גיל 50-20: הסיכונים בהריון

תארו לכם עולם שבו היינו יכולות לבחור מתי ללדת, ולתאם את מועד ההריון ביומן כך שיתאים ללוח הזמנים שלנו. לצערנו, בחיים האמיתיים אנחנו יכולות לתהות ולהתלונן מדוע מערכת הרבייה אינה מתאימה עצמה לבשלות הנפשית של האישה, שלעתים מתגבשת רק מהעשור השלישי לחיים. אמנם כשהפריון שלנו בשיאו, חלקנו עדיין לא הספקנו להתאושש משנות הטיפש העשרה העליזות ורובנו מעוניינות להשלים משימות אחרות בחיים – אבל אנחנו במיטבנו מבחינה פיזית.

למרות ההתקדמות במדע, הביולוגיה לא השתנתה, וכדאי שנדע כיצד המערכות שלנו פועלות ומה מצפה לנו על רצף הזמן. חשוב מאוד שבין הקריירה, ההגשמה העצמית ושאר המטלות הדוחות את ההריון, נבין מהם הסיכויים ומהם הסיכונים בהריון ובלידה על רצף החיים.
שאלנו את המומחים לגבי הסיכויים מול הסיכונים בהריון בכל עשור – מגיל 20 עד גיל 50. המסקנה החשובה היא שיש מקום טוב באמצע, ושהניסיונות להרות מאוחר יותר יכולים להיות אפשריים, אבל לא תמיד.

גילים 30-20

"שנות ה-30-20 הן הטובות והפוריות ביותר מבחינת הריון ולידה", אומר פרופ' משה הוד, מנהל מחלקת אם ועובר במרכז הרפואי בילינסון. "זה העשור האופטימלי להריון מכל הבחינות, ובו הסיכונים הם הנמוכים ביותר בהשוואה לכל עשורי החיים הפוריים שלאחריו – הן לאם והן לעובר. זה גם העשור שבו האישה היא בשיא הפוריות שלה והסיכויים שלה להרות גבוהים בהתאם". פרופ' הוד מפרט:

סיכונים עובריים:

ההפרעות היחידות לעובר הקשורות באופן ישיר לגיל האם, הן הפרעות כרומוזומליות, והעיקרית שבהן היא תסמונת דאון אצל העובר. מבחינת הסיכונים בהריון בהתייחסות לגיל האם, תסמונת דאון, שהיא פועל יוצא של הפרעות כרומוזומליות (שלושה כרומוזומים 21 במקום שניים), היא הסיכון היחיד שיש לו קשר ישיר לגיל האם. כל ההפרעות האחרות – X שביר, אוטיזם, חוסרים או עודפים של חלקים או של חלקיקים כרומוזומליים – הם אקראיים ואינם תלויי גיל, וכך גם מומים מולדים, כגון: מומי לב ומומים המתפתחים כתוצאה ממחלות רקע שעימן מגיעה האישה להריון בלי קשר לגילה (כגון סוכרת קדם הריונית). גם בעשורים מאוחרים יותר לא נראה סיכונים אחרים הקשורים לעובר, מלבד השכיחות ההולכת ועולה של תסמונת דאון בהתאם לעלייה בגיל האם. בעשור זה השכיחות לתסמונת דאון היא הנמוכה ביותר ועומדת על 1:1,500 עד 1:2,000.

סיכונים אימהיים:

מבחינה זו, גילים 30-20 הם האופטימליים עבור נשים, מכיוון שיש בהם פחות התפתחות של מחלות כרוניות (כגון: סוכרת מבוגרים, השמנת יתר על השלכותיה השונות, יתר לחץ דם וכדומה), והסכנה להריון פחותה בהתאם. רעלת הריון עשויה להופיע בשכיחות גבוהה יותר בקצוות הגיל, כלומר: בגילים 20-18 ומטה (וכן בגילים 40-35 ומעלה). לכן הריון בגיל צעיר, בעיקר בסביבות גיל 20, מחייב מעקב ותשומת לב להתפתחות של רעלת הריון. פרט לכך, זהו גיל אופטימלי מבחינת מהלך הלידה.

