בצלם אלוהים נבראו כולם

כשבוחנים את המסורות הרוחניות מגלים שמרבית המורים הרוחניים בהודו מסתכלים בעין ביקורתית על נטייה מינית שונה. בישראל הרוחנית של היום פועלים אנשים שחושבים אחרת
במבט ראשוני, עולם הניו אייג' עשוי להטעות. הסלוגן "אור ואהבה" מרמז שכל בני האדם, ללא הבדל דת, גזע, מין או נטייה מינית, זוכים לחיבוק של קבלה. הומואים, לסביות, ביסקסואלים, הטרוסקסואלית – כולנו ילדי האלוהים.
אך מבט מעמיק יותר מגלה שלא הכל ורוד. השאלה "מדוע אני הומו/לסבית/בי" העולה שוב ושוב בסדנאות השונות, היא עדות לכך שגם אחרי שנים של עבודה עצמית הבושה עדיין מציפה את מי שהמיניות שלו חורגת מהנורמה.
עובדה זו אינה מפתיעה, כשבוחנים את המסורות הרוחניות, השורשים של הניו אייג' המודרני. מרבית המורים הרוחניים בהודו שהתפרסמו בזכות לבם הפתוח והמקבל, מסתכלים בעין ביקורתית על נטייה מינית שונה ורואים בה סימן לנתק מאלוהים. קחו למשל את אושו, הידוע בליברליות המינית שהנחיל באשרם שלו בפונה שבהודו. יובל קורהה, העומד מאחורי האתר וסטרייט במיניות שלו, מציג את עמדתו בנושא, כפי שלמד מכתבי אושו. "לא נולדים הומוסקסואלים", טוען קורהה. "הומוסקסואליות מקורה באמא דומיננטית ובחוסר היכולת לעמוד מול בן המין השני".
אושו טען שההומוסקסואליות צמחה בתוך מנזרים וכנסיות כתוצאה מההפרדה בין גברים לנשים. הוא ביקר את הדתות שיצאו נגד ההומוסקסואליות ואמר שאלה שמתנגדים לזה, הם אלה שיצרו את התופעה". קורהה מוסיף שלא נאספו סביב אושו קהילות של גייז, לא בגלל העובדה שלא היו ברוכים – אלא כי הוא היה מי שלא נתן להם את התמיכה להמשיך ולהיאחז בנטייתם המינית.
מסע לחיפוש מורים רוחניים
מירב שטירן וד"ר שרון רוזנבלט הן זוג כבר שבע שנים. הראשונה הילרית והשנייה ד"ר לצמחי מרפא. המיניות שלהן, הן מספרות, היוותה את אחד המניעים לצאת למסע הרוחני שהן עושות.
"בגלל שהמיניות שלי לא הייתה ברורה לי אף פעם", אומרת שטירן, "עלו אצלי הרבה שאלות. בגיל 18-19 הגעתי להכרה שהחיים כפי שהכרתי אותם עד אז לא היו מספקים. התחלתי להיחשף לכל מיני דרכים רוחניות. נורא רציתי לנסוע להודו במטרה למצוא מורה רוחנית. באותה תקופה גיליתי שאני נמשכת לנשים. חשדתי בכך עוד לפני כן, אבל הרשיתי לעצמי בשלב הזה ללכת עם המשיכה שלי. פגשתי את בת הזוג הראשונה שלי, שגם היא הייתה בחיפוש רוחני, ונסענו ביחד להודו.
<p> "היינו ביחד באשראם של סאי באבא לתקופה מסוימת, אבל הרגשתי שאני מתביישת במשיכה המינית שלי. חשבתי שזה מוזר שמצד אחד אני רוצה להיות יותר חופשייה, ומצד שני, אני רוצה להסתיר את עצמי. הבנתי שהדרך הזו לא מתאימה לי".
"היה קשה מאוד", מספרת ד"ר רוזנבלט על הגילוי שהיא נמשכת לנשים. "בפעם הראשונה מסלול החיים שלי לא היה מובן מאליו עבורי. בפעם הראשונה גיליתי שאני לא נורמאלית, ואז התחלתי לשאול שאלות: מה אלו החיים האלה, למה הגעתי לפה, מה המטרה ומה יש לי לתת. התחלתי ללכת לסדנאות ולפסטיבלים רוחניים, על מנת לחפש מורים רוחניים".
