הטריק הקטן שיוסיף אלגנטיות לכל בית

הדיירים: האדריכלית ומעצבת הפנים גילי הרמולין, בן זוגה רונן, מהנדס בניין ומנהל פרויקטים, ושתי בנותיהם (7 ו-4).

 הבית: דירת גג בבניין רביעייה בשכונת שפירא בתל אביב. בקומה התחתונה (120 מ"ר) בחלל פתוח ממוקמים סלון, מטבח, פינת אוכל ויציאה למרפסת מקורה (10 מ"ר). מבואה מובילה לחדרים הפרטיים, בהם ממ"ד המשמש חדר לילדות, חלל המשמש פינת עבודה, חדר רחצה כללי ויחידת הורים עם חדר רחצה צמוד. חדר נוסף בשטח 40 מ"ר ממוקם על הגג.

חדר הילדות | עיצוב: גילי הרמולין, צילום: אורית ארנון

יחידת ההורים | עיצוב: גילי הרמולין, צילום: אורית ארנון

התכנון: מדובר בפרויקט משותף של בני הזוג, שחלמו לאחד כוחות גם ברמה המקצועית. הם חיפשו לרכוש נכס עם פוטנציאל לגדילה והתפתחות, במקביל לגדילת משפחתם הצעירה, והאפשרות לבנות ולהרחיב קסמה להם. בשכונת שפירא הם מצאו את המרקם העירוני המיוחד שחיפשו, המייצר תחושה של שכונה קטנה בתוך העיר הגדולה.

יציאה למרפסת גם מהסלון | עיצוב: גילי הרמולין, צילום: אורית ארנון

הבית שרכשו היה במקור בגודל 50 מ"ר, ובמסגרת תוכנית הרחבות קיימת בשכונה הגישו השניים תכנון להרחבה. הפרויקט כלל בנייה כמעט מחדש של כל הבית לגודלו הנוכחי. את הבית הם בנו בעצמם – תכנון ועיצוב של גילי ופיקוח וביצוע של רונן, בנוסף כמובן לקבלנים ולספקים שהשניים שיתפו בתהליך.

תכננו ובנו בעצמם – הסלון | עיצוב: גילי הרמולין, צילום: אורית ארנון

צורך חשוב בתכנון היה שהבית יתאים להם בשלבים שונים בחיים וישמור על הגמישות התכנונית הנדרשת. צורך זה הולך יד ביד עם האני מאמין התכנוני של הרמולין, שכולל גם חלל ריק שאינו מנוצל עד תום ואינו מוגדר בבית, המכונה לדבריה "המקום הריק". בביתה שלה, החלל הזה נמצא מאחורי הספה בסלון ומכיל כיום ספרים, ספסל ישיבה ומגירות עם המון משחקים. בעתיד המקום הזה מתוכנן לשמש כפינת אוכל.

"המקום הריק" | עיצוב: גילי הרמולין, צילום: אורית ארנון

עוד אלמנט תכנוני חשוב לדבריה הוא המרפסת, הרמולין מאמינה שתכנון החללים הציבוריים בבית (סלון, מטבח) סביב מרפסת מקורה, יוצר תחושת פרטיות גם כשפותחים חלונות, נותן נגיעה של ירוק וגם מקום שהייה ואירוח נוסף בבית.

המרפסת | עיצוב: גילי הרמולין, צילום: אורית ארנון

פינת חמד במטבח | עיצוב: גילי הרמולין, צילום: אורית ארנון

העיצוב: הרעיון שעמד בבסיס העיצוב היה ליצור רקע לבן ובהיר עם קווים נקיים ופשוטים שיאפשרו להלביש את הבית ולשנותו בהתאם לצרכים. דגש רב הושם על פתרונות אחסון קבועים ונסתרים שמאפשרים לשמור על סדר ועל השקט העיצובי, אפילו שמדובר בבית עם ילדים. לדברי הרמולין, הנגיעות הקטנות של הזהב בגופי התאורה ובידיות הם כמו תכשיט טוב שנותן תחושה של אלגנטיות. הרצפה בכל הבית חופתה בבטון מוחלק מחורץ שנסגר ברובה, כולל הגג.

נגיעות של זהב בגופי התאורה ובידיות | עיצוב: גילי הרמולין, צילום: אורית ארנון

את הנגרות הקבועה ביצע אורי רגב ואילו שאר הרהיטים הם אוסף. חלק מהרהיטים הגיעו מהבית הקודם מתוך ידיעה שהם יעברו איתם וחלקם רהיטים שרונן עיצב, בהם שולחן הסלון שנבנה ממשטחי הובלה עם גלגלים שבני הזוג מצאו, שולחן האוכל שהוצמד למשטח העבודה במטבח ומשלב רגליים שהרמולין מצאה ברחוב ומשטח עץ שהוזמן מנגר, כמו גם השולחן העגול במרפסת שרונן בנה ממשטח שניגר והלביש אותו על רגל קנויה. השטיחים האפגניים ששולבו ברחבי הבית עברו בירושה במשפחה, למעט בחדר הבנות שבו הונח שטיח קל לתחזוקה שנקנה בחנות בדים.

שטיח אפגני שעבר בירושה | עיצוב: גילי הרמולין, צילום: אורית ארנון

אדריכלות ועיצוב פנים: גילי הרמולין
צילום: אורית ארנון

ספקים:
נגרות: אורי רגב (לימה נגרות בע"מ)
בטון מוחלק: אחמד מעמרה
טייח: מוחמד גזייל
וילונות: גלומר וילונות
ידיות: ישראלי פרזול בע"מ
כלים סניטריים ריצופים וחיפויים: חזי בנק בע"מ