הסיכויים להרות:

עשור זה הוא הפורה ביותר והאופטימלי מבחינת הסיכויים להרות – המצב הבריאותי על פי רוב תקין, הגוף צעיר ועדיין לא מפתח מחלות כרוניות, והסיכויים לפריון גבוהים. עם העלייה בגיל האם הפוריות הולכת ויורדת, וגיל 38 משמש כרף עליון לפוריות. מומחי הפוריות טוענים שהפוריות יורדת בהדרגה מגיל זה עד גילים 44-42.
* הפוריות הטובה ביותר: כל אישה נולדת עם מספר קבוע של ביציות, כמיליון עד שני מיליונים. עד שלב הבגרות המינית נשארות כ-400 אלף בלבד. לכאורה זה נראה מספר גבוה מאוד, אבל הביציות אינן מתחדשות בגוף ובכל מחזור ביוץ נעלמות כמה אלפי ביציות. לכן, מבחינה זו לגיל יש משמעות רבה ותהליך זה נעשה דרסטי מגיל 38 ומעלה. הפוריות בגילים 30-20 היא הטובה ביותר, הן בכמות הביציות העומדת לרשות האישה והן באיכותן. ככל שגיל האם עולה הביציות "מזדקנות" ואיכותן יורדת.
* איכות הזרע: עוד משתנה שחשוב לזכור ושבלעדיו הריון אינו מתקיים הוא הזרע של הגבר, וגם איכותו בגילים 30-20 היא הטובה ביותר.
* מערכות הגוף: בגילים אלה המערכות עדיין בתוליות ואינן עוברות סטרס, בעיקר בהריון ראשון.

עשור זה הוא הפורה ביותר והאופטימלי מבחינת הסיכויים להרות. צילום: fotolia – Andres Rodriguez

גילים 40-30

"שנות ה-40-30 הן מצוינות עדיין להריון וללידה, אבל יש כבר עלייה בסיכונים, הן לבריאות העובר והן לבריאות האם", מסביר פרופ' הוד. "אחוזי הסיכונים מבחינת הפרעות כרומוזומליות ומחלות רקע של האישה מתחילים לעלות, אבל בהסתכלות כוללת הם מטפסים יותר בגילים 50-40, ולכן גילים 40-30 הם עדיין טובים להריון וללידה". פרופ' הוד מפרט:

סיכונים עובריים:

כאמור, המום היחיד הקשור לגיל האישה הוא ההפרעה הכרומוזומלית תסמונת דאון. בגיל 30 הסיכון עולה ועומד כבר על 1:1,200, ובגיל 35 יש כבר עלייה משמעותית בסיכון, העומד על 1:350 עד 1:380. מגיל 35 משרד הבריאות ממליץ לנשים לבצע דיקור מי שפיר במימון מערכת הבריאות. לעומת זאת, מומים מולדים, כגון: מומי לב ומומים במערכות אחרות בגוף, אינם עולים בשכיחותם עם העלייה בגיל. מומים מולדים קשורים למחלות כגון סוכרת, וללקיחת תרופות בזמן ההריון, והקשר היחיד שיש להם לגיל הוא עקיף ונוצר בשל הופעת מחלות כרוניות בשכיחות גבוהה יותר ככל שעולים בגיל. כך למשל, אם לאישה יש סוכרת מבוגרים בגיל זה והיא נכנסת להריון כשהסוכרת אינה מאוזנת, הסיכונים יהיו כתוצאה מהמחלה.

סיכונים אימהיים:

הסיכונים העיקריים הקשורים לגיל הם הופעה של מחלות, כגון: סוכרת, יתר לחץ דם והשמנת יתר – המופיעות בשכיחות גבוהה ככל שהגיל עולה. אין נתונים מדויקים לגבי שכיחות כל מחלה בגילים הנתונים, אבל יש עלייה קלה בשכיחות של אותן מחלות, אם כי השכיחות אינה גבוהה עדיין. בישראל, נכון להיום, שכיחות הסוכרת ההריונית עומדת על כ-8-6 אחוזים, ועם השינוי הצפוי בעתיד במדדים לאבחנת סוכרת הריונית, השיעור יעמוד על כ-12-10 אחוזים.

הסיכויים להרות:

זה העשור שבו מתקיים "קו פרשת המים" מבחינת פריון האישה – בגיל 38, המשמש כרף עליון לפוריות תקינה. כאמור, הפוריות יורדת בהדרגה מגיל זה ומגיעה לשיאה השלילי בגילים 44-42.

שנות ה-40-30 הן מצוינות עדיין להריון וללידה, אבל יש כבר עלייה בסיכונים, הן לבריאות העובר והן לבריאות האם. צילום: fotolia – detailblick

גילים 50-40

"הריון הוא עומס פיזיולוגי על גוף האישה", מסביר ד"ר ארז עופר, מנהל בפועל של היחידה להריון בסיכון גבוה, מחלקת נשים ויולדות ב', בית חולים סורוקה. "יש עוד אדם המתפתח ברחמה והוא דורש ממנה שינויים פיזיולוגיים רבים של התאמת הגוף להריון. זה נכון בגיל צעיר ונכון שבעתיים בגיל מבוגר יותר, מכיוון שבגילים 50-40 ההתאמה הפיזיולוגית של גוף האישה להריון היא כבר טובה פחות, ויש החמרה של מחלות כגון סוכרת ויתר לחץ דם, שחלקן מופיעות עם הגיל". ד"ר עופר מפרט:

סיכונים עובריים:

