בעקבות יהדות קוצ'ין

סיור בכנסיות, בארמונות ובבתי הכנסת העתיקים והמתפוררים של קוצ'ין
העיר קוֹצ'ין (Kochi) אוצרת בחובה שפע של היסטוריה מרתקת, ארכיטקטורה רב לאומית ורב-גוניות דתית ואתנית, והכל על שטח גיאוגרפי זעיר. היא שוכנת על חצי אי, לחוף הים הערבי, בחלקו הדרומי של קו החוף ההודי.
בעיר העתיקה שלה ניצבת במלוא הדרה הכנסייה הראשונה בהודו, לצד מסגדים ובית כנסת בן 440 שנה. אוכלוסייה נוצרית חיה לצד שכונות מוסלמיות שוקקות ורובע יהודי עתיק. רשתות הדיג הסיניות שהפכו לסמל העיר, הן מזכרת חיה למסחר העתיק עם הסינים. כיום, הנמל המסחרי שלה הוא הגדול בדרום הודו. בתים פורטוגליים בני 500 שנה מקשטים את הרחובות כאילו מסרבת העיר לשכוח את כובשיה שבאו מעולם אחר.
העיר קוצ'ין שהתפתחה בתחילה על חצי אי, כוללת היום כמה איים קטנים ואת מה שהתפתח להיות מטרופולין גדולה – ארנקולם (Ernakulam), שבה חיים יותר ממיליון איש. קוצ'ין היא אזור שקט ונעים לטיול עם הרבה מבנים עתיקים, מוזיאונים והיסטוריה עשירה. ארנקולם היא הכרך הגדול, הסואן והאפור, מרכז מסחרי חסר הקסם. פוֹרט קוֹצ'ין (Fort Cochin) הוא שמו של החלק הצפוני של לשון היבשה, שיחד עם אזור מָטאנצֶ'רי (Mattancherry), יוצר מרקם מגוון של סגנונות שהביאו הכובשים מפורטוגל, מהולנד ומבריטניה.
הכנסייה הראשונה בהודו
מוקדי המשיכה התיירותיים מרוכזים בפורט קוצ'ין. בקצה הצפוני של חצי האי נמצאות רשתות הדייגים הסיניות, הנראות כשלדי סירות מפרשים שגוועו על קו החוף. הן שריד עתיק, אך חי ונושם, של שיטה מיושנת מאוד לשליית דגים שהביאו איתם הסינים לפני מאות רבות של שנים. כנסיית פרנסיס הקדוש (St Francis Church – מיקום: Fort Cochin; פתוח: ב'-שבת 9:30-17:30, א' 10:00-17:30), נוסדה בשנת 1503 בפורט קוצ'ין על ידי נזירים פרנציסקנים מפורטוגל, והיא הכנסייה האירופית הראשונה שנבנתה בהודו. תחילה היתה בנויה עץ, אך מאוחר יותר הוחלף מבנה העץ באבן. אחרי הפורטוגלים אימצו אותה ההולנדים ואחריהם, כידוע, באו האנגלים. בזיליקת סנטה קרוז (Santa Cruz Basilica) הממוקמת בקרבת מקום, מרשימה מאוד בגודלה וביופייה.
ארמון מטאנצ'רי (Mattancherry Palace) נבנה בשנת 1555 על ידי הפורטוגלים בצד המזרחי של חצי האי. לאחר שהוענק לראג'ה של קוצי'ן, שופץ ב-1663 על ידי ההולנדים, וזכה לכינוי הארמון ההולנדי. מדובר במבנה קטנטן במושגים של ארמון – שתי קומות, לא גדולות. קירות האולם המרכזי מעוטרים בציורי קיר צבעוניים המתארים תמונות מהמיתולוגיה ההודית. הציורים קשים להבנה ללא הסבר, והביקור עלול לאכזב את מי שאינו מתמצא בנושא (מיקום: Bazaar Rd; פתוח: שבת-ה' 10:00-17:00; דמי כניסה: 2 רופיות; טלפון: 2226085).
בית הכנסת של הרובע היהודי הנמצא בסמוך לארמון מטאנצ'רי, הוא ללא ספק פסגת הביקור בקוצ'ין עבורנו היהודים. הכניסה לרחוב בו גרו יהודים במשך דורי דורות, ולבית הכנסת פָּראדֶסי (Paradesi Synagogue) הפעיל עד היום, יוצרת חיבור עוצמתי למציאות שממנה אנו באים, ומרגשת מאין כמוה. הרחובות המובילים לבית הכנסת, אשר היו נטושים ושוממים לפני כעשור, הפכו למרכז שוקק של חנויות יד שנייה המנוהלות בידי מוסלמים מקשמיר. סמלי מגן דוד מעטרים את המבנים ברחובות, מזוזות עדיין קבועות על כמה משקופים, ואילו באחרים נשארה רק צלקת במקום שבו היתה מזוזה (מיקום: בלב הרובע היהודי [Jew Town]; פתוח: א'-ו' 10:00-12:00, 15:00-17:00. סגור לביקורים בחגי ישראל; דמי כניסה: 2 רופיות. לאתר).
