גדולים זה לגמרי לבד?

מתי כבר אפשר להשאיר את הילדים לבד? שואלים הורים מבולבלים. לפעמים הם נראים כל כך גדולים: הם יודעים טוב יותר מאיתנו לתפעל את הסלולרי, האיי-פוד והאיי-פד, וכשיש בעיות עם כל מיני גאדג'טים הם יודעים בדיוק איך להציל את המצב.

אז מתי הם כבר גדולים מספיק כדי להישאר לבד? הרי אנחנו חזרנו מבית הספר לבד מהיום הראשון לכיתה א', אבל היום זה לא מה שהיה פעם…

בחנו מצבים נפוצים שבהם הילדים מבקשים להישאר לבד, וביקשנו מד"ר קתי יעקבי – פסיכולוגית קלינית והתפתחותית בת.ל.מ (רשת לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ ואבחון), ואחראית צוות הפסיכולוגים במכון להתפתחות הילד בקופת חולים מאוחדת סניף הרצליה, וממיכל קליין – מומחית לבטיחות ילדים, מנהלת אגף מחקר ופיתוח בארגון "בטרם" לבטיחות ילדים – את דעתן המקצועית בנושא.

אני רוצה לבד

דבר המומחים: ההישארות לבד בבית מצריכה מהילד יכולות קוגניטיביות רבות. גם כשנדמה שהוא מאוד חכם ובוגר לגילו כדי להישאר לבד, לא בטוח שהוא אכן בשל לכך. הילד צריך להיות רגוע ולדעת לפתור בעיות. הוא צריך יכולת חשיבה מופשטת כדי שיוכל לדמיין מצבים אפשריים שלא קרו במציאות ולהחליט איך לנהוג בהם, למשל לדעת מה לעשות במקרה סכנה. הוא לא בהכרח חווה את האירועים המסוכנים האלה, אבל הוא צריך להיות מסוגל לדמיין אותם ולהחליט איך להתמודד איתם.

היכולות הללו מתפתחות עם הגיל, אבל תלויות גם באבני הדרך הקוגניטיביות שהשיג הילד. החשש הגדול בהשארת ילד בן שבע לכמה דקות ללא השגחה הוא שאי אפשר לצפות במדויק לכמה זמן נעדר. אולי ההורה ישקע בשיחה עם הגננת או שהבת הקטנה "תעשה סצנה" ואז האיסוף מהגן יימשך זמן רב יותר. בשל כך ההמלצה הגורפת היא לא להשאיר ילדים בני פחות מתשע לבד.

ללא השגחה: אפשר להשאיר ילדים מגיל תשע עד 12 לפרק זמן של שעה עד שעתיים לבד בשעות היום. בגיל צעיר יותר כדאי שיהיה מבוגר בסביבה, כמו שכנה שיכולה להציץ כל כמה דקות ולבדוק שהכל מתנהל כשורה.

מומלץ לבדוק:

• אחריות: שהילד הוא אחראי, מכבד את חוקי הבית ואת החוקים המקובלים בחברה והכללים הנהוגים בבית הספר.

• אשמה: שהילד אכן רוצה להישאר לבד ושהוא לא מרגיש שהוא מוכרח להישאר לבד. ילד שמרגיש לא בטוח להישאר לבד ועושה זאת רק כי הוא מרגיש שהוא מוכרח, עלול לסבול מרגשי אשם על חוסר היכולת להתמודד עם הבדידות.

• חרדה: אם הילד מאוד חרד לא כדאי להשאיר אותו לבד גם אם הוא בגיל המתאים והתנהגותו טובה, עד שהוא ירגיש שהוא רוצה להישאר לבד ויבקש זאת.

עכשיו אני מחליטה מה עושים כי אני יותר גדולה. אילוסטרציה: ingimage

רק עם אחותי הגדולה

דבר המומחים: מגיל 12 אפשר להשאיר אחים גדולים להשגיח על אחיהם הקטנים. אם ישנם אח או אחות בני 12 והאח הצעיר הוא מעל גיל שנתיים, וגמול מחיתולים, אין בעיה להשאירם לבד. רוב התאונות הביתיות מתרחשות מתחת לגיל שנתיים. למעשה, השנה הכי מסוכנת בחייו של ילד היא בין גיל שנה לגיל שנתיים. בתקופה זו התינוקות שהופכים לפעוטות מתחילים ללכת והם מאוד סקרנים ויכולים להגיע להרבה מקומות. תינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים כדאי להשאיר עם שמרטף או אח בוגר מעל גיל 14.

ללא השגחה: כאשר גילו של האח הצעיר עולה על גיל שנתיים, אחים בני 12 ומעלה יכולים לשמש כשמרטפים לכמה שעות גם בערב. כאשר מדובר בשמרטף שאינו מכיר את הרגלי הילדים הקטנים עליהם שעליהם הוא שומר, עדיף שגילו יעלה על 14 ושהוא יהיה בוגר דיו כדי לדעת כיצד להתמודד עם קשיים בהירדמות או עם הפחדים של הילדים.

מומלץ לבדוק:

• סמכות: כאשר אח גדול משגיח על אחיו הקטנים, צריך לוודא שהאח הקטן יודע שאחיו הגדול הוא בעל הסמכות.

