גדלים יותר מדי

בכל שלב התפתחותי נאלצים ההורים להתמודד עם בעיות בתחום התזונה אצל ילדיהם. בפרויקט מיוחד אנו מציגים בפניכם את הסיבות והפתרונות לבעיות אלה. והפעם: בעיות אכילה אצל ילדים מגיל שש ומעלה.

ההורים מפחדים מהשמנה

סביב גיל שש הדאגות של ההורים לרוב מתהפכות, ובמקום לדאוג שמא הילד לא אוכל מספיק, מתחילים ההורים לחשוש מבעיות השמנה. התיאבון הבריא שיש לילדים מסוימים, המבקשים תוספת שנייה או שלישית מהארוחה, הופך מאירוע משמח לדאגה. גם העובדה שבגיל הזה הילדים הופכים לעצמאים מאוד בנושא המזון, ואף יכולים לקחת בעצמם את המזון שהם רוצים ומתי שהם רוצים, הופכת לבעייתית ולמוקד לחיכוכים בין ילדים להוריהם. לכך מתווספת העובדה שבכל מקום שומעים ההורים כי השמנה היא המגיפה של העידן החדש והחשש של ההורים מכך שילדיהם יסבלו מנידוי חברתי בעקבות עודף משקל.

תחושת הרעב והשובע: "אכילת יתר יכולה לשרת מצב נפשי או לשקפו", מסביר תשובה. "היא יכולה להצביע על סגנון הורות שהוא מתירני מדי או נוקשה מדי, או לנבוע מכך שאוכל הוא דבר טעים שנעים לצרוך הרבה ממנו".

יחסי ההורה והילד סביב האוכל: "פעמים רבות השיח על האוכל מחליף שיח רגשי עמוק יותר בין הילדים להורים", אומר תשובה. "לעתים קל יותר לפתח מערכת יחסים סביב האוכל מאשר סביב רגשות, מחשבות וזיכרונות. אני פוגש מקרים רבים כאלו בקבוצות לשמירה על המשקל. הורה יכול, לדוגמה, לומר לילדו 'אם לא תעשה מה שביקשתי ממך לא אכין לך את האוכל שאתה אוהב'. בסיטואציה כזו, מכיוון שההורה לא מצליח ליצור מערכת יחסים רגשית נורמטיבית עם הילד, הוא בוחר בדרך שבה יש לו כוח בלעדי עליו. מכיוון שהוא אמון על הכנת האוכל והילד עדיין תלוי בו בנושא זה, הוא משתמש בכוחו באופן אלים וקושר מניעת אוכל מסוים עם התנהגות לא רצויה.

בעיות אכילה אצל ילדים * לפתרון בעיות אכילה אצל תינוקות עד גיל שנתיים לחצו כאן. לפתרון בעיות אכילה אצל פעוטות מגיל שנתיים עד חמש לחצו כאן.

אצל הילד נוצר חיבור רגשי בין התנהגותו לאוכל, והוא מסיק שכיוון שהוא רע הוא נענש והעונש קשור לאוכל. אם הקישור הזה חוזר על עצמו בדברי ההורה ובמעשיו מסקנתו של הילד עלולה להיות שעונשים קשורים לאוכל, ואז הוא יכול להעניש את עצמו או אחרים באכילת יתר או בהרעבה עצמית".

"גם כאשר האוכל לא מהווה אמצעי ענישה אלא צ'ופר מדובר במצב בעייתי", מוסיף רוני מייזליש, עובד סוציאלי קליני המתמחה בטיפול באכילה רגשית בשירותי בריאות" כללית". "הורה המתקשה להניע את ילדו ולגרום לו לנהוג באופן מסוים יציע לעיתים אוכל כפרס. הורים רבים, למשל, מציעים לילדים ממתק אם יסיימו את כל הארוחה. בדרך זו לומד הילד שמצב רגשי חיובי קשור לתחושת מתיקות. גם במצב הזה ההורה לא הצליח להתמודד עם תקשורת ישירה בינו לבין ילדו, שעלולה לגרום לעימות, ולכן הוא עושה שימוש באוכל כדי להשיג את מטרתו וגם במקרה כזה נוצר חיבור רגשי לאוכל".

"סופו של תהליך כזה, היוצר את החיבור בין אוכל ורגש, נקרא בעגה המקצועית 'אכילה רגשית'", אומר תשובה. "האוכל הופך להיות פעולה שנועדה להרגיע מצב נפשי כלשהו. אכילה כזו עלולה לגרום לבסוף גם לעודף משקל, משום שהאוכל אינו מספק צורך פיזיולוגי אלא צורך רגשי. אני נפגש עם ילדים רבים שעודף המשקל שלהם נובע מדפוס כזה, ובהחלט מעיד על כך שהיחסים בין בני המשפחה אינם תקינים".

ממתקים: "אם אין לילד בעיה בריאותית מותר לו לאכול הכל, אבל במידה", אומר מייזליש. "כאשר הורים מסרבים לאפשר לילד לאכול ממתקים, הדינמיקה המשפחתית שנוצרת עקב כך ממחישה לילד שממתק הוא משהו חשוב ויקר, סוג של פרס, והילד יוצא למאבק כדי לזכות בו. כל ילד מפנטז לנצח את ההורה, ואכילת הממתקים בניגוד לאיסור ההורי היא הדרך של הילד לנצח. ההורה, מצידו, חש שאם הוא נתן לילד ממתק הוא נכנע, כלומר גם כאן יש דינמיקה רגשית שעלולה לקשור בין האוכל לרגש של חולשה, למשל".