פיתוחי עץ ותקרה צבעונית
בקצה הסמטה הצרה, בצמוד למגדל השעון, יש דלת תמימה למראה, ללא סימן או שלט. הדלת מובילה לחצר פנימית שבתוכה עומד בית כנסת פראדסי הצנוע. הרצפה עשויה מקרמיקה סינית לבנה עם עיטורים כחולים מהמאה ה-18. תקרת העץ לבנה עם עיטורים צבעוניים. אין ספור נברשות זכוכית בגדלים ובצורות שונות תלויות מהתקרה, חלקן הובאו מבלגיה במאה ה-19. בית הכנסת אינו מרשים, אך מרגש באינטימיות שלו.
מקורו של השם פראדסי הוא בכינוי "פרדסים" שפירושו נוכרים, כך כונו היהודים שהגיעו מגירוש ספרד על ידי היהודים המָלָבָּארים, שהתיישבו בחופי מָלָבּאר (Malabar) שבדרום-מערב הודו מאות שנים לפניהם, לאחר המרד הגדול. הקהילה היהודית הקטנה של קוצ'ין הגיעה לכאן לפני כאלפיים שנה, מאז גלות בית שני. לתקופה קצרה זכו היהודים למעמד המיוחד של ממלכה עצמאית. בית הכנסת נבנה בשנת 1568 ונהרס כעבור 94 שנים עם הכיבוש הפורטוגלי. כעבור שנתיים כבשו ההולנדים את קוצ'ין ובית הכנסת נבנה מחדש.
שני בתי כנסת נוספים נמצאים בארנקולם. בית הכנסת קָדָווּמְבּאגָם (Kadavumbagam Synagogue) משמש כחנות לדגי נוי וכמשתלה לצמחי בית. הוא נמצא בבעלות יהודי בשם יוספאי (באבו) אליאס, בן הקהילה, שמנהל את המקום המוזנח (מיקום: באזור הצפוני של מרכז העיר Ernakulam. הכניסה מרחובMarket Rd ליד הצומת עם Jew Street; פתוח: השער נעול והמפתח נמצא אצל אליאס; טלפון: ארגון יהודי קרלה 0484.2390187/404).
בית הכנסת השני, טהקוּמְבְּהָגוֹם (Thekkumbhagom Synagogue), נמצא ברחוב היהודים (Jew Street). מצבו טוב יותר, והוא נקי ומסודר (מיקום: Jew Street, כמה בתים מערבית מהמסגד; פתוח: השער נעול והמפתח נמצא אצל אליאס בבית הכנסת הסמוך; טלפון: ארגון יהודי קרלה 0484.2390187/404).
באזורים הכפריים שמחוץ לעיר ישנם עוד בתי כנסת, אך משום שהקהילה הקוצ'ינית עלתה כמעט כולה ארצה לאחר קום המדינה, אין כיום דאגה ושימור לבתי הכנסת. אחד מהם עומד נעול ושומם בפּארוּר (Parur), אחר נעול ומוזנח במאלה (Mala). במאלה יש גם בית קברות יהודי בו שרדו פחות מעשר מצבות.
הפתעה נעימה מצפה למגיעים לבית הכנסת של קהילת צֶ'נָמָנְגאלאם (Chennamangalam Synagogue). בית הכנסת משופץ, מטופח ומתוחזק היטב. זהו בית הכנסת היפה ביותר. פיתוחי העץ הצבעוניים עוצרי נשימה. המבואה מכוסה בפרחים, במנורה ובגפנים. התקרה הצבעונית מעוטרת בפרחים, וארון הקודש מפואר. בקצה הרחוב יש מסגד, ומאחוריו מספר קברים יהודיים מוזנחים ועליהם כתובות בשפה העברית. היסטוריה מפוארת של קהילה שלמה עומדת להתפורר ולהיעלם. הלוואי ויזכו בתי הכנסת המוזנחים בקוצ'ין וסביבתה לטיפול ולשימור כדוגמת האחרון. (מיקום: בכפר Chennamangalam, בסמוך ומצפון לכפר Paravoor. אחרי הכפר יש שלט ירוק המפנה ימינה לבית הכנסת; פתוח: מדי יום, מלבד יום ב'. לאתר).
המלצה על מופע
קטהאקלי: איפור מיתולוגי
במהלך ביקורנו בקוצ'ין צפינו במופע קָטְהאקָלי ((Kathakali. הוכנסנו למבנה שקירותיו מצופים במבוק וריח קטורת ריחף באוויר. לבמה, שעליה היו רק כמה מחצלות ומנורות שמן דולקות, עלו שלושה גברים חשופי חזה שבד דק כרוך סביב מותניהם. הם התיישבו והתחילו להתאפר במשך כשעה, ובסוף התהליך הם הפכו לדמויות מהמיתולוגיה ההינדית. אחרי הסבר קצר החל המופע.
במופע קטהאקלי משתמשים השחקנים/רקדנים בגופם ובפניהם כדי להעלות סיפורים מהמיתולוגיה ההינדית, נגנים מומחים מספקים את פס הקול והמספר נותן את הרקע לאירועים. לכל תנועת עיניים או ראש יש משמעות מיוחדת. לנו, המערביים, המופע לא תמיד מובן, גם אחרי ההסברים המקדימים. אבל למרות קשיי ההבנה, החום והיתושים היתה לנו חוויה בלתי נשכחת.
Kathakali Centre, River Rd, Fort Cochin. האיפור מתחיל ב-17:00, המופע מתחיל ב- 18:30 ונמשך כשעה. המקום מספק הסברים מודפסים בשפות שונות, כולל עברית. מותר לצלם (כתבה: מיכל בן הגיא).
מתוך: מגזין מטיילים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה