גן משחקים של מבוגרים

מהחוץ לבפנים

האאוטסיידר הוא דמות רקע שתמיד מגיחה בשלבים שונים בחיים: בגן, בכיתה, בצבא וגם מאוחר יותר בסביבת העבודה. דמות שהיא שקטה, פחות חברותית, מן עוף מוזר שמצליח להיבלע בנוף החברתי. כזה הוא יואב (או יואש, אם תרצו. לו זה לא איכפת… העיקר שתקראו לו).

יואב הוא אחד הדיירים המורכבים ביותר העונה, ונראה שהוא עובר תהליך. הוא התחיל כילד-גבר רגיש, מופנם, אינטיליגנטי, המצטיין ביכולות ווקאליות (שלא היו מביישות אם היינו רואים אותו באודישנים של "כוכב נולד"). נוכח התאהבותו ברינת במהלך השהות בבית, נחשפנו אצלו לרבדים סמויים וחפים מביטחון עצמי.

שיחותיו עם סיוון אברהמי (ותודה לערוץ 20) הן נקודות המפלט שלו. קומץ של רגעים בהם הוא מרגיש נוח להוציא את כל אשר על לבו. כנראה בגלל שהיא דומה לו. שניהם גדלו כילדים בלתי מקובלים בעליל בחברה, ובעוד שהיא הפכה לכוסית לעת בגרותה, הוא נשאר גוץ עם משקפי ראייה (אם כי, תודו שלהיות "הבן של ארז טל ואסי עזר" זו מחמאה גדולה).

קצת התחילו לעייף אותי הווידויים שלו על כמה שהוא מסכן, גלמוד ואם ילך הוא לא יחסר לאף אחד. "אני שוקל לפרוש כי אני על סף סבל וייאוש", אמר בחדר האח. אם הוא היה נשאר כמו שהוא מהיום הראשון לכניסתו לבית, עוד הייתי מאמינה לו. אבל עם כל השיחות, הצחוקים, המשימות בהן לקח חלק פעיל וההווי שנוצר בחבורה, תסלחו לי שאני לא קונה את המילים שלו יותר. מיום ליום נראה שאישיותו הנעימה יוצאת החוצה, שכבות מגן אנושיות מתקלפות. מתי עוד הוא היה מספיק לחוות כאלה דברים (אם בכלל) בכל-כך מעט זמן?

"כל החיים רציתי להיות חלק מהמסיבה אבל מקסימום הייתי בסוף מנקה את השאריות" – האם הוא שוב בורח לתירוצים ששימשו אותו כל החיים כדי לנסות להתחבב על הצופים? האם הוא מצפה שנרחם עליו? כי לפי מה שמספרת העלילה, כולם מדברים איתו, משתפים אותו וגם צוחקים איתו. אולי מטעני העבר, העובדה שהוא לא בדיוק טיפוס יוזם (גם שיחות) או לא-מעשן כמו כולם, גורמים לו למחשבות סרק של אדם לא-רצוי.

ובדיוק כשקצת התחיל לשעמם ולפני שמחינו את דמעות הרחמים, ההפקה בחרה להראות לנו התפרצות מוטלת בספק של יואב. הוא נכנס לחדר האמבטיה ושאג (באופן חסר תקדים) על תקרית הניקיון עם רינת. כן-כן, הילד הקטן שתמיד מדבר בדרכי נועם סמי-מעייפות, יכול גם להתעצבן.

והשיחה עם עמיר? מתי עוד הייתה לו הזדמנות לדסקס עם גבר-גבר אילמלא התכנית? שלא נדבר על פניני החכמה שנידב לו: "כמה שתהיה יותר מגעיל לבחורות, כך הן יאהבו אותך יותר". מבריק, לא? במקור הביטוי נכון יותר להתנהגות הנשית, אבל מי אני שאתווכח עם מחשבותיו של גבר?

בעלות הבית: ראש בראש 2

זוכרים את התקרית בין שתי הנשים המבוגרות בבית בפרק הקודם? אז, פרידה רתחה מעצבים על התנהגותה הפסולה של דנה: חוסר הנכונות שלה לעזור לזולת. ועכשיו, דנה הגדילה לעשות והציעה את עזרתה במטבח, ופרידה בחרה שוב להתרגז, הפעם על "הידחפותה" לשטח לא לה.

היפוך היוצרות בין השתיים מעיד על תופעה מקובלת בדינמיקה קבוצתית: שתי דמויות שלא אוהבות אחת את השנייה (בלשון המעטה) יריבו, לא משנה מה, לא חשוב מהו שורש הבעיה ועל מה. הן ימצאו בכל רסיס התנהגותי טריגר להתלקחות הבאה. אין פלא שלא ידיחו אותן בקרוב, אה? הן מספקות את "הסחורה" הצהובה ומלאת התככים.

