גשם, בוא כבר!

ישראל היא מדינה ענייה במים, ושבע שנים של מחסור בגשמים גרמו למשבר מים חמור. בואו להכיר את מקורות המים בארץ וקבלו טיפים כיצד לחסוך ולשפר את המצב

88 שיתופים | 132 צפיות

ישראל ממש מְשַׁוַּועַת לגשמים. אחרי רצף של שבעה חורפים ממוצעים עד שְׁחוּנִים (תלוי באיזה מקום בארץ אתם גרים), מדינתנו סובלת מִמַּחְסוֹר חמור במים. יש אפילו כאלה שמכנים זאת מַשְׁבֵּר. וכשמזכירים את משבר המים, מדברים קודם כל על הכנרת – אגם המים המתוקים הגדול ביותר שלנו. הכנרת היא מְקוֹר המים החשוב ביותר של המדינה, שמספק לה כרבע מכמות המים השנתית.

אבל אם נסעתם לטייל באזור הכנרת באחרונה, ודאי ראיתם שהיא מִתְרוֹקֶנֶת והולכת. עם ירידת מִפְלַס המים נוצר מול חוף מַעֲגָן שבדרום האגם אי, אבל עוד לפני שנתנו לו שם המים ירדו עוד וכעת הוא כבר מחובר ליבשה. כשמסתכלים בתמונות של "לפני" ו"אחרי" רואים שחסרים לכנרת מטרים רבים של מים כדי להתמלא. לא בטוח שאפילו חורף אחד גשום מאוד יצליח לעמוד במשימת המילוי.

הכול היה טוב ויפה במשך כמה שנים, אבל האוכלוסייה בישראל צמחה במהירות והביקוש למים עלה בִּתְלִילוּת. בנוסף על כך, רִצְפֵי שנים שחונות אינם נדירים באזור שלנו. גם לפני יותר מעשור קיבלנו רצף שכזה, עם מעט מדי גשם, ובדצמבר 2001 הגיעו מים עד נפש: מפלס מי הכנרת ירד לְשֵׁפֶל שלא היה דוגמתו מעולם – מינוס 214.87 מטר. מפלס זה נקבע כקו השחור שמתחתיו אסורה שְׁאִיבָה נוספת מהאגם. אבל לחורף הקשה ההוא הייתה גם השפעה חיובית: האנשים המטפלים במים שלנו הבינו שכבר אי אפשר לסמוך על מזג האוויר שיפתור את בעיות המים של מדינת ישראל.

כמה מים יש לנו?

עונת הגשמים בישראל נמשכת בערך מאוקטובר עד אפריל, וכמות הגשם העיקרית – כ-75% – יורדת בשלושה חודשים בלבד: דֶּצֶמְבֶּר, יָנוּאָר וּפֶבְּרוּאָר. אם החודשים האלה שחונים בדרך כלל החורף כולו יהיה דל בְּמִשְׁקָעִים. המקור המרכזי למשקעים בישראל הוא שקעים בָּרוֹמֶטְרִיִּים המגיעים מהים התיכון ומכונים שקעים קַפְרִיסָאִיִּים.

לכנרת נכנסים בשנה ממוצעת בערך 800 מיליון מטרים מְעוּקָּבִים של מים, אבל כמות המים הַזְּמִינִים לשימוש קטנה יותר, כ-440 מיליון מטרים מעוקבים בלבד. לכן שואבים מים ממאגרים נוספים: החשובים בהם הם מאגרים תת קַרְקָעִיִּים הנקראים אַקְוִויפֶרִים, שמהם מפיקים מי תהום. אקוויפר החוף ואקוויפר ההר הם שני האקוויפרים העיקריים המשמשים אותנו. השניים מספקים כמחצית מכמות המים הזמינים בישראל. הבעיה היא שגם מאגרי מי התהום שלנו מִידַּלְדְּלִים.

איכות המים גם היא הפתיעה לרעה. להערכת הַצֶּוֶות שביצע את הסקירה, המצב הקשה הוא תּוֹצָאָה של רצף שנות הבצורת. מתוך שמונה השנים האחרונות, שש הוכרזו כשנות בצורת באזור הרי יהודה. בחורף האחרון ירדו שם רק 60 אחוזים מכמות המשקעים הרב-שנתית.


הכנרת – הולכת ומתרוקנת מדי שנה. צילום ויקי-שיתוף

ישראל מתייבשת

הפעילות האנושית מגבירה את המחסור החמור. הִתְמַעֲטוּת המים במעיינות הרי ירושלים היא גם תוצאה של הרחבה משמעותית של הבנייה באזור. התרחבות הישובים והקמת תַּשְׁתִּיּוֹת של תחנות דלק, כבישים וּמֶרְחָבִים מכוסים בבטון מונעות ממי הגשם לְחַלְחֵל לקרקע. איכות המים ירודה, ובסקר התברר שיש בה גורמי זיהום האופייניים לִשְׁפָכִים.