• זמינות: חשוב שיהיה מבוגר זמין שיכול להגיע במהירות במקרה הצורך: סבים, דודים או שכנים.

• היכרות: כאשר משאירים ילד בן 12 כשמרטף על ילדים שאינם אחיו, יש לוודא שהוא מכיר אותם טוב מספיק כדי לדעת מה מרגיע אותם, איך הם נרדמים ואם יש להם הרגלים מיוחדים.

אני והבן של השכנים

דבר המומחים: לפעמים ילדים לא רוצים להישאר לבד, אבל לא בגלל הפחד מהסכנות כשאין מבוגר בסביבה, אלא משום שהם חוששים משעמום או מכך שלא יהיה להם איך להעביר את הזמן ללא חברה. במקרה כזה, נוכחות של חבר יכולה לעזור. כמובן שחשוב לבדוק שכל המועמדים להישאר ללא השגחה ראויים לאמון שנותנים בהם ולא יזיקו לעצמם או לסביבתם ללא השגחה.

לעיתים דווקא בנוכחותו של חבר, האומץ של שני הילדים יכול להתגבר והם עלולים לעשות מעשים מסוכנים ביחד. גיל שבע וחצי הוא גיל צעיר מדי להישאר לגמרי לבד. אם הוריו של אחד מהחברים נמצאים בבית ויכולים להשגיח ולבדוק את המצב בבית השכנים מדי כמה דקות הדבר אפשרי, אולם עדיף במקרה הזה ששני הילדים ישהו בביתו של החבר שהוריו בבית.

ללא השגחה: אפשר להשאיר ילדים מגיל 10 עד 12 לפרק זמן של שעה-שעתיים לבד בשעות היום. בגיל צעיר, דווקא העובדה שיש חבר בסביבה עלולה להוביל לסכנות נוספות.

מומלץ לבדוק:

• אחריות: שגם החבר הוא ילד אחראי, כלומר שהוא מכבד את חוקי הבית, את החוקים המקובלים בחברה ואת הכללים הנהוגים בבית הספר.

• מוכנות: ששני החברים רוצים ומוכנים להישאר לבד.

• השגחה: שיהיה מבוגר אחראי שיכול לבדוק את המצב כל פרק זמן.

• גיל: רצוי ששני החברים יהיו בני עשר ומעלה.

אל תגלי להורים. אילוסטרציה: ingimage

לא רוצה יותר לצהרון

דבר המומחים: במשפחות רבות התנאים הכלכליים מכתיבים את הצורך להשאיר ילדים לבד לאחר שובם מבית הספר. פעם כינו את הילדים הללו "ילדי מפתח". ילדים אלה, לאחר שובם מבית הספר, נשארים לבד עד שהורים חוזרים מהעבודה. למצב הזה עלול להיות מחיר רגשי כבד בבגרות. כשילד חוזר מבית הספר חשוב שהוא יחליף מילה עם מבוגר שאוהב אותו ודואג לו. כשהוא מתרגל לחזור לבית ריק שבו אין אף אחד שמחכה לו ושמח לשמוע איך עבר עליו היום, הוא יתרגל לא לשתף אחרים בעולמו הפנימי ולא להיעזר במבוגרים שסביבו כדי לפתור בעיות חברתיות ורגשיות שאיתן הוא מתמודד.

ללא השגחה: ילד צעיר מגיל עשר יכול לעלות לבד הביתה מבית הספר אם ההסעה מורידה אותו בפתח הבית, ואם יש מישהו שמשגיח שהוא נכנס הביתה ולא הולך למקום אחר. ילדים צעירים עלולים לשקוע בעצמם וללכת אחרי משהו שמעניין אותם. מגיל 10 עד גיל 12 ניתן להשאיר לאחר בית הספר ילד לבד לפרק זמן של שעתיים, ולסמוך עליו שיירד מההסעה ויעלה ישר הביתה.

מומלץ לבדוק:

• הקשבה: שיהיה מישהו שיקבל את הילד בשובו מבית הספר לפחות כמה פעמים בשבוע: אחד ההורים או הסבים, מטפלת או שכנה אוהבת שהוא יכול לשחק עם ילדיה ושתתעניין בשלומו. גם אם הדבר כרוך בעלות כספית או בהשתכרות נמוכה יותר של ההורים, לנוכחות הזו יש תועלת רגשית רבה עבור הילד.

כך הוא יוכל להתרגל לתרומה הרבה שיש לאוזן קשבת, וכל המשפחה תרוויח מיחסי האמון שייבנו כשהילד ילמד להיעזר במבוגר לפתרון בעיות רגשיות. הידיעה שיש מי שמקשיב מחזקת את ביטחונו העצמי של הילד, וישנו פרק זמן קריטי בילדות שבו הוא מתבסס.

• התעניינות: כשאין ברירה אלא להשאיר את הילד לבד, כדאי לזכור את החשיבות של התעניינות ביום שעבר על הילד. במשפחות רבות שההורים חוזרים מאוחר בערב, נותר זמן רק לארוחה מהירה, מקלחות ולמיטות. כדאי להקדיש בכל ערב זמן לשיחה עם הילדים על היום שעבר. אם המודעות הזו קיימת, היא יכולה לסייע לבניית הקשר המשפחתי התומך.