כיום השתיים הן תלמידותיה של ורדה דרור (גילוי נאות: כך גם כותב שורות אלו), וכפי ששטירן מסבירה זאת: "ורדה אומרת שהכל מותר, ועלי רק לשאול שאלות. זה הדבר שהיה חסר לי תמיד, אישור פנימי לחקור מהם הדברים המיוחדים שמהם אני מורכבת וחלקם קשורים לבחירה המינית שלי. קיבלתי כוח לעמוד מול כוחות שמרניים – אם זה מול בני משפחה, דתיים או החבר'ה הצעירים מסביבי, שהם הרבה פעמים שמרנים. זהו גם מפגש עם השמרנות שבי. השמרנות הזו לכאורה שומרת עלי, אך למעשה שומרת את החופש שלי כלוא – את הרצון שלי לאהוב ולגעת, להרגיש וליהנות.
"המפגש עם משיכה לבן מינך עושה בלגן, כי תפישת הנורמאליות מתנפצת. נראה לי מוזר שיהיה רק סוג אחד של מיניות, שהרי יש כל מיני צורות לאהוב. מצאתי את עצמי מתנצלת על אהבה, וזה אבסורד. למה אני צריכה להתבייש בזה?"
מסע לחיפוש החצי המשלים
אחת הדמויות השנויות במחלוקת הפועלות כיום בעולם הניו אייג' בישראל, הוא שי טובלי. בנעוריו הוא היה ידוע כגיי, אלא שבאמצע שנות ה-20 לחייו, במקביל לפרסום שלו כמורה רוחני מואר, הוא התחתן והביא ילדה לעולם. באותן שנים הוא הסביר כי הומוסקסואליות היא תחנה חולפת במסע רוחני, סוג של פצע שיש לרפא. אך בשנים האחרונות הוא עבר שינוי נוסף, וכיום חי בזוגיות עם אילון לסטר, שהוא גם שותפו למסע הרוחני.
"לא באמת שיניתי את תפישתי, אלא הרחבתי אותה. בעבר דיברתי על הומוסקסואליות כעל סוג של חוסר איזון. ואכן, אני עדיין מאמין שאותה נטייה כפייתית אך ורק כלפי עולם הגברים ונובעת ממצב לא מאוזן. אולם ככל שהזמן עבר, נוכחתי לדעת שמה שאני באמת מכוון אליו הוא לא רק שחרור מהומוסקסואליות, אלא גם מהטרוסקסואליות. במילים אחרות, כיום אני משוכנע שגם הטרוסקסואליות היא צורה של חוסר איזון".
"כל נטייה לעבר מין אחד ויחיד נובעת מחוסר איזון. הנטייה ההטרוסקסואלית נובעת מטאבו חברתי-ביולוגי, בעוד שהנטייה ההומוסקסואלית נובעת מקושי פסיכולוגי. לכן, אני מאמין שמטרתנו כיצורים רוחניים וכבני אנוש מתפתחים היא לעלות לרמה חדשה שבה אנו חופשיים כליל מזהות מינית. אני חושב שעצם העיקרון של זהות מינית הוא עיקרון כוזב ואומלל. אינך יכול לדעת היכן נמצא החצי המשלים שלך. אם אתה נמשך רק לגברים או רק לנשים, הדבר יגרום לך לחפש את החצי המשלים רק בכיוון אחד. כיום ברור לי שלעתים קרובות ה'נשמה התאומה' מחכה לנו דווקא במקום שלא הורגלנו או התנינו את עצמנו לחפש אחריו".
"זה בדיוק מה שקרה לי בחיי האישיים: בתחילה הייתי מותנה לחפש את בני זוגי דרך משיכות מיניות וארציות, כמו כולם. ככל שהתבגרתי, מצאתי תחילה נשמה בגוף של אישה ולאחר מכן נשמה בגוף של גבר. החשוב הוא שהייתי חופשי להקשיב וזמין לכל".
"יש חשיבות עצומה בעיניי לאהבה בין גברים, כולל אהבה פיזית. אמונתי היא שגם גברים שחיים עם נשים זקוקים לאהבת גברים, ובלעדיה משהו בהם נותר מת, חסום ובודד. אחרי שמתגברים על הטאבו החברתי המטופש, גברים מגלים, כך אני מסיק בתוך התרגולים שמבצעים אנשים בסביבתי הקרובה, שמגע אוהב בין גברים עשוי להיות משנה חיים. אני מאמין שגברים לומדים כיצד לאהוב דרך המגע והקשר האינטימי והחברי עם גברים אחרים".
