געגועיי לג'וי דיוויז'ן

הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter

מספר הרכבים החיו מחדש את הפוסט-פאנק של ג'וי דיוויז'ן אי שם באמצע שנות ה-2000. היו אלה 'אינטרפול', 'בלוק פארטי' ו'האדיטורז' שנשאו את הבשורה החוזרת.

האלבום הראשון של 'האדיטורז' רכב על הגל הזה, והאלבום השני היה נוגה ומקסים ויצר הרבה ציפייה. ב-12 באוקטובר יוצא האלבום השלישי שלהם, אליו הצטרף מפיק העל flood, שהפיק בעבר אלבום עבור U2, The Smashing Pumpkins ועוד רבים וטובים.

הכיוון החדש של 'האדיטורז' הוא מעין שילוב של סינתיסייזרים ואלקטרוניקה זעירה. האלבום החדש מכיל בסך הכל תשעה שירים, שזה קצת מאכזב, אבל האיכות בהחלט מכפרת על הכמות.

הדיסק נפתח בשיר הנושא את שם האלבום, שיר אפל וסמיך שנפתח באיטיות ומתגבר לבס אלים ומדמם במיוחד. שיר מופתי, שמצליח לעשות אחלה סיפתח לדיסק הזה, עם דרישת שלום חמה מניק קייב, האב הרוחני שלו.



השיר הטוב ביותר שדפש מוד לא כתבו

השיר הבא, Papillion, הוא השיר הראשון מהאלבום שיצא כסינגל. מדובר בשיר הכי טוב שדפש מוד וניו אורדר לא כתבו בעשור הזה (דמיינו לכם את האפלה של songs of faith and devotion ואתם כמעט שם). כשהסולן מתריס "It kicks like a sleep twitch" אתה רק יכול לדמיין כמה טוב זה בטח נשמע בהופעה איצטדיונית גדולה.

באופן מפתיע, השיר זכה לגרסת חפירות מועדונים של טייסטו שאפילו היא לא מצליחה להוריד מערכו. אחרי זה, ב-you don't know love וב-boxer, נחשף צד קצת יותר עדין ומתון של 'האדיטורז', והשירים ממשיכים בזרימה הכוללת של הדיסק, מה שמכין אותנו לשיר הכי כייפי ששמעתי בזמן האחרון – Eat Raw Meat = Blood Drool – פשוט מעולה. האייפוד שלי מזדעק מעצמת הווליום עד הסוף והאזניים מדממות מהשיר המושלם הזה.

סולן ההרכב אמר בראיון שבעיניו זה השיר הכי פופי שכתבו. הלוואי ויהיו עוד כאלה. אז אם נמאס לכם מהפלייליסט המשעמם של התחנה היפואית ההיא, ובא לכם לשמוע דיסק שבהחלט יעשה לכם נעים בחורף, מתחת לפוך, בדרכים, ביחד או לבד, פשוט לכו על זה. זה הדיסק הכי טוב ששמעתי בשנת 2009.

Editors – In This Light and on This Evening
Kitchenware Records
תאריך הוצאה: 12 באוקטובר 2009

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם