בקריעה ראשונה

לאחר הלידה, בעודי שוכבת תפורה כהוגן במחלקת יולדות בבית החולים אסף הרופא, קפצה לבקר אותי ידידת המשפחה, שהיא גם רופאה בכירה ומנהלת מחלקה באותו בית חולים. כשראתה את ייסוריי מהכאבים שחשתי באזור התפרים, עודדה אותי שאמנם כואב לי כעת, אך שלטווח הרחוק השיטה המסורתית של לידה בסיועם של חתכים מבוקרים ותפרים "משתלמת יותר" ליולדת.

דבריה הפתיעו אותי. כמרבית חברותיי גם אני שיננתי שהלידה האידיאלית מתרחשת כשהתינוק פשוט מחליק החוצה, והיולדת נותרת בלי כל חתך. אלא שהפרופסור הסבירה כי לחיתוך יש יתרונות, ביניהם אזור הנרתיק שנותר לאחר הלידה מהודק יותר, דבר שמונע פגיעה ביחסי המין בהמשך. במקביל השרירים במקום נותרים חזקים ומונעים צניחת רחם בעתיד.

הבשורה שימחה אותי מאוד, וספגתי את כאב התפרים בימים שלאחר מכן יותר בקלות. אך כשהפצתי את הבשורה, התחוור לי כי הנשים ההריוניות שסביבי אינן מוכנות לקבלה. לא יכול להיות, טענו כולן. הלוא ברור לכל כי האידיאל הוא ללדת ללא תפרים.

עדיף חתך על קרע

"הוויכוח לגבי תפרים וחתכים בעת הלידה הוא אחד הוויכוחים המרכזיים בתחום", מספר ד"ר עמוס שפירא, גינקולוג בכיר ומנהל מרכז "לייפות" בבית החולים נ.א.ר.א ברמת גן. לדבריו, יש להבחין בין ההשלכות של חתך מבוקר המבוצע באופן יזום ומתוכנן בחדר הלידה, לבין קרע בלתי נשלט המתרחש במהלך הלידה באופן ספונטני, בעוד התינוק סולל דרכו החוצה והאישה מבקשת מהמיילדת להימנע מלחתוך.

לדבריו, במצבים מסוימים עדיף לחתוך לא רק לטובת היולדת, אלא גם למען שלום העובר. "במהלך הלידה ישנו שלב שבו התינוק מגיע לתעלה וראשו לוחץ על הפרינאום. זהו מצב פיזיולוגי שבו יש לחץ של הראש על עצמות האגן, עצב הוואגוס לוחץ על הלב של התינוק, והדבר מוביל להאטה ניכרת בדופק שלו. זהו מצב פיזיולוגי שבו אני כרופא אומר 'יאללה, חייבים להוציא כבר את הילד!'.

חנה כדר, מיילדת ותיקה ואחות אחראית במחלקה גינקולוגית, מסכימה כי המצבים האלה עלולים להיות מסוכנים לעובר, ולדבריה כבר אירעו לידות שהסתיימו בפגיעה בעובר ואף במוות, בין היתר, כתוצאה מכך.

כשהאישה מספרת שהלידה הייתה מהירה וכמעט ללא חתכים, וכשהעובר גדול יחסית, דווקא אז הפוטנציאל לצניחת רחם בעתיד גבוה יותר", היא מסבירה. "הלידה צריכה את הזמן שלה, את הירידה האיטית לתוך התעלה, הצוואר והנרתיק, ולעיתים גם את החתכים המתוכננים, כדי למנוע פגיעה מהירה ודורסנית בשרירים הפנימיים".

השימון שלפני

בואו נודה באמת: להריוניות שבינינו, ובפרט לאלה שעבורן זו הלידה הראשונה – אם יש דבר שמעורר בנו חרדה אמיתית, משתקת כמעט, זו המחשבה על קרעים ותפרים באזור הנרתיק. כמו במרבית הדברים הקשורים ללידה, גם בתחום זה חלו שינויים בגישה במהלך השנים.

