ברוב הדר

הפרויקט: IQ של חברת בונה הצפון. 64 יחידות דיור במגדל בן 18 קומות. דירות ארבעה, ארבעה וחצי וחמישה חדרים, דירות גן ופנטהאוזים

מחיר: מ-1 מיליון שקלים

מחיר הדירה לדוגמה: 1.4 מיליון שקלים

הדירה: דירת ארבעה חדרים וחצי עם מרפסת

שטח: 115 מ"ר נטו + 12 מ"ר מרפסת

כיווני אוויר: צפון, מזרח ודרום

קהל היעד: זוגות צעירים ומשפרי דיור

עיצוב פנים: אדריכלית דפנה עברי

סגנון עיצוב: קלאסי-מודרני

סטנדרט: בינוני

ניסיון ללכוד את האינסוף

לו היינו עוסקים במדע בדיוני, הגדרת עיצוב הדירה הייתה "ניסיון ללכוד את האינסוף ולכלוא אותו בדירת ארבעה חדרים וחצי". המעצבת הציבה אתגר למתבונן המחפש את קצוות הדירה. פתחים בקירות והשתקפויות של מראות משתפים אותנו במשחק הנקרא "איפה הכניסות לחדרים וכמה חדרים למען השם יש כאן?".

הדלת נפתחת אל פינת אוכל עגולה ומראה ארוכה מלווה אותה ואותנו עד המפגש עם הסלון והמרפסת החשופים למפרץ. המטבח מצטנע מאחור ומראה לנו רק חלקים מפניו. סוויטת הורים, שני חדרי שינה, חדר עבודה וחדר רחצה מסתתרים מאחורי קיר מסדרון ובו חרכי הצצה.

רכות ונועם בזמן המנוחה

לגרות את בלוטות הסקרנות

כל דירה בחיפה הצופה אל המפרץ מעניקה תחושה ראשונית של דירת נופש מעלון תיירותי. כשעומדים מול ים, שמים ואניות, המטבח פתאום לא נראה חשוב כל כך. ובכל זאת, משטחי עבודה גדולים, מקומות אחסון לרוב ודלפק עגול כהמשכו של השיש, הופכים את המטבח, שחלקו גלוי וחלקו נסתר, לידידותי לכל משפחה.

המעצבת לקחה את הגלים ושילבה אותם כאלמנטים בדירה. קימורי הספה, שולחן האוכל, הטפטים בחדר העבודה, הדלפק המטבח, הדוגמאות בווילון – כולם בקווים עגולים ורכים. בסתירה לקימורים אך בהתאם לחומרי הגלם, עומד בסלון קיר הפרדה מחופה בבריקים מצפחה אפורה. בקיר המסתיר את המסדרון, נפתחו שני פתחי הצצה הפותרים את תחושת המבוך.

פתחי החדרים נשמרים מוסתרים, אך יש קשר עין בין החללים. המסדרון מעורר את בלוטות הסקרנות של אורח, היודע שיש התרחשות באזור שאליו הוא אינו מוזמן. סוויטת הורים רכה ועדינה ממלאת את תפקידה כמקום מילוט מרעש החיים.

דלת זכוכית שחלקה העליון והתחתון שקופים בכניסה לחדר הרחצה, מאפשרת המשכיות של הרצפה והתקרה בעוד חלקה המרכזי שומר על פרטיות. רצפת חדר הרחצה מחופה בפסיפס שברים שחור המופיע גם במשטח הכיור. חיפויי הקיר נבחרו מאריחים דמויי בטון מוחלק המותקנים כבריקים.

רצפת חדר הרחצה מחופה בפסיפס שברים שחור המופיע גם במשטח הכיור

מראות, מראות, מראות

שני חדרי הילדים רוהטו במיטות רחבות המאפשרות לארח חברים. שולחנות כתיבה ארוכים וצרים מאפשרים עבודה בשניים ומראות גדולות מסתירות מאחוריהן ארון ובמקביל מכפילות את שטח החדרים. הצבעוניות בחדרי הילדים מתאימה לשני המינים ופרקט האלון המולבן מאפשר לכל צבע להשתלב בחדר ולהשתנות לפי צורכי הגיל של הדייר.

בקשר עין עם הסלון והמרחב הציבורי, נמצא חדר העבודה. מיקום החדר משכיח לרגע את ייעודו, בעוד תיק לקוח שהבאנו מהמשרד מונח מולנו ומהווה תזכורת לעבודה שלא מסתיימת.

מעט נגיעות של צבע בחדרי הילדים מספקות את הצורך בצבע מלאכותי. רוב הדירה עטויה גוונים הנעים בין לבן, אפור וכסוף. המעצבת החליטה שאין לה סיכוי להתחרות בצבעים המגיעים מבחוץ, והשאירה להם את הבמה כולה. כמו תפאורה בהצגת תיאטרון המשתנה בהתאם לסצנה, כך משתנה האווירה בדירה לפי שעות היום. אין פני הדירה בשקיעה כפניה בזריחה, והלבן והאפור משמשים בסיס ראוי למצגת הצבעים של הטבע.

סגנון העיצוב של חדר העבודה מתכתב עם המרחב הציבורי

מרשים במיוחד

קיר בריקים מצפחה המחבק את הכורסא משמש מצד אחד כרקע יוקרתי בסלון, ושומר על פרטיות הכניסות לחדרים מצד שני. מבנה הקיר הבנוי כאי מאפשר לחלל להמשיך מעליו ומצדדיו ובכך משתף אותו במשחקי האינסוף.

פחות מרשים

המטבח נעים ונוח, איך אינו משאיר אותנו נרגשים.

כל השאר

חדר הרחצה הכללי אוחד עם חדר הכביסה, שהביא איתו כנדוניה אור ואוויר באמצעות חלון גדול.

חדר הרחצה מחופה בבריקים מבריקים המעצימים את תחושת הניקיון. חיפוי הקיר מגיע לחצי גובה בלבד, כדי למנוע תחושת מחנק.

הפנלים בדירה הותקנו מפרופילים דקורטיביים של שירן בגובה 12.5 סנטימטרים.

כל דלתות הדירה הן דלתות צבע.

קשת הצבעים נשמרת גם בחדרי הרחצה

שינויים מהמקור

הדירה כולה שודרגה לצורך מקסום הפוטנציאל שלה.

רעיונות לקחת הביתה

• פרופילים דקורטיביים המופיעים בדרך כלל בחיבורי הקירות והתקרה יכולים להפוך לפנלים של הריצוף במקום חיתוכי אבן או קרמיקה. הפרופילים מעדנים את מראה הדירה ובה בעת מעשירים אותה.
• יצירת פתחי הצצה בקירות הפרדה מגרה את בלוטות הסקרנות, ומעוררת בנו את הרצון לדעת מה קורה בשטחים שאליהם כנראה לא נוזמן.
• דלפק במטבח הממשיך את השיש הקיים יכול לשמש גם כמשטח עבודה וגם כשולחן אוכל פרקטי.
• דלת זכוכית אטומה במרכז ושקופה בחלקה העליון והתחתון ממשיכה את החלל ועדיין שומרת על פרטיות.

בשורה התחתונה

על המרפסת מול תנועת האניות, כשחומוס ואדי ניסנאס בצלחת ושמש עגולה בשלל צבעי שקיעה על הקירות נמרחת, נשאר רק להציץ על הילדים מתוך החרכים, יותר מזה אנחנו לא צריכים.