גבר הולך לאיבוד

כיום, נוכחות האב בלידה היא מובנת מאליה, ואלא אם מדובר במצב חירום לאומי, הוא יהיה איתנו שם מהציר הראשון. אבל עם יד על הלב, כשהלידה מתקדמת, לא תמיד נוכחותו היא הדבר האידיאלי, ולעיתים רק עלולה להוסיף מתחים מיותרים. אז מה באמת קורה בחדר הלידה? האם נוכחות בן הזוג מסייעת, או שאולי היא דווקא גורם מעכב?

להיות או לא להיות

ד"ר מישל אודנט, המכונה אבי הלידה הטבעית, מאמין שחד וחלק – הגבר לא צריך להיות שם: נוכחותו עלולה להחריף את חרדת היולדת ואף לעכב ולסבך את הלידה. לטענתו, המתח שנשים חשות בנוכחות בני זוגן גורם להן לייצר הורמונים הפוגעים ביעילות צירי הלידה, והצורך בהתערבויות כלידת ואקום או ניתוח קיסרי, גדל.

בנוסף, גבר הרואה את אשתו במצב של כאב ואיבוד שליטה ינסה מיידית להרגיעה, כאשר למעשה "איבוד השליטה" וההתרכזות בכאב הם בדיוק מה שהאישה צריכה לעשות כדי לקדם את הלידה. הלידה, כך קובע ד"ר אודנט, תהיה טבעית יותר ומסובכת פחות אם הגברים יורחקו מהשטח והיא תיערך כמו בתקופות השבטיות, בנוכחות נשים בלבד.

ד"ר דבורה לדרמן-דניאלי, חוקרת חוויית הגוף הנשי, גורסת שאין טבעי מכך שבן הזוג יהיה בלידה, אך רק בתנאי שהיחסים בין היולדת לבעלה מחזקים ואינם טעונים, ושהוא נמצא שם כדי לתמוך ללא סייגים בכל החלטה שלה. עם זאת, "אם הגבר יהיה חרד ובעל גישה שיפוטית וחסרת אמון בגוף האישה, ואם במשך הלידה תגובותיו יותר יערערו אותה מאשר יחזקו אותה – עדיף שלא יהיה שם", היא אומרת.

עמית זיו, תומכת לידה ורפלקסולוגית, מודה שהגבר עלול שלא למצוא מקומו בחדר הלידה ומציינת ש"גברים לא היו בלידה משחר ההיסטוריה מסיבה הגיונית". זיו למדה זאת על בשרה: "בעלי לא מצא את עצמו בחדר הלידה, והחוויה שעבר שם היתה טראומטית", היא מספרת. "במהלך הלידה הוא התקשר לאמו בהיסטריה שתבוא כי אני מאוד סובלת, ולאחריה אמר לאנשים שעברתי לידה קשה מאוד, בזמן שאני אישית חוויתי לידה סבירה". לכן בלידה השנייה החליטו זיו ובעלה שמוטב כי תסתייע במלווה אחרת, ואכן, "הכל זרם בצורה נכונה וטבעית, הייתי קשובה לעצמי ולגופי, יכולתי להתרכז בקצב ובצרכים שלי ולא לחשוב על בעלי ולהיות מוטרדת ממה שעובר עליו".

אני פה בגלל אשתי

זיו המשיכה וחקרה את הנושא במסגרת לימודיה וגילתה שגברים רבים אינם מוצאים את עצמם בחדר הלידה ולא מצליחים לסייע לזוגתם: "הגבר עלול לחוש חסר אונים וחסר תועלת, לומר או לעשות דברים שמעצבנים את האישה – כמו להרים טלפונים לכל העולם, לתמוה היכן ארזה את השמן בדיוק ברגע שצריכים לשמן את אזור החיץ, או לנסות להרגיעה דווקא כשהיא נאנקת מכאב. לא לכל הגברים מתאים להיות נוכחים בלידה, ועדיף להודות בכך מאשר לתסכל את היולדת בזמן אמת, או לעבור טראומה כמו בעלי. למצב כזה יש להיערך לפני הלידה ולמצוא מלווה נוספת".

בנוסף, זיו ממליצה לכל הזוגות, גם לכאלה שכבר עברו לידה, לעשות הכנה משותפת: "בקורסי ההכנה ללידה יש לעיתים שדר מהבעל ש'אני פה בגלל אשתי'. הוא מניח שבזמן אמת הכל יהיה בסדר וסומך על הרופאים שיעשו את העבודה. ואז להפתעתו, כשמגיעה הלידה הוא מוצא עצמו חסר אונים, המום מכך שבמהלך הצירים זה רק הוא ואשתו, ושעליו מוטל לסייע לה להתמודד איתם. לכן על בן הזוג להתכונן, להכיר את תכולת התיק שארזה אשתו בבית, לעודד אותה ללא הרף, לקרוא לצוות הרפואי כשצריך, לעסות אותה, לנוע ולנשום איתה".

