"צרחתי את נשמתי: 'בן, תענה לי!', ומאז הוא לא ענה יותר"

בינואר 2024 פרסמנו ריאיון עם הדוגמנית ג'סיקה אלטר, שאיבדה בשבעה באוקטובר את אהבת חייה, בן שמעוני, שנרצח בטבח בפסטיבל נובה בזמן שניסה להציל אחרים. הבוקר (13.2), בתזמון מצמרר לקראת חג האהבה, הלא הוא הוולנטיינז, משחררת הזמרת משי קליינשטיין את השיר "זה לא הזמן ללכת", שכתבה מורן דוד כשיר פרידה וגעגוע עבור ג'סיקה ובן. "מאז השבת השחורה הלב שלנו לא מפסיק לדמם", אומרת קליינשטיין, "השיר הזה התחבר לי לתקופה המורכבת והקשה הזו. כולנו חווינו אובדן, ייאוש, שברון לב וכמיהה לחזרה של האהובים שלנו". מורן דוד מספרת: "את ג'סיקה הכרתי עוד מזמן, וברגע שראיתי את כמות הכאב שיש לבחורה הזו בלב, לא יכולתי שלא להשאיר לה מתנת פרידה ממני. אחרי ששלחתי לה את השיר הבנתי שזה חייב להיות שיר פרידה וגעגועים עבור כל הנשים שאיבדו את אהבתן היחידה במלחמה". הנה הדברים שסיפרה לנו ג'סיקה בריאיון:

>> "טיפלתי בפצועים שאי אפשר היה לזהות, קיוויתי שאלה לא הבנים שלי"

עברו שלושה חודשים מאז שאהבת חייה, בן שמעוני, מגיבורי פסטיבל נובה שסיכן את חייו והציל פעם אחר פעם קבוצת אנשים שלא הכיר מהטבח שביצעו החמאס והסיע אותם במכוניתו למקום מבטחים, נרצח על ידי חלאות האדם. ג'סיקה אלטר, בת זוגו בשש השנים האחרונות, דוגמנית וסטודנטית למשפטים, לא מבינה איך קרה שדווקא באותו יום שישי, ה-6 באוקטובר, בלילה שלפני הטבח הנוראי, היא העדיפה להישאר בדירתם באשקלון ולא להצטרף אליו למסיבה. מה היה קורה אם היא הייתה איתו, ייתכן שהייתה משכנעת אותו למהר מיד הביתה וחייהם היו ניצלים או אולי חלילה, הייתה נרצחת יחד איתו? 

"זו יד הגורל, או אולי השגחה פרטית", היא אומרת, "במשך שש שנים היינו זוג בלתי נפרד, לא זזנו אחד בלי השנייה. אפילו למכולת הלכנו יחד. אבל באופן מוזר, בלי לדעת מה אני עושה, אמרתי לו שאני רוצה בסוף השבוע ההוא לשמור שבת. גדלתי בבית חילוני מסורתי, ומשהו בי רצה להיות בבית, בשקט של החג". 

"בן לא ויתר", היא ממשיכה, "הוא קבע שם עם זוג חברים. הוא אהב מסיבות, רצה לחגוג את החיים. רגע לפני שיצא מהבית הוא אמר לי 'בואי תהיי איתי קצת'. הייתי איתו ונישקתי אותו לפני שהלך, ורק עכשיו הבקשה הזאת שלו מקבלת משמעות מצמררת". 

ג'סיקה אלטר, מצולמת עם החולצה האחרונה שבן קנה לה | צילום: רגב זרקה

"הוא נסע לבד ברכב, היה לו רכב ספורט (קופרה) שהתאים לשטח, הוא היה נהג מסלולים, ידע לצאת ממצבים, ואני בטוחה שזה מה שעזר לו לחלץ לפחות תשעה אנשים שהציל. ומה אני עכשיו? אני מרגישה אלמנה בכל מובן. חלק בלתי נפרד מעולם השכול. הגבר שלי, שהיה אמור להיות האבא של הילדים שלי איננו עוד".  