מעיינות הרי יהודה שימשו בסיס לחקלאות במשך אלפי שנים. יש סביבם מערכת עֲנֵפָה של תעלות וּנְקָבוֹת, וכן טֶרָסוֹת (מדרגות) המתאימות לעיבוד האדמה על מדרונות ההרים. בגלל ייחודה של מסורת חקלאית זו, המליצה ועדת מומחים ישראלית להגיש בקשה להכליל את האזור כמועמד לאתר מוֹרֶשֶׁת עולמית מטעם אוּנֶסְק"ו, אבל ייתכן שבקרוב המורשת הזו תיעלם יחד עם המעיינות.

מושגי יסוד מימיים
* מים עִילִּיִּים: שם כללי לכל המים הזורמים או נאגרים על פני השטח: מי נחלים, מי מַאֲגָרִים או מי אגמים. * מי התהום: שם כללי לְאָגְנֵי מים הנמצאים מתחת לפני הקרקע. מי התהום מחולקים לאקוויפרים (ראו המושג הבא). בארץ יש שני אקוויפרים גדולים, ועוד ארבעה קטנים יותר. את מי התהום מפיקים באמצעות קידוחים לבטן האדמה.
* אַקְוִויפֶר: אגן (מאגר) תת קרקעי מלא מים, שמתחתיו קיימת שכבת סלע בלתי חדירה המונעת את חִלְחוּל המים לעומק רב יותר. האקוויפרים יכולים להיות בעומקים שונים, ולהכיל מים בְּאֵיכוּיּוֹת שונות. כדי להגיע אל מי האקוויפר יש לקדוח בקרקע.
* הַתְפָּלָה: תהליך של הפרדת מי ים מהמלח המצוי בהם. לאחר ההתפלה, אפשר להשתמש במי הים בדרכים שונות, כפי שמשתמשים במים מתוקים.
* מים שַׁפִּירִים: מים טבעיים באיכות המתאימה לשתייה. מי קוֹלְחִים: מי שְׁפָכִים שעברו טיהור. מים כאלה, באיכויות שונות, נמצאים בשימוש בעיקר בחקלאות.

אתר מיוחד נוסף בעל חשיבות עולמית שנפגע קָשׁוֹת מהמחסור במים הוא ים המלח – המקום הנמוך ביותר בעולם. הבעיה היא שמכיוון שאל האגם הגדול הזה לא זורמים כמעט מים, הירידה במפלס חמורה אפילו מזו של הכנרת – כמטר בכל שנה. החלק הדרומי של ים המלח, שהיה פעם מלא, יבש למעשה וכיום מוזרמים אליו מים באופן מְלָאכוּתִי.

בקצב הזה, הפלא הזה עלול להיכחד. והמצב הזה אינו ייחודי לאתרים העולמיים והחשובים: יש בארץ גם סתם נחלים ושמורות טבע שמתייבשים מפני שכל המים נשאבים מהם – נחלי בֶּצֶת וּכְזִיב המקסימים בצפון, למשל.

העיקר להתפיל

האם יש פתרונות למחסור הקשה במים? רשות המים גיבשה בשנת 2008 תוכנית חֵירוּם לטווח ארוך במטרה להוציא את מֶשֶׁק המים שלנו מהמשבר. ודאי ראיתם בטלוויזיה את תשדירי "ישראל מתייבשת", שמעודדים אותנו לחסוך במים. הצעד העיקרי בדרך לפתרון בעיית המים הוא עלייה בכמות מי הים הַמּוּתְפָּלִים.

כיום פועלים בארץ שלושה מתקני התפלה: בחדרה, באשקלון ובפְּלַמְחִים. בתוך כשנתיים אמורים להתחיל לפעול שניים נוספים, בְּשׂוֹרֵק ובאשדוד, כך שבשנת 2013 יותפלו כבר כ-500 מיליון מטרים מעוקבים – יותר מכמות המים שנשאבים בשנה מהכנרת. מתקן התפלה נוסף ייבנה כנראה בגליל המערבי בתוך כמה שנים.

ומה אתם יכולים לעשות? כל חיסכון במים הוא משמעותי, גם אם הוא נראה לכם קטן וחסר עֵרֶךְ. אם תקצרו את המקלחת שלכם בשתי דקות בִּלְבַד, למשל, תוכלו לחסוך 40 ליטר מים ביום. סוגרים את הברז בזמן צחצוח השיניים ומבקשים מאבא לסגור אותו בזמן שהוא מתגלח או מסבן את כְּלֵי המטבח – חסכנו כמות מכובדת של מים.

ברז מטפטף מבזבז כמה עשרות ליטרים ביום, אז סגרו אותו היטב. ספרו להורים שקיצור זמן הַשְׁקָיַית הגינה בחמש דקות עשוי לחסוך עוד 200 ליטרים של מים יקרים. ובואו נקווה שיהיה לנו חורף גשום, זה אף פעם לא מזיק.