של דבר, במשיכת כתפיים וגלגול עיניים, לקחתי את הג'וב ובכך בעצם פתחתי בקריירת עריכה מהנה במיוחד שהובילה אותי עכשיו לסיטואציה שבה באמת כל יום הוא יום האישה בשבילי, אני מוקפת במערכת של נשים בלבד ועוסקת כל הזמן במחשבה: מה מעניין נשים. תענוג גדול.
במהלך הזמן שחלף גם הפנמתי הרבה יותר לעומק את הצורך ביום האישה, לא כדי להתקרבן, גם לא כדי לקבל הופעות וקרמים חינם (למרות היתרון המובנה של הקונספט) אלא כדי לנצל כל הזדמנות שיש לדבר על כל העבודה שעוד יש לעשות, ויש עוד כל כך הרבה עבודה:
נשים עדיין מרוויחות 30 אחוז פחות מגברים, בכנסת הנוכחית ישנן 29 חברות כנסת לעומת 91 גברים. בגלגל"צ השמיעו השנה 23 אחוז שירים בביצוע נשים לעומת 77 אחוז של שירים בביצוע גברים. במשק הישראלי יש רק 20 אחוז מנכ"ליות לעומת 80 אחוז גברים. הפנסיה של גברים גבוהה פי 1.5 בערך מזה של הנשים. בישראל יש 14 נשים המשמשות כראשות רשויות מקומיות ומועצות אזוריות לעומת 234 גברים, וכך זה ממשיך וממשיך. (הנתונים נלקחו מ"מדד המגדר אי־שוויון מגדרי בישראל" של מרכז שוות במכון ון ליר שחלקו מבוסס על האגף לשוויון מגדרי בשירות המדינה).
הסוגיה האחרונה שמלהיטה את השיח הציבורי בעניין המגדרי היא סגירת מועדוני החשפנות. הטוקבקיסטים ומומחים מטעם עצמם מיהרו להגן על זכותן של נשים על גופן. אחרים באו בטענות על כך שעכשיו הנשים הללו, שמראש הגיעו לעסוק בחשפנות מעמדה של חולשה, רק נחלשות עוד יותר, מאבדות את פרנסתן, את יציבות חייהן. הטיעון האחרון צודק מאין כמוהו. הסגירה של מועדוני החשפנות נעשתה באופן אגבי ושרירותי על־ידי משטרת ישראל. המשטרה לא טרחה להכין מראש את הנשים במועדונים או את גופי הסיוע.
היא עשתה זאת בעקבות הנחיית פרקליט המדינה בשנה האחרונה שהגדירה את ריקוד הלפ דאנס כמעשה זנות, וזאת ברוח חוק הפללת הלקוח שאמור להיכנס לתוקף השנה בישראל.
הדברים האלה מבטאים את השיח המקובל כשמדברים על הזנות בישראל, זה שיח שעוסק תמיד בחוקי, בפלילי, במשפטי. אף אחד כמעט לא מדבר על הנשים עצמן.
חשוב להבין, חיים בזנות הם חיים שמייצרים פגיעה עמוקה ומתמשכת במי שחי אותם. הם גורמים לדיסאסוציאיות ולטראומות קשות שמובילות לנטייה להתמכרויות, לשימוש בסמים, לאלכוהוליזם ולהפרעות נפש קשות. גם הגוף נדפק ממש: סרטן הלוע והרחם שכיח מאוד בקרב נשים בזנות. במרכז סלעית שמספק דירות חרום לנשים בזנות דיווחו בשנת 2017 כי 35 נשים שעברו במרכז בשמונה שנות פעילות נפטרו. הגיל הממוצע בו הן מתו הוא 40. מחקרים רבים מצביעים על גילאי 40 כגיל הממוצע שבו נשים בזנות יאבדו את חייהן.
מערך הרווחה קורס כי הבלגן הפוליטי גורם לכך שכספים ממשלתיים שהמדינה התחייבה להעביר אינם מגיעים, ובינתיים הנשים נזרקות לרחוב וכל החצים מופנים לארגוני הנשים כי כמו תמיד הפמיניסטיות אשמות. יום האישה שמח!
חבל שכל הלהט הציבורי בנושא, כל האנרגיה הממשלתית, לא מופנת כדי לתת להן (ולהם, בזנות יש גם גברים) את הסיוע שהם כל כך צריכים מאיתנו.
במקום זה סוגרים את המועדונים באופן מסגבירני להחריד, נוטשים את הנשים לעצמן, אירגוני הסיוע מוצפים בפניות מבלי להיות מסוגלים לתת את הסיוע הדרוש ומבלי שנערכו לכך מראש, מערך הרווחה קורסים כי הבלגן הפוליטי גורם לכך שכספים ממשלתיים שהמדינה התחייבה להעביר אינם מגיעים, ובנתיים הנשים נזרקות לרחוב בלי פרנסה וכל החיצים מופנים לארגוני הנשים כי כמו תמיד הפמיניסטיות אשמות. איזה יופי, יום האישה שמח!!!
באופן אישי, בשנה האחרונה אני חלק מהוועד המנהל של עמותת "לא עומדות מנגד", שהוקמה כקבוצת פייסבוק בעזרתה ניתן סיוע לשורדות זנות שמבקשות זאת.
כל אחת ואחד מכן שמבינה שזנות היא פגיעה מתמשכת ואכזרית מוזמנת להצטרף לקבוצת הפייסבוק, לשמוע את העדויות של שורדות הזנות, לתת להן אהבה ותמיכה ואולי גם לתרום בעשייה או בזמן לפי הצרכים שעולים בקבוצה. אבל יש עוד המון דרכים אחרות לעזור ולתרום לנשים ולצמצום אי השוויון בחיינו. כאן ריכזנו 33 רעיונות שמציעים איך לעשות את זה ביום האישה 2020. כל רעיון נוסף יתקבל בברכה ונשמח להוסיף אותו לרשימה.
בשביל כל אחת מאיתנו כל יום הוא יום האישה. הגיע הזמן שהעולם יישר איתנו קו.