"התחננתי שיאפשרו לי לזהות אותו, לראות אותו בפעם האחרונה, אבל נאמר לי שהמראה קשה מדי. חיבקתי אותו בפעם האחרונה כשהוא עטוף והספדתי את הגבר של חיי"

שלושה ימים לאחור. רגע לפני הטבח הנוראי של השבעה לחודש, בן בנימין שמעוני, 31, וג'סיקה אלטר ,27, בילו במסיבת חתונה של זוג חברים קרובים שלהם. "עמדנו שנינו מול החופה ובן הסתכל עליי ושאל אותי 'איך את רוצה את החתונה שלנו?', מחבר שלו ידעתי שהוא מתכוון להציע לי בקרוב. זה לא הפתיע אותי. היינו בדרך לשם. באותה שיחה הוא אמר לי שהוא היה רוצה שעמיר בניון ישיר בחתונה שלנו. האמת היא שאני לא לחצתי עליו להציע. אחרי כל השנים, הרגשתי שאנחנו בעל ואשה גם בלי הגושפנקה הרשמית. הייתה בינינו אהבה של פעם בחיים. הוא היה גם בן הזוג שלי וגם החבר הכי טוב שלי, אדם שכולו לב ונתינה. חלק ממני. החצי השני שלי"

מתי דיברתם בפעם האחרונה?
"בשבת בבוקר. התעוררתי בבהלה בחמש וחצי, היה לי מוזר שבן לא לידי. התקשרתי ושאלתי אותו אם הכל בסדר והוא ענה לי שכן. חזרתי לישון. בשש וחצי החל מטח טילים על אשקלון, דבר שאנחנו רגילים אליו, אבל הפעם הטילים לא פסקו. התקשרתי אליו, אמרתי לו שיש מטח טילים ושיחזור מהר. הוא אמר לי שיש יריות לידם ועוד לא הבנתי על מה הוא מדבר. נשארנו על הקו והוא אמר לי שהוא מחלץ אנשים לבאר שבע ויבוא אחרי".

>> "זה היה נורא קשה, לא ישנתי דקה": הדרמה של דנית גרינברג

"הוא הציל בפעם הראשונה חמישה אנשים והיה מאוד נרגש. הוא אמר לי שהוא נוסע חזרה להציל עוד, שזו זכות. התחננתי אליו שזה מסוכן ושאני פוחדת עליו ועליי. בן היה הרבה יותר אמיץ ממני, אבל עכשיו הבית שלנו רעד מרוב בומים ולא רציתי להמשיך לעבור את כל האזעקות בלעדיו. הוא היה בשלו, נחוש להציל אנשים, אפילו שרקטה נפלה ליד הרכב שלו. גם זה לא היה תמרור אזהרה מבחינתו. הוא הכיר היטב את האזור כי הוא שירת באיסוף קרבי ליד רעים".

"בפעם השנייה הוא הציל עוד ארבעה או חמישה אנשים שלא פגש קודם מעולם. התחננתי אליו שוב שיחזור, אבל הוא סיפר שיצר קשר עם החבר ובת זוגו ועם העובדת שלו גאיה חליפה. הרגיש מחויבות להציל אותם, והוא חזר לאזור הטבח בפעם השלישית. התגרה בגורלו. החברים שלחו לו מיקום ובינתיים ברחו. הזוג שהיה אתו ניצל".

ג'סיקה אלטר | צילום: רגב זרקה

"בשעה 10:12 דיברנו בפעם האחרונה. הוא הספיק להגיד שמצא את גאיה ועוד כמה אנשים ומנסה לחלץ עוד מישהו. הוא יצא לכיוון כביש 232. אני שמעתי אותו אומר 'מה זה, הם מחבלים?'. הקול שלו נשמע רגיל, הוא לא היה מפוחד ואני מניחה שמדובר היה במחבלים שהתחפשו לחיילים.  

