להפוך צעצועים ליצירות – הגלריה של גיל ריבה

בלוני אמייל צבעוניים, חלקים אנטומיים של בובות ברבי ומכונות ממתקים שהן בעצם גופי תאורה שהם בעצם חלונות ראווה לברווזוני גומי ומטוסי פלסטיק. אם לפרויד הייתה הזדמנות לבקר בגלריה החדשה של גיל ריבה, הוא בוודאי לא היה נותר אדיש. אחת העבודות הדומיננטיות בגלריה היא "אנליזה צעצועית" מאת ריבה עצמו, דרכה הוא מבטא את השנים הראשונות של תהליך עיצוב אישיותו. "זה כמו הפסיכואנליזה של פרויד, רק באמצעות צעצועים שמסמלים תחנות בילדות", אומר ריבה. "שנים שאני מתעסק בצעצועים ובחפצים בשביל לספר סיפור". 

"החזרה לרעננה הציפה בי זכרונות ילדות. מאחורי הרבה יצירות שתלויות בגלריה מסתתר סיפור אוטוביוגרפי מילדותי"

אתה מכנה את הגלריה "לונה פארק ויזואלי לילדים בנפשם וחוף מבטחים". בקיצור, פתחת קליניקה.
"הגלריה הזאת זה הדבר הכי כיפי שעשיתי בעולם אבל זו בהחלט גם פסיכותרפיה בשבילי. שלב היצירה הוא שלב של חופש גדול ענק ובלתי נגמר. תקופה חסרת גבולות שמאפשרת טיפול וריפוי של הנפש בכל קצה שבו אבחר. התחושות שמתעוררות בביקור בגלריה, זכרונות הילדות והחיבור המיידי למקום הילדי שמייצר חלומות כמוסים ודמיונות עזים. הכוונה הייתה ליצור חלל שנדמה כי הזמן בו עצר מלכת".

עבודה מתוך התערוכה "צעצועיזם" | צילום: יח"צ

את הגלריה חנך ריבה (42) בדצמבר האחרון, לאחר חודשים של בילד אפ אינטנסיבי ולאחר כשני עשורים של עשייה עיתונאית. בקיץ שעבר הוא עשה אאוטינג רשמי לאהבתו לעיצוב ואומנות עם "צעצועיזם", התערוכה שהציג במשותף עם האומנית טל טנא־צ'צ'קס. התערוכה שמוצגת כעת במשכן החדש ממשיכה את קו הפופ־אפ הצבעוני והתוסס, הפעם תחת הטייטל "קירות רויאל", טייק אוף על הקוקטייל הוורדרד והמבעבע קיר רויאל. בגלריה ניתן לרכוש פריטים בודדים וגם קירות שלמים כמו שהם מוצגים או לחלופין בהרכבה עצמית.

בכוונה התמקמת ברעננה עיר הולדתך?
"בהחלט, החזרה לרעננה הציפה בי זכרונות ילדות. מאחורי הרבה יצירות שתלויות בגלריה מסתתר סיפור אוטוביוגרפי מילדותי. הקרבה לזירת ההתרחשות מעצימה את החושים, דבר שהוא לא תמיד קל".

גם לעבור צד מהמסקר למסוקר ולחשוף את כל הבפנוכו שלך זה לא פשוט.
"מגיל 6 ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות, אבל לא היה לי האומץ. בהתחלה זה נראה לי חוצפה להפנות אל עצמי את הזרקור, חוסר צניעות, כי אני איש תקשורת שכל החיים מתפרנס ממילים ומראיין אחרים. באומנות אני חושף יותר ממה שאני מתכוון באופן מודע, זה כמו להיות כתב בלי עורך. עכשיו התחושות האלה מפנות את מקומן לתחושה של חובת ההוכחה". 

גיל ריבה. צילום: אלי בוחבוט

בין המציגים בגלריה נמצאת גם אימך, תמר.
"אימא שלי היא ה־אומנית בהא הידיעה. ינקתי ממנה את הסקרנות לחומרי גלם, את חדוות היצירה ואת משמעות היצירתיות. היא לימדה אותי הכול – לשזור, לצייר, לרקום, לחבר, והכי חשוב – להתבונן. אנחנו דומים ושונים באותם דברים שלא מאפשרים לקשר בינינו להיות דבר אחר מאשר מערכת יחסים מורכבת. אני אימפולסיבי ואינטואיטיבי והיא יסודית ומתוכננת, פועלת מהראש ויוצרת אחרי מחשבה מעמיקה והבנה רוחבית. אני ההפך, פועל מהבטן ורק אחר כך חושב. אני הכי אוהב לעבוד איתה ביחד כי היא היחידה שמוכנה לקבל את הטירוף והאובססיה שלי. לא חלילה בגלל שהיא מקובלת עליה, פשוט כי אין לה ברירה. היא בכל זאת אימא שלי".

מה יותר מאתגר? לספר סיפור בכתבה או על הקיר בגלריה?
"לי הרבה יותר מאתגר לספר סיפור דרך אומנות ועיצוב, כנראה כי אני פחות מיומן בזה. לפעמים אני ממש מקנא באומנים שמסוגלים לתת לעבודות שלהם לדבר בעד עצמם והם מסתפקים בשתיקה סטואית ענווה. אני עדיין לא הגעתי לשקט הנפשי הזה. אני מאמין שלהתבונן באומנות זה הרבה יותר מורכב מלקרוא טקסט. ברור שעכשיו אני מאבד קהל שעולם הדימויים פחות מדבר אליו. לכן אני לא מתכוון לוותר על המילים בשלב זה, אלא רק על זכות השתיקה".  

התערוכה "צעצועיזם" נסגרה ובסופ"ש הקרוב, 17-16 באוגוסט, תתקיים מכירה של עבודות מהתערוכה בהנחות של 50% ומעלה. המכירה תתקיים בין השעות 17:00-10:00 ברחוב התעשייה 21, קומה 2, רעננה.