בקבוק בושם בצורת טרנטולה: קרמיקה שלא הכרתם
אקדחים מעוטרים בשירי אהבה, בקבוק בושם בצורת טרנטולה וצלחת סושי נוחה לאחיזה הם חלק מעולמה העשיר של מעצבת הזכוכית והקרמיקה. עדן חברוני מחפשת להתרגש ולרגש ומציגה אמנות מעניינת ומעוררת השראה
תעודת זהות
שם עדן חברוני
מגורים יפו
לימודים עיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל
עולמות ההשראה של מעצבת הקרמיקה עדן חברוני נוגעים בכל מה שמסביבה: האוכלוסייה הערבית-יהודית ביפו עיר הולדתה והגלריות שבעיר העתיקה ("שם היה מגרש המשחקים שלי"), דרך בית שנושם אמנות – להוריה היה בית מלאכה לצורפות ואביה עוסק כיום ברסטורציה, ועד לעולם החי. האחרון מפתיע במיוחד וכולל נחש וטרנטולה כחיות מחמד. כל אלה עוברים עיבוד דרך פריזמת רציונליזציה של אשת מחשבים לשעבר, והופכים לביטוי מזוקק של נשיות עצמאית, חזקה ולא מתנצלת.
לעיצוב בכלל ולקרמיקה וזכוכית בפרט הגיעה חברוני במקרה. "ההורים לא אהבו שבחרתי לעבוד במחשבים והייתי כמעט כבשה שחורה במשפחה", היא צוחקת. "הרגשתי שאני יוצרת משהו שנותן לי סיפוק אבל בשלב מסוים היה לי קשה עם הדו-ממדיות. למזלי פוטרתי עקב קיצוצים והתחלתי לחפש דרך חדשה. נדלקתי על עיצוב מוצר והתחלתי להכין תיק עבודות בעזרת איילת כדורי טרלובסקי, מורה לקרמיקה ובוגרת בצלאל. נרשמתי ל-HIT שנראה לי קרוב ונגיש ולא התקבלתי, והיא המליצה שאנסה להתקבל לעיצוב קרמי בבצלאל". שיטות העבודה המגוונות עם החומר עניינו אותה, למשל יצירת מודלים בתלת ממד.
משימה ליצירת שני אובייקטים דומים אך שונים הובילה ליצירת ליין "מלחמתי" שכולל אקדחים, טנקים וחיילי צעצוע בקרמיקה לבנה מבריקה. "חיפשתי אובייקט שירגש ויעניין אותי, ושטוען בתוכו משמעות. אקדח נתפס כגברי ורציתי לבדוק איפה אני נמצאת מולו. בהגשה הצגתי אקדח אחד שוכב ואקדח שני עומד, שעל הקנה שלו מולבש קונדום שמסרס אותו. זה לא מגיע מהמקום הפמיניסטי", היא מדגישה. בתערוכה "זהב" בבית בנימיני הציגה חברוני אקדחים מעוטרים בשירי אהבה בעברית ובערבית, למשל "אינתה עומרי" של אום כולתום, תולדה של קורס בתרבות הערבית הפופולרית (שמאוחר יותר הוביל ליצירת משרביות מקרמיקה בהשראת הפירמידות). "עצם זה שאני לוקחת אקדח שהוא נשק חם ומעבירה אותו 'הקפאה' לקרמיקה, שהיא חומר קר, הופכת אותו לאובייקט שאינו שימושי. שירי האהבה הם התוספת שלי שמשנה לו את המסר". בחלק מהאקדחים הקנה מעוקם, עוד פרט שהופך את כלי הנשק ללא-שימושיים. לפני כשנתיים, במהלך מבצע צוק איתן, יצרה חברוני טנקים וחיילים במראה דומה. "זו אמנות קשה שאנשים לא יקנו ללא קשר להשתייכות הפוליטית שלהם. ייתכן שאני לא אתעשר מזה, אבל המטרה היא ליצור אובייקטים שייגעו, ומבחינתי זה מספק".