חוויה זוגית בונה

רוית שטרן-גינת, דולה, מדריכת הכנה ללידה ומנהלת פורום הריון, מאמינה שנוכחות בן הזוג בלידה חשובה ביותר, וכי מילות המפתח הן תיאום ציפיות. "דיאלוג טוב בין בני הזוג לקראת התהליך הוא המפתח לכל", היא מסבירה. "לעיתים הגבר זקוק לגיבוי נוסף של אמא או דולה, אך עדיין ביכולתו לתרום לזוגתו, וזו עשויה להיות עבורם חוויה מאוד בונה. לרוב, אין מי שמכיר אותנו בעולם כמו בן הזוג שלנו: האחות תסתכל על המוניטור כדי לראות שמתחיל ציר, אך הוא כבר יידע זאת רק מהבעות הפנים והנשימות שלנו שמשתנות".

לצד זאת, היא מודעת לכך שעלולים לצוץ מתחים וקונפליקטים: "הגבר עלול ללחוץ על האישה לקחת אפידורל למרות רצונה להימנע מכך, או להיפך, לומר לה 'אבל החלטנו שלא תיקחי', דווקא כשהיא ברגעים הקשים והמאתגרים בחייה. יש גברים שהמקסימום שהם יכולים לעשות זה להיות שם ולא מעבר לזה, וגם זה לגיטימי, אם האישה יודעת זאת מראש".

הכן עצמך ללידה דע מה עליך (לא) לעשות: * ליווי צמוד: לא כל גבר מסוגל להיות מלווה עיקרי בזמן הלידה. נסו להחליט על כך מראש, ואם יש ספק – שריינו מלווה נוסף. * קורס הכנה: מצאו קורס הכנה ללידה ששניכם מרגישים בו בנוח. אם הגבר חש ש"אני פה בגלל אשתי", משהו כנראה לא עובד. * ידיעה מוקדמת: על הגבר להיערך לכך שהלידה היא תהליך ארוך, ואת מהלך רוב הצירים יעבירו הוא וזוגתו לבד, כשעיקר האחריות לתמוך בה מוטל על כתפיו. על הגבר להכיר היטב את תוכנית הלידה ותיק הלידה, ולהתמצא בהם בזמן אמת. * הסקת מסקנות: אם זו אינה לידה ראשונה, דברו ביניכם על הלידה הקודמת ועל מה שהיה טעון שיפור. כללי "אל תעשה" בחדר לידה: * אל תצא רגע להביא קולה * אל תענה לטלפונים * אל תשקע בכורסה ותאמר לה שעד שהלידה תתקדם אתה תנמנם קצת * אל תזפזפ בטלוויזיה * אל תשאל אותה בעיצומם של צירי הלחץ: "איפה ארזת את השמנים?" * אל תסב את תשומת ליבה לכך שהיא צועקת * אל תשאל את המיילדת אם זה נורמלי שזה נמשך כל כך הרבה זמן * אל תתערב בענייני אפידורל

כמו זיו, גם שטרן-גינת ממליצה על הכנה זוגית יסודית: "ההיערכות הזוגית מתחילה לפני הלידה. מומלץ לקרוא חומר בנושא, לערוך תוכניות לידה ותיאום ציפיות: למשל, להחליט מראש מי לא יוכל להיכנס לחדר הלידה כדי שהיולדת לא תיאלץ להוציא על זה אנרגיות מיותרות בזמן אמת; כמו כן בן הזוג צריך להכין עצמו לכך שאישה בצירים לא יכולה להיות נחמדה לסביבתה".

ללדת יחד את המשפחה

ד"ר מיכאל שנהב, רופא בכיר בחדר לידה בבית החולים ליולדות ליס ומיילד כבר יותר משני עשורים, אומר כי "נוכחות בני הזוג בחדר הלידה נובעת מדרישת היולדות, ואנחנו מברכים על כך. זו עזרה רבה ליולדת ברגעים הכי משמעותיים, ומה שקורה בחדר הלידה בין בני הזוג זה לרוב זוגיות במיטבה".

ד"ר שנהב מצדד בנוכחות הגבר בלידה גם מנקודת מבטו של הצוות הרפואי: "בן הזוג מהווה עבורנו כלי להגיע לאישה כשהיא בהיסטריה או כשכואב לה. הוא פוקח עין על התהליך, מגיש לה מים, קורא לנו, משנה תנוחה, מרגיע, ובהמשך כמובן חולק עימה את הרגע המאושר".

אם כך, המומחים מסבירים כי תהליך הלידה, בסופו של דבר, מתנקז ליחסים בין בני הזוג. ולידיעת הגברים, הלידה היא אתגר זוגי ששווה לעבוד עליו: "כשהגבר הוא חבר אמיתי, מאהב, אוהב, תומך, שותף ומאמין בכוחות הגוף של בת זוגו – הוא באופן טבעי חלק מתהליך הלידה ומהתהוות השינוי המתרחש בנפשה ובגופה, והיא זקוקה לו בחדר הלידה יותר מכל, כפי שהוא זקוק להיות שם כדי לחוות את הרצף של הפיכתו לאב, והפיכתם למשפחה", מסבירה ד"ר לדרמן-דניאלי.

"משמח מאוד לראות את הגברים יוצאים מחדר הלידה קורנים ומאושרים על כך שהיו שותפים מלאים לתהליך", מסכם ד"ר שנהב, ושטרן מוסיפה: "כשבני הזוג שותפים מלאים לתהליך, הם יודעים שהם ילדו לא רק את הילד, אלא את המשפחה והזוגיות שלהם. אין משמח יותר מגבר שיוצא מחדר הלידה ואומר לי, כשהוא קורן מסיפוק ומאושר: 'לא תאמיני, אבל יצאתי חתיכת דולה'…".