דבר העורכת: קווים לדמותו של הדושבג

דונאלד טראמפ | צילום: Gettyimages
דונאלד טראמפ | צילום: Gettyimages

בשעה שדונלד טראמפ עושה עוד צעד לכיוון הבית הלבן וארי שביט עולה לכותרות לאחר שהטריד נשים ששהו בנוכחותו, עדי עוז עורכת מגזין "את" מקדישה טור לכל אותם דושבגים שמפרשים באופן שגוי לחלוטין את הסיטואציה

88 שיתופים | 132 צפיות

 

"דושבג הוא במקור מכשיר האוגר מים המוזרמים בלחץ לתוך איברים מוצנעים בגוף. כפי הנראה, בגלל השימושים ההיגייניים במכשיר, נחשב הדושבג דוחה ומגעיל, ובשימוש מושאל באנגלית אמריקאית (…) מתאר הדושבג אדם שפנימיותו ואופיו דוחים ומגעילים. (…) לדעתו של פרופ' מייקל מארק כהן מאוניברסיטת ברקלי בארצות הברית, כינוי הגנאי 'דושבג' ניתן רק לגבר לבן, עשיר והטרוסקסואל (או למי ששואף להיראות כמוהו)" – מתוך: ויקימילון.

הדושבג בטוח שהוא צודק תמיד, שהוא רואה את הדברים נכוחה בעוד שאר העולם מתבחבש עם עצמו ומחכה למוצא פיו על האמת הגדולה שרק הוא, הדוש, שולט בה.

הדושבג מדבר על הילדים שלו בנוכחותם בגוף שלישי כאילו הם לא נמצאים לידו. לרוב הוא יגיד עליהם דברים משפילים שיפגעו לעד בביטחון העצמי שלהם ("תראי כמה קורנפלקס הילדה אוכלת!"). כשיטריח את עצמו להתייחס לנוכחותם ואשכרה ידבר איתם, זה יהיה עליו. על כמה הוא צודק, איך הוא רואה את העולם או אולי – עד כמה נוכחותם דפקה את חייו ("הערתם אותי מוקדם בשבת בבוקר וזה עושה אותי זקן").
סיכוי סביר שגם בנות הזוג שלו זוכות בדיוק לאותה אינטראקציה.

הדושבג מקבל בווטסאפ סרטונים מיניים של בחורות שלא התכוונו לפרסם ברבים את הסרטונים שלהן. לצערן היה להן חבר (דוש בפני עצמו) שהעביר אותם הלאה. הדושבג יסתכל על הסרטון, יאונן עליו, ויעביר אותו הלאה לקבוצת הווטסאפ של דושבגים אחרים.

הדושבג הוא צופה אובסיסיבי בפורנו. הוא תומך במועדוני חשפנות. תמיד יהיה הראשון להגן על "זכות הבחירה" של נשים בזנות. הוא לא ייתן לאף אחד לבלבל אותו עם נתונים על המוות המוקדם הצפוי לנשים בזנות, על סרטן הרחם והלוע שמהם רובן ימותו, על מקרי האונס והאלימות שהן מנת חלקן. הוא משוכנע שכל אישה תשמח לשכב איתו, אז עוד תמורת תשלום?
שתגיד תודה, הזונה.

הקריטריון הראשון שלפיו הדוש בוחן כל אישה הוא מדד הזיון: היה עושה אותה או לא היה עושה אותה? אם התשובה היא כן, הוא רואה בזה מחמאה כל כך אדירה עבורה שהוא ממהר לפרסם את זה ברבים (בכל זאת – הנה מסתובבת לה בעולם אישה שזוכה לכבוד האדיר: לעורר את הליבידו השמנוני של הדוש). זה לא משנה אם מדובר בבת זוגו או במגישת חדשות מובילה – רק מהרגע שהיא ראויה לתשוקה שלו היא הופכת בעיניו לאדם ראוי.

מכאן גם נובעת כל השקפת עולמו על נשים: הן תמיד ייתפסו בעיניו כבעלות אידיאולגיה לוחמנית ומסרסת (ומכאן: הרעות) או ככוסיות מגניבות וזורמות (הטובות).

מרגע שעומדת מול הדושבג מי שנתפסת בעיניו כוסית מגניבה שגם ראויה לדעתו להיכנס למיטתו – הוא ינסה לחזר אחריה. "חיזור" בעולמו של הדוש כולל מגע בהפתעה, בכוח, באיברים הכי מוצנעים. לתפיסתו של הדוש, כל מי שמחרמנת בעיניו היא בת מזל, בת אדם פשוטה שהאלים בכבודם ובעצמם ירדו מהשמים לגעת בה לרגע, לכן אין לו ספק שכל מגע ביניהם יתקבל בברכה. אז מה אם היא צעירה ממנו ב־50 שנה, אז מה אם הם רק הרגע הכירו. אה, היא לא רצתה את זה?
הוא באמת מתנצל מעומק לבו, זו רק אי הבנה קלה של האינטראקציה.

אנחנו מכירות אותם היטב, את הדושבגים, הם ממלאים את עולמנו, מטרידים, מגעילים אותנו בכל שלב בחיינו.

לפעמים נותנים להם תוכניות טלוויזיה, מאמרי מערכת, כיסאות בכנסת, תפקידים ראשיים בהצגות. השנה הגיע דושבג להיות מועמד לנשיאות ארצות הברית. ברגע זה אני עדין לא יודעת אם הוא ניצח או לא. אני מקווה מאוד שלא. המאה ה־21 צריכה להיות סוף עידן הדושבג. הגיע הזמן שהם יבינו את האינטראקציה.