לגופו של עניין
תחום אחר שחברוני חוקרת במסגרת עבודתה הוא גוף האדם. חקירת כף היד הובילה ליצירת צלחת סושי. "הרבה פעמים באירועים קורה שעומדים ומחזיקים צלחת בצורה לא נוחה. צלחת הסושי ושאר כלי האוכל שלי מדברים עם כף היד כדי לגרום לכך שיהיו כמה שיותר נוחים לאחיזה ואסתטיים". כיום היא ממשיכה את פיתוח הסדרה ועובדת על צלחות קטנות שיבליטו את הפרטים שנמצאים בצלחת. "הכלי יהיה עדין ואסתטי ומה שיוגש בו יהיה חייב להיות מאוד מדוקדק ונעים לעין. אכילה היא פעולה יומיומית שמרתקת אותי". אותה שאיפה לאסתטיקה, אם כי בצורה אחרת, באה לידי ביטוי בספק צלחת-ספק עבודת אמנות בצורת צבר. "אני מחפשת איך לשמר את הקוצניות ואת הצורניות שלו. עבדתי עם קקטוס אמיתי וחיפשתי להציג אותו בצורה לא מסורתית. גם בצלחות יכול להיות מצב שלא יקרה משהו. הן לא ישמשו למטרה שלשמה נועדו וכך קורה משהו שבעיניי הוא יותר מעניין".
אחד הפרויקטים המעניינים ביותר של חברוני, שחשף אותה אל מעבר לגבולות ישראל, נולד בעקבות שיתוף פעולה של בצלאל עם חברת הבשמים ויצרנית הקריסטל Lalique. בקבוק בושם שיצרה מעוצב ככדור קרמיקה שבראשו טרנטולה מזכוכית. "הבקבוק מייצג את התפיסה שלי של בושם כמשהו שמשתמשים בו לפני יציאה מהבית והוא גורם לשינוי, מעין הכנה לקרב". במקביל ליצירת הבקבוק היא אצרה תערוכה של חוקר החרקים פנחס אמיתי ונחשפה לידע על אודות פרומונים שנקבת הטרנטולה משחררת לפני הזדווגות.
כך נולד פרויקט הגמר שלה –Venin Noir , "ארס שחור": בקבוק בושם שמתייחס לארס הטרנטולה ולחייתיות שקיימת בבעלי חיים בכלל, ובו זמנית לדימוי הגוף הנשי "שגם הוא יכול להיות קצת מאיים". הבקבוק האבסטרקטי פותח בהדפסות תלת ממד שעובדו לפורצלן. את התרסיס מחליף מעין עוקץ חד שבעזרתו מניחים את הבושם על הגוף בפעולה שמדמה שריטה או עקיצה. חברוני הייתה אמורה להתמחות במפעל של Lalique, אך לאחר שהמצב הפוליטי בצרפת עצר את הפרויקט היא שינתה כיוון במקום זאת נוסעת לעבוד מספר חודשים עם מעצב הקרמיקה מארֶק צצולה (Marek Cecula) בפולין.
קצרים עם עדן חברוני
מוטו "אין קיצורי דרך. כדי להיות מעצב דרושה עבודה קשה שרובה מעבר לעיצוב".
מעצב מוערך "חיימה חיון. העיצובים שלו מגיעים מעולם הפנטזיה והסיפורים ולא מסתמכים על זרם כזה או אחר. אלה סיפורים שמתחוללים לו בראש והוא מצליח להעביר אותם לצורות תלת ממד".
המוצר הראשון שלי "אקדח מקרמיקה. הוא נתן את יריית הפתיחה".
עוד עשר שנים "בסטודיו שלי, ממשיכה לפתח מוצרים שמצליחים לגעת ולרגש את המתבונן גם מעבר לים".
טיפ למעצב המתחיל "לא משנה באיזה מדיום אתם יוצרים ומה הביקורת שאתם מקבלים – אל תפסיקו ליצור. לפעמים הביקורת יכולה להיות קטלנית אבל אל תתנו לה לייאש אתכם כי כולנו – המרצים והסטודנטים – אמנים נוטפי רגש".
איפה אפשר להשיג את המוצרים? ארטמיסיה, ויטרינה, סאגה, אסופה, אתר המעצבת