לחיי האנדרטה

ג'קי ליטף את נופר במיטה, וזו בחרה לעצום את עיניה, אולי כי לא נעים לה להתמודד עם הסיטואציה החצי-מביכה וחצי-מעדיפה-להיות-עכשיו-במקום-אחר. בעוד השיחה ביניהם התחילה כליטוף אגו של נופר, מהר מאד היא תפסה תפנית. צמד המילים המוכר "יפה שלי" התחלף מהר ב"קריזיונרית", "אין לך טיפת תוכן" וכדומה, מילים שהצליחו לשרוט את לבה של הקטנה.

בקטנה טעון שיפור: • השמלה הפרחית של שירן • השמלה-כותנת-לילה של רינת (ולמה ראו לך את החזייה?) • השמלה הלבנה של דנה (יכולה להיות שמלת כלה שנייה ביום החתונה) • הקרם העתיק של פנינה רוזנבלום שבו משתמשת נופר (תתקדמי, יש חדשים יותר בשוק) טעון שימור: • הבלייזר השחור של עתי (א-לה חתן) • המונולוג של ג'קי על חווית הטיסה הראשונה שלו • הביטחון העצמי של אלעד (יודע שהוא לא יודח בערב) • האנדרטה של ג'קי (כפפה ורודה כמפה שמשדרת אווירה)

ולא שהן לא היו נכונות במקצתן. כבר ראינו שנופר לא מפחדת לפתוח את הפה ולומר את אשר על לבה, אבל האופן שבו ג'קי אמר את הדברים, ודווקא כשזה מגיע ממנו, המעריץ הגלוי שלה, פגע בה מאוד. הפרסייה היפה העיפה אותו מהמיטה וביקשה שידבר אליה בכבוד או שלא ידבר איתה בכלל.

ג'קי הרומנטי לא קפא על שמריו והעמיד לכבודה אנדרטה באמבטיה. מעין גלעד מושקע עם תמונה וקישוטים מאולתרים לאישה שלו שעוד בין החיים.

בדיאלוג בין נופר ללי עוז, קצת קשה שלא להבין אותה: "פעם בשבוע הוא מביא לי 'סטירה'", ולי עוז חצי-מסביר אותו בנימוק ש"הוא גבר". כן, גם גברים מנסים דרכים שונות כדי לכבוש את לבה של בחורה. אבל לא, לא זאת הדרך. ג'קי מזכיר בהתנהגותו את הטיפוסים של הדייטים שלא מרפים. אובססיביים משהו ("אני אלחם עלייך, למרות שהלב שלנו לא מרגיש אותו דבר", כלשונו. אמאל'ה…).

אפילו אלעד הפגין חוכמה בוגרת, כזו שמבינה עניין ביחסים שבינו לבינה (יחסית לצעיר בן 21): אל תיפתח אליה יותר, תשמור על דיסטנס ובלי הפתעות נעימות יותר.

מזל שפרידה אוהבת כל-כך את ג'קי, המחזר הרומנטי, המרגש, אולי הקול שאיפשהו חסר בחייה שלה. כי למרות שלא הראו לנו בתכנית, די ברור שהיא זו ששכנעה את נופר להתרכך ולהיכנס אליו לאמבטיה. החיבוק ההדדי בין השניים הוא מן פיוס-חברי, אבל היי, אם עד עכשיו תהיתי מתי יקרה ביניהם משהו רומנטי, אז עכשיו אני די בטוחה שלא. היא פשוט לא בקטע שלו, נטו.

סימני שאלה

עם יד על הלב, לא הייתי עצובה כששירן הלכה. היה מעניין לראות איך רינת הייתה מתמודדת עם המציאות החדשה – הימים והלילות בלי הנפש התאומה שלה (תרתי משמע). אבל לעולם לא נוכל לדעת, כי גם בתכנית הריאליטי, הן פשוט בלתי נפרדות (רינת יצאה אחריה).

ולבסוף, מה לעזאזל היה פשר ההתנפלות של עמיר על שפתיה של רינת? מול פרצופה של סיוון, ליד פרצופו של יואב (המאהב הסמוי) ולעיני כל המדינה בעצם? האם הסתתרה כאן משיכה שלא ידענו עליה? האם חיבתו אליה כחבר הייתה כל-כך גדולה שבחר לסכם אותה בנשיקה צרפתית? האם אהבתו כ"אח גדול" חצתה אולי גבול מוסרי?