לגור בתוך מוזיאון – דירה פריזאית שהיא יצירת אומנות
בקומה הראשונה של בית מהמאה ה-17 בלב המרכז ההיסטורי של פריז גרים זוג אספני אומנות שהפכו את ביתם לאחד המרהיבים שראינו
הדיירים: בעלי הדירה המרהיבה הזאת הם זוג אספני אומנות. לאחד מהם שורשים בסוריה, איטליה ובריטניה, וכמי שנולד במזרח התיכון אך התחנך במערב הוא בעל טעם אומנותי אקלקטי שהתפתח גם במהלך קריירת הניהול הבינלאומית שלו. בן זוגו הוא צרפתי, צאצא של אדריכל ידוע אשר התחיל את דרכו בלימודי עיצוב וניהול בתי מלון אך בנה קריירה בתחום התקשורת הפיננסית. המפגש ביניהם הוביל אותם לשלב כשרונות ולעסוק בתחום האהוב עליהם.
הדירה: נמצאת בקומה הראשונה של בית מהמאה ה-17 בלב המרכז ההיסטורי של פריז וגודלה 100 מ"ר. בדירה אוסף יצירות אומנות ורהיטים מהמאות ה-17-15 והיא שחזור מושלם של בית מתקופה הנקראת French Grand Siècle – שבה הייתה פריחה יוצאת דופן בתחומי האומנות והספרות תחת שלטונם של לואי ה-13 ולואי ה-14.
התכנון: בעלי הבית רצו ליצור מרחב שיאפשר להם לחשוף את אוסף יצירות האומנות שלהם ולארח בנוחות. לדבריהם במהלך השנים הבית עבר שינויים רבים והם החליטו לחשוף את יופיו המקורי.
תקרות שהנמיכו את החללים הוסרו והתקרה המקורית היפה, המורכבת מקורות עץ, נחשפה; מספר קירות פנימיים נהרסו כך שהסלון תופס מחצית משטח הדירה; המטבח המקורי הוסב למבואת כניסה שממנה דלת המובילה לסלון, בהמשך הסלון נמצאים מצד אחד המטבח ופינת האוכל ומהצד השני חדר שינה גדול.
הרצפה כוסתה בפרקט ורסאי עתיק בעל גוון דבש ובאריחי קבושון (שהיא טכניקה לליטוש אבנים שפותחה בצרפת במאה ה-16) במבואה ובמטבח ומערכות החשמל הוסתרו היטב כך שנוצרת אשליה של מסע בזמן.
העיצוב: שימוש מעניין נעשה בצבעי היסוד – אדום, כחול וצהוב – בסלון הגדול ובפינת האוכל. קורות העץ של התקרה נצבעו באדום, הקירות בתכלת ובטורקיז ולרצפה גוון זהוב. הגוונים השונים של צבעים אלו, המופיעים גם ברהיטים, ביצירות האומנות ובשטיחים, הופכים את החדרים שבהם מגוון מרתק של יצירות אומנות להומוגניים.
העתק מרשים שנעשה במאה ה-19 ל"שמשון ודלילה" של הצייר האיטלקי דומניקו פיאסלה (העותק המקורי נמצא בלובר) יחד עם פורטרטים של אישים צרפתיים ידועי שם תלויים על קירות הסלון, דבר המוסיף אווירה רצינית וחמורת סבר לצבעוניות החמימה. לצידם ראש פסל תימני מהמאה השנייה לפני הספירה, שהוא היצירה העתיקה ביותר בבית ומצטרף לעוד רהיטים ופסלים מהמזרח המשתלבים היטב ביצירות האירופאיות.
רהיטים עתיקים ממקומות שונים שאספו בני הזוג במהלך מסעותיהם מסודרים באופן המאפשר לנוע בנוחות ולבחון מקרוב כל אחד מהפריטים. פינת האוכל עוצבה בגוונים כהים ושקטים יותר והנוף מהחלון משקיף אל אחד הצריחים של הנוטרדאם.
כיסאות שהיו שייכים במקור לאחד מבתי המלון המפורסמים של העיר וציורים גדולי ממדים תורמים לאווירה המוזיאונית.
בחדר השינה נעשה שילוב בין יצירות אומנות מודרניות וקטנות ממדים יחסית של אמנים עכשווים כמו האמריקאי ארתור איגלי והאמן הגרמני פולקר הולר לבין פריטים ישנים כמו כיסוי המיטה המוזהב שנקנה ב-le monde sauvage, מהבוטיקים היוקרתיים של פריז.
הארונות וחללי האחסון נסתרים כך שנוצרת תמונה מושלמת. בשונה מאלו המבואה, חדרי האמבטיה והמטבח מאופיינים בצבעוניות קונטרסטית המקלה על ההתמצאות בהם. המטבח פונקציונלי וצר יחסית ויש בו תאורה בנישות ופינות נסתרות, ואילו בחדרי הרחצה המהודרים בולט שימוש בלבן וזהב.
בכניסה לחדר הרחצה של האורחים מזרקת קיר מסיבית ומהודרת מהמאה ה-17 שהנוכחות שלה מועצמת באמצעות מראה הנמצאת מולה, ואילו במבואת הכניסה, הנותנת רמז לאופיו של הבית, ניתן למצוא מדליה רומית גדולה המונחת באגביות על הרצפה, משל נכנסנו באקראי אל בית ממכר עתיקות, ובהתאם לכך קורות העץ של התקרה מופיעות במצבן הגולמי. התוצאה היא שהמעבר מהחלל החשוך אל החדרים המוארים והצבעוניים מפתיע ומעורר עניין. ונראה כי השילובים השונים בין מודרני לעתיק ובין מזרח למערב, תוך שמירה על שפה עיצובית מוקפדת, יוצר את אופיה המיוחד של הדירה.
רעיונות שאפשר לאמץ: תמונות גדולות ממדים יוצרות אווירה מוזיאונית ואילו הרבה תמונת קטנות יוצרות אווירה אינטימית. בדרך זו אפשר להגדיר את האופי של החדר או להפוך פינה מסוימת לפורמלית או אינטימית ביחס לשאר. שימוש בצבעים "ילדותיים" (כמו תכלת, אדום וצהוב) עשוי להתאים גם לחללים אלגנטיים.
עיצוב: www.cmstudioparis.com
צילום: Guillaume de Lubier