הזדקנות הביציות עם העלייה בגיל האם מעלה את הסיכון לתסמונת דאון ולהפרעות כרומוזומליות אחרות בכל הריון הנוצר מהביצית של האם, הן בהריונות טבעיים והן בהריונות כתוצאה מהפריה חוץ גופית. הסיכון לתסמונת דאון בגילים 50-40 עולה בהתאמה לעלייה. בגיל 40 הסיכון הוא 1:74, בגיל 44 – 1:23, ובגיל 45 – 1:4/5! בגילים אלה העוברים גם קטנים לגיל ההריון, דבר המצריך לעתים התערבות רפואית. הפרעה בגדילה התוך רחמית עלולה לנבוע מהשפעת מחלות רקע, כגון יתר לחץ דם כרוני, על השרשת השיליה ועל תפקודה. יש הטוענים שיש שינויים בזרימת הדם בעורקי הרחם כתלות בגיל האם אף בהיעדר מחלות רקע. בנוסף, יש שיעורים גבוהים יותר של תמותה תוך רחמית בלתי מוסברת.

סיכונים אימהיים:

בעשור זה ההתאמה הפיזיולוגית של הגוף להריון היא טובה פחות ויש החמרה של מחלות.
* יתר לחץ דם כרוני ורעלת הריון: שתי מחלות אלה שכיחות יותר בגילים האלה. השכיחות הגבוהה נובעת משינויים המתרחשים בגוף האישה בעקבות הגיל וגם כתוצאה מטיפולי פוריות ומהריונות מרובי עוברים, המעלים את הסיכונים לבעיות אלה. אם השכיחות של רעלת הריון בקרב נשים הרות בישראל עומדת על 8-6 אחוזים, מגיל 40 יש עלייה בשכיחות ל-10 אחוזים.
* סוכרת הריון: נצפית באחוזים גבוהים יותר בעשור זה – 8-7 אחוזים מכלל הנשים בהריון מעל גיל 40 סובלות מסוכרת הריון. פעמים רבות הסוכרת היא תוצאה של השמנת יתר, המופיעה גם היא באחוזים גבוהים בגילים אלה. יותר נשים בגילים אלה נכנסות להריון עם סוכרת טרום הריונית, המשליכה על מהלך ההריון ועל בריאות העובר.
* סיכון להפלה מוקדמת: בעשור הזה גם הסיכונים להפלה עולים, הן בהריון ספונטני והן בהריון כתוצאה מטיפולי פוריות. שיעור ההפלות עולה מ-12 אחוזים בנשים מתחת לגיל 20 – ל-26 אחוזים בנשים מעל גיל 40. ככלל, קשה יותר להרות וקל יותר לאבד את ההריון.
* סיכון ללידה מוקדמת: בקרב נשים בגילים 50-40 שעבורן זהו הריון ראשון, במיוחד אם הן לאחר טיפולי פוריות, יש סיכון גבוה יותר ללידה מוקדמת. סיכון זה יכול לנבוע מהצורך להתערב כתוצאה ממחלה אימהית או ממצוקה של העובר (יתר לחץ דם, רעלת הריון, עובר קטן לגיל ההריון, הריונות מרובי עוברים) ומלידות מוקדמות ספונטניות. אם שיעור הלידות המוקדמות בארץ באופן כללי עומד על 8-7 אחוזים, בגילים אלה הוא עומד על 14-12 אחוזים.
* ניתוחים קיסריים: בעשור זה השיעורים של ניתוחים קיסריים הם לפחות פי שניים מעל שיעור הניתוחים באוכלוסייה הכללית. זה קורה מכל הסיבות האפשריות: הפרעות במהלך הלידה, גורמי סיכון שיש לאם, ורצון הנשים עצמם, שלרוב אינו נדחה על ידי הרופאים בגילים אלה.
<strong>* הריונות מרובי עוברים: הקשר בין העלייה בגיל האם לשיעור גבוה יותר של הריונות מרובי עוברים תואר כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת בקרב נשים שהרו הריון ספונטני. עם העלייה בשיעור הנשים שעוברות טיפולי פוריות יש עלייה של 50 אחוזים במספר לידות התאומים מ-1995 ל-2004.

הסיכויים להרות:

למרות הקשיים הכרוכים בהריון בגילים 50-40, עדיין יש מקום רב לאופטימיות. מרבית ההריונות בעשור זה מסתיימים בתוצאות טובות, בין היתר מכיוון שהרופאים מנוסים יותר בניהול הסיכון, ומכיוון שכשנעשה מעקב להריון בסיכון גבוה – היכולות לצפות בעיות ולטפל בהן עולות, והתוצאות טובות יותר.

בעשור שבין 50-40 ההתאמה הפיזיולוגית של הגוף להריון היא טובה פחות ויש החמרה של מחלות. צילום: fotolia – MAK