אכילת ממתקים בניגוד לאיסור ההורים היא דרכו של הילד לנצח אותם. אילו': photos to go

לשתף את הילדים בהכנת הארוחה

איך מתמודדים? "הופכים את האוכל לחלק מפעילות משפחתית מהנה", ממליצה דונסקי. "אפשר ורצוי לשתף את הילדים בהכנת האוכל, אפשר להתייעץ איתם בקשר לתפריט ולתת להם להיות האחראים על עריכת השולחן וקישוט המנות. הארוחה המשותפת היא זמן מצוין ליצירת גיבוש משפחתי. זהו זמן נפלא לשיחה, אפשר לשתף זה את זה בסיפורים מהיום שעבר או בבעיות. כשאנו מדברים על דברים מעניינים יש סיכוי שנדבר פחות על אוכל וכך יירגע הלחץ סביב האכילה".

"מחקרים בארצות הברית מראים שילדים שמנים נוטים יותר לסבול מדיכאון ומייאוש", מוסיף מייזליש. "משיחות שניהלתי עם מאות ילדים, גברים ונשים בעלי עודף משקל, נראה כי המחשבה המקובלת היא כי השמנה היא בעיה חולפת, אך לא כך הם פני הדברים. מרבית הילדים השמנים נשארים שמנים והם נידונים לשנים של השפלות, בדידות, תחושת שוני וערך עצמי ירוד. בארצות הברית הגיעו למסקנה כי הדרך לטפל בהשמנת ילדים היא באמצעות עבודה על דפוסי הורות ופחות דרך עבודה עם הילדים השמנים עצמם. המחקרים מראים שללא שינוי משמעותי בבית ילד יתקשה לרדת במשקל".

"במקרים של אכילת יתר, אופן ההתמודדות תלוי בסיבה", מוסיף תשובה. "כיוון שמדובר בילדים קשה לדבר על דיאטה ונכון יותר לשמש להם דוגמה אישית ולהגביל אם רואים חריגה משמעותית בכמויות האוכל. הדרך העיקרית להתמודד עם השמנה בילדות היא לעודד את הילד לעסוק בפעילות ספורטיבית, אם זה הליכות משותפות או חוגים שבהם ישנה פעילות גופנית".

מומלץ לשתף את הילדים בהכנת האוכל. אילוסטרציה: photos to go

אוכלים נכון

הדיאטנית הקלינית נורית קליפר מייעצת כיצד לנהוג כשהילד מסרב לאכול או אוכל יותר מדי:

• אחריות ההורים: אחריות ההורים היא לספק ארוחות מזינות ומגוונות בזמנים קבועים לילדיהם, תוך התחשבות בעובדה שלא ניתן להכריח ילד לאכול, כמו גם שקשה להגביל את מה שהוא אוכל בזמן הארוחה מהאוכל המוגש.
• אחריות הילדים: אחריות הילדים היא כמה לאכול ואם בכלל לאכול.
• לוח זמנים: כדי לאפשר להורים ולילדים לפעול על פי האחריות המוטלת עליהם, חשוב לגבש זמנים קבועים של ארוחות וארוחות ביניים, שבהם מוגשים מגוון של מזונות הכוללים את כל אבות המזון.
• ארוחות מומלצות: מומלץ לחלק את האכילה לשלוש ארוחות מרכזיות ושתיים עד שלוש ארוחות ביניים, כאשר כל ארוחה או ארוחת ביניים תהיה מורכבת לפחות משני אבות מזון (כמו פרי ויוגורט) כדי שהמזון יהיה מגוון ומזין. במצב שכזה ברור לכולם מהם זמני הארוחות, כלומר מתי אוכלים, ולא פחות חשוב מכך, מתי לא אוכלים.
• חטיפים: בקשת חטיפים בזמנים שבין הארוחות או ארוחות הביניים צריכה להיענות בסירוב.

כאן אוכלים בכיף

קליפר מציעה גם כמה רעיונות לאוכל בריא שתשמחו להעלות על השולחן:

• הגשה: צורת ההגשה של מזונות משפיעה מאוד על האכילה שלהם, ולכן מומלץ לחתוך פירות בצורות מעניינות. ניתן, למשל, לחתוך מלון או אבטיח לכדורים, את המנגו לפסים ואת הבננה לעיגולים. כל אלו יכולים להיות תחליף מצוין לחטיפים השונים.

בואו להתייעץ בפורום לפורום ייעוץ להורים לפורום תזונה לפורום הורים לגיל הרך

• ארוחות משפחתיות: את המאכלים הקלאסיים שהילדים אוהבים ניתן לגוון, ולהכינם ממצרכים שונים. למשל, במקום פירה קלאסי עם תפוחי אדמה אפשר להכין פירה מבטטות (או לשלב את שניהם) וכך להוסיף לארוחה ויטמין C וסיבים תזונתיים. הנועזים יותר יכולים להחליף את החמאה (שומן רווי) באבוקדו (שומן בלתי רווי).

• פיצה: במקום להזמין פיצה אפשר להכין ביחד פיצה על פיתה, לחתוך ירקות שונים ולגרר גבינות, וכך כל ילד יוכל להכין פיצה לעצמו. זה גם יותר בריא וגם מעודד את הילדים לאכול ממעשה ידיהם.

• שיתוף בהכנה: מומלץ לשתף את הילדים בהכנת האוכל. הצעירים יכולים לקשט פרוסות לחם עם גבינות וירקות ולהשתמש, למשל, בזיתים כעיניים, עגבניית שרי חתוכה כאף, פלפל או מלפפון חתוך כפה ואבוקדו כשיער. ההשקעה בקישוט וביצירה מגבירה את הסיכוי שיאכלו ממגוון הירקות.

* יום הולדת: ליום הולדת אפשר להכין עוגת תפוחים, בננות או גבינה ולצפות בשוקולד. זהו תחליף בריאותי בעל מראה זהה לעוגת השוקולד המסורתית.