נשים רבות מתחילות לשמן את אזור החיץ ולנסות להרחיבו כבר בחודשי ההריון האחרונים. האם השימון באמת מצליח למנוע חיתוך והאם הוא מועיל, או שאולי דווקא ההפך הוא הנכון?

רוית שטרן, דולה ומיילדת, מסכימה שלצד חשיבות העניין, עלולים להיות בשימון האזור גם חסרונות, אם לא מקפידים על כמה דברים חשובים.

"לא כל השמנים שנעשה בהם שימוש טובים לגוף האישה, וחלקם אינם ידידותיים לגוף או שהם עלולים לגרום לזיהומים או לפטריות", היא מסבירה. "שמן נבט החיטה למשל הוא נפוץ מאוד בשימוש, ורק לאחרונה התברר כי אינו מומלץ ועלול לגרום לפטרת. בנוסף לכך בעת השימון חשוב לוודא שאנו או בן הזוג עושים אותו בידיים נקיות ועם ציפורניים גזורות, כדי להימנע מזיהום של המקום הרגיש והעדין".

כמו כן, לנוכח מקרים שאירעו בעבר, שטרן מדגישה כי מדובר בפעולה אינטימית ביותר, וכי את עיסוי הפרינאום תעשה האישה לעצמה או בן זוגה עבורה בלבד, והדולה או התומכת יכולה אך ורק להדגים לה חיצונית כיצד יש לבצע זאת, ולא לעשות זאת עבורה בשום מקרה.

האפקט הפסיכולוגי

"חשוב להדגיש שהתרומה של עיסוי הפרינאום היא לא בהכרח בהרחבת הנרתיק או בהימנעות מתפרים", מדגישה שטרן. "הלוא הלידה היא משהו שאין לנו כמעט שליטה עליו. אנחנו לא יודעות מתי זה יהיה ואיך.

התרומה המשמעותית של השימון היא מעל לכל בהפחתת החרדה של היולדת, שהנה, היא יכולה לעשות אקט פעיל כדי להיערך לבאות ולהתמודד עם הפגיעה הבלתי נשלטת בגוף – שזה אחד הדברים שמטרידים כל אישה – ההשחתה של הגוף והפחד שיחתכו אותה.

יתרון מרכזי נוסף, לדבריה, הוא בהכנסת בן הזוג לתמונה: "שימון הפרינאום מתבצע בסוף ההריון, כשהאישה כבר מתקשה לבצע זאת, ולכן זו הזדמנות לשתף את בן הזוג וליצור סיטואציה מגבשת.

שימון הפרינאום הוא הזדמנות לשתף את בן הזוג. אילוסטרציה: Shutterstock | א.ס.א.פ קראייטיב

מכשירי עזר

הניסיון להימנע מחתכים בלידה עבר בשנים האחרונות קפיצת מדרגה רצינית ביותר עם כניסת מכשיר האפי נו, שנועד להרחבה מאסיבית של האזור ומאפשר סימולציה של שלב הלחיצות בלידה.

