דמעות של זהב: המעצבת שהפכה את הטרגדיה לתכשיטים מרגשים

לפני שישה חודשים, ורגע לפני שעמדה לחגוג עשור ל"הוטקראון", מותג התכשיטים המצליח שבבעלותה, שקלה גינת מויאל לסגור את העסק ולפרוש. עבור מויאל (38), שנולדה וגדלה במושב ישע שבחבל אשכול, אירועי השבעה באוקטובר התבטאו בזיכרונות מימי שירותה כתצפיתנית בעזה שקיבלו כעת משמעות מצמררת עבורה. 

>> התערוכה המצמררת של זיו קורן: 7 באוקטובר כמו שלא ראיתן

HOTCROWN של גינת מויאל | צילום: שי פרנקו

בנוסף, רשימת השמות ארוכה להחריד – חברי ילדות, מכרים ושכנים שנרצחו, נחטפו, נפצעו, או שכלו קרובי משפחה."בחבל אשכול כולם מכירים את כולם, זו קהילה אחת גדולה, חמה ומחבקת", מספרת מויאל. "האובדן הוא בלתי נתפס, הסיפורים קורעים את הלב, החיים התהפכו, אנשים איבדו הכל, וחשבתי לעצמי מה קשור עכשיו תכשיטים?! במשך כמה שבועות התעסקתי רק בשינוע חבילות למפונים בבתי מלון ובניחומי אבלים, והייתי בטוחה שלעולם לא אצליח לחזור ולעצב. וגם אם אצליח, בשביל מה? מה בכלל הטעם?".

סמל לתקווה לשובם/ן

אבל אז החלה מויאל לקבל פניות ובקשות ספציפיות שהבהירו לה באופן חד משמעי, ומצמרר, את המטען הרגשי העצום שתכשיטים נושאים עימם, ואת כוחם כאלמנט הנצחה. "הראשונה שפנתה אליי הייתה בת המושב שלי, דנה ביבס" נזכרת מויאל. "אחותה, שירי ביבס, נחטפה עם משפחתה לעזה, ואימה, מרגיט סילברמן ז"ל נרצחה בניר עוז. דנה שלחה לי צילום של השרשרת שאימה ענדה על צווארה עד הרגע האחרון, זו הייתה שרשרת עם חמישה תליונים בצורת עלים, שעל כל עלה היה חרוט שם של נכד, וביקשה ממנה לשחזר אותה, לזכרה של מרגיט וכסמל לתקווה לשובם של שירי וילדיה". 

HOTCROWN של גינת מויאל. שרשרת קיבוץ חולית | צילום: אורי ליבני

תכשיט נוסף שמויאל התבקשה לשחזר היא טבעת האירוסין האבודה של אליי גל מכפר עזה, שבמהלך ההתקפה על הקיבוץ נכוותה באורח קשה ולאחר מכן הייתה מונשמת במשך 100 ימים. מויאל שיחזרה טבעת על פי צילום גם עבור דורון כץ אשר, שנחטפה עם שתי בנותיה. רגע לפני שרצחו את אימה, דרשו המחבלים שפרצו לביתה בשבעה באוקטובר, להסיר את הטבעת שענדה, טבעת שעברה במשפחה מאם לבת. "גנבו לנו את התכשיטים עוד כשהיינו בממ"ד", מספרת כץ אשר. "המחשבה לשחזר את הטבעת עלתה כשהייתי בשבי". 

את שרשרת הלוקט היפיפיה מזהב, שבתוכה טמונה תמונתו של טל חיימי ז"ל שנרצח בניר יצחק, עיצבה מויאל עבור אשתו טל, שנותרה בחיים. אלו הן רק כמה דוגמאות מתוך עשרות פניות של בני משפחה שכולים, שביקשו להנציח את יקיריהם באמצעות תכשיט. 

לצד התכשיטים האישיים, קיבלה לאחרונה מויאל בקשה מרגשת במיוחד לעצב שרשראות כתרומה לניצולי הטבח בקיבוץ ניר עוז. מדובר ב-200 שרשראות זהות, הנושאות את סמל הקיבוץ, שיוענקו בטקס הזיכרון שיערך בקרוב במקום. "האנשים האלה, שרבים מהם אני מכירה באופן אישי, עברו חוויות מזעזעות. ועדיין, הם זקופים, גאים, שוחרי שלום. כמה תעצומות נפש צריך בשביל להמשיך אחרי מה שעבר עליהם" אומרת מויאל, "זה כבוד גדול בשבילי להעניק להם תכשיט שמסמל חיבור לבית ולקהילה".

HOTCROWN של גינת מויאל. שרשרת קיבוץ ניר עוז | צילום: יח"צ

המימון לפרויקט תכשיטי ההנצחה (שעליהם, כמובן, מויאל לא גובה תשלום) מגיע מקולקציית "מחבקות את אשכול" של "הוטקראון". הקולקציה, שמחירי הפריטים בה נעים בין 296 ש"ח ל-7,680 ש"ח, וש-15 אחוזים מהכנסותיה מועברים לפרויקט ההנצחה, עשויה זהב – צהוב, אדום או לבן, וכוללת שרשראות ותליוני מפת ישראל ומגן דוד עדינים במספר וריאציות ואפשרויות שיבוץ יהלומים או אבני רובי, ספיר ואמרלד. את המניע לעיצוב הקולקציה מסבירה מויאל בצורך אישי שהתעורר בה אחרי השבת השחורה, ושעד מהרה התברר כצורך קולקטיבי למדי, להקיף את עצמה בסמלים "מחזקים". "הבחירה במגן דוד הייתה כמעט אינטואיטיבית" אומרת מויאל, "ומפת ישראל נועדה לבטא את האהבה שלי למקום הזה, ואת התקווה לימים טובים יותר". לדבריה, בעיצוב הקולקציה היה לה חשוב לשמור על קו מעודן ולירי, באופן שכל תכשיט ישמש כמעין קמע אינטימי. 

בעשר שנות קיומו הפך "הוטקראון" מעסק קטן לעיצוב תכשיטים למותג יוקרתי ונחשב, המפרנס קרוב ל-20 עובדים – בבית המלאכה ברמת גן, בחנות הדגל בדיזנגוף ומאחורי הקלעים, בתחזוקת החנות האינטרנטית, בשיווק ובשירות הלקוחות. "זה לגמרי הילד השלישי שלי", צוחקת מויאל (גרושה + 2), "וכמו כל ילד, גם 'הוטקראון' מציב בפניי לא פעם התמודדויות ואתגרים, ואני גדלה יחד איתו". מויאל מודה שלהיות בעלת עסק עצמאי בישראל, עם כל הבירוקרטיות, יוקר המחיה והמצב הבטחוני, זה ממש לא פשוט. "אבל", היא ממהרת להדגיש, "זה הבית שלי ואני לא רואה את עצמי חיה בשום מקום אחר". 

לא רואה את עצמה חי בשום מקום אחר. גינת מויאל | צילום: שי פרנקו