גרמניה האחרת

השבוע נערך בסינמטק ערב הפתיחה של הרטרוספקטיבה "שחור- לבן לא שווה אפור- קולנוע גרמני מאחורי מסך הברזל 1946-1990", המציגה את סרטי הקולנוע שנוצרו במזרח גרמניה במהלך 40 שנות קיומה, מתום מלחמת העולם השנייה ועד לנפילת חומת ברלין ואיחודה עם מערב גרמניה.

לדברי המארגנים מטרת הרטרוספקטיבה היא להציג קולנוע של מדינה לא מוכרת לקהל הישראלי, ולכן נערך ניסיון לברור ולבחור מבין שלל הסרטים שנוצרו במזרח גרמניה את אלה אשר יסכמו ויציגו בבהירות יצירה קולנועית רחבה של מדינה שבעצם כבר אינה קיימת, ודרך היצירה הקולנועית להציג בפני הקהל פנים שונים של תמונת החיים במזרח גרמניה, של תרבותה ושל השפעתה על התרבות הגרמנית כולה לאחר האיחוד.

ואכן, בחירת הסרט הפותח של הרטרוספקטיבה, משקפת שאיפה זו. עלילת "סולו סאני" סובבת סביב סאני, זמרת המופיעה עם להקה בערים שונות וסביב ניסיונותיה הכושלים להגיע לקשר עם הקהל ולפתח את הקריירה שלה וסביב ניסיונותיה לפתח מערכות יחסים ולהבין את עצמה דרכן. אופייה הדעתני אך מבולבל של סאני גורם לה לקושי בפיתוח מערכות יחסים יציבות עם סביבתה, ואף להסתכסך עם חברי הלהקה ולהביא לעצירת הקריירה שלה.

למרות שעלילת הסרט אינה עוסקת בגלוי במשטר המזרח גרמני, תמונות מהשפעתו על החברה מבליחות לעיתים על המסך ומזכירות לצופה היכן ממוקמת העלילה. אך תמונות אלה מינוריות ביחס לתמונה הכללית אשר יוצר הסרט, תמונה אשר אינה עולה בקנה אחד עם התפיסה הנפוצה בקרב הקהל המערבי של החיים תחת המשטר הקומוניסטי. הסרט מציג פן פחות מואר של החברה המזרח גרמנית – את חיי היום יום שלה, את תרבותה ואת היחסים בין חבריה כאשר הם מוצגים לאו דווקא דרך יחסיהם עם השלטונות – הייצוג הנפוץ יותר של חיי מזרח גרמניה (ראה ערך "חיים של אחרים").



"סולו סאני" מציג איפה בפנינו פן בלתי מוכר של תרבותה של מזרח גרמניה. אף על פי כן ניתן להרגיש בקשר הקיים בין פן זה לבין הצדדים "המוכרים" יותר של מזרח גרמניה. הרגשה זו באה לידי ביטוי הן באירועים אותם מספקת העלילה (מפגש עם המשטרה, הריסת בניינים וכו') והן בתחושות ובאווירה שהוא משרה על צופיו.

אפשר לומר שהסרט הוא למעשה אלגוריה למשטר, הוא משקף, בעלילתו ובתחושת הייאוש הנוצרת במהלכו, בתחושת ההתפרקות וחוסר המוצא אותה חווה סאני, את תהליך ההידרדרות והגסיסה של המשטר המזרח גרמני.

 

הרטרוספקטיבה "שחור- לבן לא שווה אפור- קולנוע גרמני מאחורי מסך הברזל 1946-1990" נערכת בסינמטקי תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע ותימשך עד ה- 25.11.