"שמעתי צרחות 'בן תיסע, תיסע' ואז יריות והקו פתאום היה שקט. צרחתי את נשמתי 'בן, בן, בן, תענה לי. תגיד לי משהו׳, ויותר הוא לא ענה. רק בדיעבד הבנתי שהוא נרצח לי במהלך שיחת הטלפון, ושגם גאיה חליפה נרצחה. בהמשך למדתי שאופיר צרפתי ורומי גונן שהיו ברכב של בן נחטפו לעזה. רומי עדיין חטופה, הגופה של אופיר הוחזרה והוא הובא לקבורה".   

מה עשית כשהוא לא ענה לך?
"בהתחלה רציתי לחשוב שאולי הסוללה שלו נגמרה, או שאין לו קליטה, או שאולי הוא מתחבא ואני מפריעה לו. אבל בתוך תוכי הבנתי שמשהו קרה. הדלקתי טלוויזיה והלכתי בחדר מצד לצד, מתאמצת לא לחטוף התקף לב. בן לא חזר הביתה. במשך חמישה ימים הוא היה בחזקת נעדר, קיוויתי שהוא חטוף, התפללתי שזה מה שיהיה". 

"שמעתי צרחות 'בן תיסע, תיסע' ואז יריות. צרחתי את נשמתי 'בן, בן, בן, תענה לי. תגיד לי משהו׳, ויותר הוא לא ענה. רק בדיעבד הבנתי שהוא נרצח לי במהלך שיחת הטלפון. רומי גונן שהייתה ברכב נחטפה לעזה"

ג'סיקה אלטר ובן שמעוני ז"ל | צילום: באדיבות המצולמת

החטופה רומי גונן | צילום: באדיבות המשפחה

ובינתיים?
"חיי נעצרו, לא הצלחתי לישון וכל דקה הייתה סיוט. אני דוגמנית ומובילת דעת קהל באינסטגרם ובטיקטוק, אז העליתי סרטונים וביקשתי מכל מי שראה או שמע ליצור איתי קשר. צעקתי לכל העולם שיחזירו לי את בן זוגי, הסרטונים שלי היו בכל הערוצים בארץ וגם ב-CNN. אנשים נשלחו לשטח בנובה ושם הרכב שלו אותר, אחר כך מצאתי את הבנות שהוא לקח לבאר שבע – הן סיפרו לי שהוא הציל את חייהן, ושדיבר עליי במהלך הנסיעה".

הצלחת לגלות עוד משהו על מה שהיה?
"התקשר אליי בחור שמצא את הטלפון של בן ומצא אותי תחת השם 'פרנצ'סקה שלי', ככה בן היה קורא לי. הוא צילם לי תמונה של הרכב, שהיה מחורר מרוב יריות. החפצים שלי ושלו שהיו ברכב, נמצאו מגואלים בדם. כעבור חמישה ימים הגיעה הבשורה הנוראית ממנה פחדתי יותר מהכל – גופתו של בן נמצאה. התחננתי שיאפשרו לי לזהות אותו, לראות אותו בפעם האחרונה, אבל נאמר לי שהמראה קשה מדי. הוא הובא לקבורה בבית הקברות במודיעין, חיבקתי אותו בפעם האחרונה כשהוא עטוף והספדתי את הגבר של חיי".

את כבר מצליחה לעכל את מה שקרה?
"לא, אני לא רגילה להיות במקום שמקבל חיבוק, אני רגילה להיות זו שנותנת חיבוק. חשוב לי לחזור לעמוד על הרגליים בזכות עצמי. מגיל קטן, ידעתי מה אני רוצה בחיים. בגיל 12 כבר צעדתי על מסלול דוגמנות, בגיל 21 הקמתי סטרטאפ. פתאום, אני לא יודעת כלום. לחשב מסלול בגיל 27, לומדת ללכת מחדש. אני מחכה שהשמש תחזור לזרוח".