"המושג 'אהבת גברים' תקף גם לאלה שמגדירים את עצמם כהומוסקסואלים. התרבות ההומוסקסואלית היא תרבות שבעיקרה המין שולט בה ולא האהבה. אני מאמין שישנו כוח עצום בקשר בין גברים, וכאשר רותמים את המשיכה הזאת לאהבה ולאור, היא הופכת לכוח שעשוי לרפא את הפלנטה כולה. מסיבה זו אני עובד כיום ללא אבחנה עם הטרוסקסואלים והומוסקסואלים. אני מאמין שכולנו זקוקים לנפץ את הטאבו הזה ולהראות שאהבת גברים אינה שייכת למגזר מבודד בתוך המין האנושי".
מורים רוחניים רבים, בהם אושו, פאפא ג'י ואחרים, רואים בהומוסקסואליות סוג של עיוות, תולדה של החיים המודרניים.
"הטענה שהומוסקסואליות היא עיוות ותולדה של החיים המודרניים, מגוחכת ומעידה על בורות. אהבת גברים ומשיכה בין גברים היו טבעיות וחלק מהתרבות האנושית, עד שהנצרות הופיעה והפכה אותן לחטא נוראי. מתוך הדחף להביא סדר חברתי אל תוך ה'עולם הישן', הביאו הדתות המונותיאיסטיות רעיונות על אלוהים שאוהב רק קשרי נישואים מסודרים והבאת ילדים נחמדים לעולם. לפני הנצרות לא הייתה אבחנה בזהות מינית והזרימה הייתה טבעית ויפה.
"לאמונתי, ההומוסקסואליות קיימת כיום כתופעה כה מבודדת ומחניקה בתוך מגזר מאוים, שצריך לערוך מצעדי גאווה. זו התוצאה כאשר חברה שלמה יוצרת טאבו נוראי סביב אהבת גברים. אילו אהבת גברים הייתה טבעית וחלק מהתרבות, לא היה צורך בזהויות ואנשים היו נעים באופן חופשי האחד לעבר השני, כשצו הלב הוא מה שבאמת חשוב".
"אושו, שלמה קאלו או הדלאי, מייצגים גישות מסורתיות שאין להן שום קשר לחופש שבהארה. אלו הן גישות שבאופן לא מודע מעוצבות על ידי רעיונות ה'חטא' של הדתות הגדולות. מה שחשוב מבחינתי הוא האהבה. אם גבר בוחר לחיות עם גבר, נהדר! רק שילמדו לעשות אהבה, שילמדו להתנהג בחוסר אנוכיות ולהתעלות מעבר לעצמם. זה כל מה שמשנה. זה מה שממלא את החיים במשמעות".
הגדוד מאוהב
התרגולים אליהם מתייחס טובלי הם חלק מספר חדש שהוא כותב עם בן זוגו, שעתיד לצאת במהלך 2008 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. שמו "צבא האלים: סיפורו של הגדוד הקדוש של תבאי". "הספר הוא שילוב של מחקר היסטורי שערכנו אילון ואני על התקופה ועל הגדוד הקדוש של תבאי, יחד עם 'שחזור גלגולים' שנמשך שבעה חודשים תמימים, ובמהלכו פרש אילון את הגלגול שלו כלוחם בתוך הגדוד. הרומן מתאר ניסוי חסר תקדים בהיסטוריה הצבאית, שבו נאספו 150 זוגות גברים אוהבים מתוך כלל צבא תבאי ויצרו יחידת עילית שהפכה לבלתי מנוצחת במשך עשרות שנים. זהו סיפור מופלא ובלתי נתפש על כוחה של אהבת גברים, סיפור חריג בנוף היצירה ה'הומוסקסואלית', כי הוא חיובי ומואר מאוד בטבעו".
באתר שלהם הם מסבירים כי חלק בלתי נפרד מתרגוליו ואימוניו של הגדוד כלל עשיית אהבה. "לעשיית אהבה היה פן נסתר של תרגול שבמהלכו יצרו שני הלוחמים את מה שכונה 'הלוחם האחד', מעין ישות רוחנית אלמותית, בלתי מנוצחת. כך, כשהם יצאו לקרב, מי שניהל אותו למעשה היו 150 זוגות הלוחמים העילאיים האלה, שנתפסו כ'צבא האלים'". הספר משמש כבסיס לסדנאות טנטרה מיוחדות לגברים שטובלי ולסטר החלו להעביר לאחרונה, המציעים לגברים, סטרייטים והומואים כאחד, דרך לחוות אהבה מסוג חדש.
בחלק השני של הכתבה: על גישתה של הרפואה הסינית להומוסקסואליות, על סדנאות טנטרה לגייז, ועל הפתיחות של הקהילה הרפורמית כלפי ההומואים והלסביות»