בתכל'ס דברים שכדאי לדעת על חתך בחיץ: • מעורר חרדה: חתכים וקרעים בלידה הם בין הדברים הכי מעוררי חרדה בקרב יולדות בכלל, ובקרב מי שזו לידתן הראשונה בפרט. בפועל, ברוב המקרים החתך לא מורגש כשהוא מבוצע בזמן אמת וההחלמה ממנו היא מהירה יחסית. • שימו שמן: שימון הפרינאום לפני הלידה מומלץ הן להפחתת החרדה מפני החיתוך והן להעצמה אישית וזוגית. בעת השימוש השתמשי בשמנים מומלצים בלבד ודאגי להיגיינה אישית קפדנית. • עקרונות בצד: אם נוצר מצב פיזיולוגי מסוים בלידה שבו דופק העובר מואט ויש ליילדו מהר ככל האפשר, אין סיבה להתעקש עם המיילדת שלא תעשה חתך מבוקר ותסתפק בלשמן את האזור. סמכי עליה שהיא יודעת את עבודתה. הרי המטרה העיקרית היא לא להימנע מחתך, אלא להוציא את העובר בריא ושלם. • על קרעים וחתכים: ברוב המקרים, חתך מבוקר עדיף על קרעים ספונטניים ובלתי נשלטים. אל תתעקשי מול הצוות הרפואי על הימנעות מחתכים. • עזרים חיצוניים: שימוש במכשירים המדמים את שלב הלחיצות בקרב האישה ומדמים את גודלו של ראש התינוק בנרתיק האישה הם שנויים במחלוקת בקרב אנשי מקצוע, וייתכן מאוד כי הם מרחיבים את אזור הנרתיק ופוגעים בו שלא לצורך.

המכשיר מורכב מבלון המתנפח עד לגודל ראשו של התינוק, מתקן ניפוח, ושעון לחץ. הבלון מחובר לשעון הלחץ באמצעות צינור שאורכו 70 ס"מ, ומוכנס אל פתח הנרתיק פעם ביום, החל מהשבוע ה-38 להריון, לפי הוראות היצרן.

"מדובר במעין בלון שניתן לנפח אותו לטווח רחב של גדלים", מסבירה שטרן. "הבלון מדמה את ראשו של התינוק והאישה מתרגלת זאת, מחדירה את המכשיר לנרתיק ומנפחת שוב ושוב, ובכל פעם מרחיבה את הגודל".

אלא שעל המכשיר המתקדם הזה, שהינו מבוקש מאוד בארץ, נשמעת גם לא מעט ביקורת. "המכשירים הללו שנויים מאוד במחלוקת בדיוק מהסיבות הללו, של הרחבה מיותרת של כל האזור שלא לצורך, או פגיעה נוספת, מיותרת, באיברים פנימיים", מסבירה שטרן.

בארץ מכשיר האפי נו משווק בכמה דגמים, ומחירו גבוה למדי (כ-1,000 שקלים). סיכון נוסף הגלום בו הוא בהעברתו מאישה לאישה: הוראות היצרן מזהירות ומדגישות לעשות בו שימוש אישי. חרף זאת, באינטרנט ניתן למצוא הצעות למכירת מכשירי אפי נו מיד שנייה, ככל הנראה בשל מחירו שאינו מתאים לכיסה של כל יולדת.

לחתוך או לא לחתוך?

"נשים רבות סובלות לאחר הלידה מבעיות כתוצאה מהקרעים שבלידה, מנרתיק שהתרחב כתוצאה מהלידות ומפגיעה בהנאה מיחסי המין, מבעיה של אוויר הנכנס לנרתיק שהתרחב, מפגיעה בשרירים פנימיים, באיברים פנימיים ועוד", מסביר ד"ר שפירא. "כדאי לדעת שלא תמיד אפשר להימנע מכל אלה, אך במקביל חשוב לזכור שיש כיום דרכים רבות ומתקדמות לטפל בכך".

ד"ר שפירא מסייג ומדגיש כי הסקסולוגים אינם מסכימים עם הטענות בדבר פגיעה בהנאה מיחסי המין, וטוענים כי מדובר בעניין לא מוכח ואף זניח. בפועל, לטענתו, נשים רבות פונות לפלסטיקה ואגינלית ולעיצוב מחדש של הנרתיק והפות לאחר הלידות.

"בסופו של דבר, בין אם נעבור חיתוך ובין אם לא, אני חושבת שעיקר התרומה של פעולות ההכנה, כל עוד היא מבוצעת בזהירות, היא באפקט הפסיכולוגי של הפחתת החרדה והעלאת הביטחון", מסכמת שטרן.