בן שמעוני | צילום: אלון אנקונינה

>> "אני עדיין חיה את הטראומה, כל דבר קטן גורם לבכי"

ג'סיקה, או בשמה המלא, מירנדה אנדראה פרנצ'סקה ("ככה זה אצל הבריטים, אנחנו מרובי שמות") נולדה בישראל לאב בריטי ולאימא ספרדיה-ישראלית. השניים נפגשו בלימודי רפואת שיניים, התאהבו ועלו לישראל. כיום הם גרים בירושלים ויש להם מרפאת שיניים בעיר. ג'סיקה היא השנייה מארבעת ילדיהם, למדה בבית הספר הירושלמי הנחשב בויאר ובהמשך שירתה כמדריכת אימון גופני בשלד"ג.

את בן שמעוני היא הכירה אחרי השירות הצבאי, כשהוא היה הבעלים והבוס שלה בפאב הירושלמי "מונאקו" והיא הייתה סלקטורית במקום. הם התחילו את יחסיהם כחברים טובים, אבל מהר מאוד הבינו שהם לא יכולים להיפרד. במשך תקופה ארוכה הם התגוררו יחד בלוס אנג'לס וחזרו לגור יחד באשקלון.

"מגיל קטן, ידעתי מה אני רוצה בחיים. בגיל 12 כבר צעדתי על מסלול דוגמנות, בגיל 21 הקמתי סטרטאפ. פתאום, אני לא יודעת כלום. לחשב מסלול בגיל 27, זה ללמוד ללכת מחדש. אני מחכה שהשמש תחזור לזרוח"

חזרת מאז מה שקרה לאשקלון?
"לא. אני בירושלים, מנסה לאסוף את עצמי. זה קשה. כבר ראיתי את עצמי בשמלת כלה אמיתית, אפילו צעדתי לפני שבועיים בתצוגת אופנה ולבשתי שמלת כלה של ליאן מזרחי, עם חרבות ברזל בחלק הקדמי של השמלה – לזכרו של בן. היה מצמרר".

וללימודים חזרת?
"גם לא. אני בישורת האחרונה, אבל מאוד קשה לי לחזור, בסוף הלימודים מאוד רציתי שהוא ואבא שלי יהיו גאים בי, בעיקר רציתי להיות עורכת דין כדי להסב להם גאווה. פתאום הכל חסר משמעות".

את מצליחה לדמיין את עצמך בכלל ממשיכה הלאה בחייך?
"אני מתקשה להאמין שיהיה לי מקום לאהבה אחרת אחרי האהבה העצומה שהייתה לי עם בן, זו הייתה אהבה של פעם בחיים. רוצה להאמין שיום אחד הכאב העמוק הזה יתאחה. לאט לאט אני מנסה לחזור לחיים. אני באה מעולם הדוגמנות, ומאוד קשה לתפקד במובן המקצועי, אבל אני מנסה. התחלתי כילדה קטנה בת שלוש בפרסומות, הייתי עושה תצוגות אופנה, עבדתי אבל השקעתי את רוב הזמן בבן ולא במקצוע, כי בן היה אצלי מעל הכל. רציתי להיות איתו כמה שיותר, על חשבון כל דבר. אני אומנם כבר בת 27 אבל מאמינה שאחזור לתחום, אולי אפילו אשתלב במשחק, זה מה שהוא היה רוצה".

ג'סיקה אלטר ובן שמעוני ז"ל | צילום: באדיבות המצולמת

איפה את מרגישה שבן הכי יחסר לך?
"הוא חסר לי בכל נשימה. בן היה הדייט הראשון שלי, מעולם לא היה לי סטוץ ומעולם לא יצאתי סתם ככה עם גבר. כשהכרנו, הוא ניסה לכוון את הקשר למקום מאוד ברור, הסברתי לו שאני לא רוצה להיכנס כרגע לזוגיות, בדיוק יצאתי מאחת, ושנהיה רק חברים. הפכנו להיות החברים הכי טובים ותוך שלושה חודשים אני זו שנישקה אותו. התאהבנו ממש בטעות, ולא הייתה דרך חזור. אני לנצח אתגעגע אליו".