בעקבות האוצר האבוד

בפינתנו הפעם ארבעה אוצרות (כשם המנה החביבה עלינו במסעדה סינית ידועה). לא תיבות אוצר גדולות של שודדי קאריביים המה, וגם לא פרסים ראשונים בהגרלת לוטו בעלת פרומו של סרט ערבי. אוצרותינו קטנים מאוד, כמעט בלתי נראים, יהלומים קטנים שייתכן ועברתם על פניהם ולא הבחנתם בהם כלל. הקולנוע האמריקאי עשה לעצמו מנהג קבוע, וכמעט בכל שנה הוא מפריח דרמה או קומדיה עצמאית קטנה שמלבד החיוך שהיא נוסכת על פנינו העייפים, היא גם מצליחה לרגש אותנו ואף ללוות אותנו במחשבותינו כמה ימים (הישג לא מבוטל לאנשים שרוב מעייניהם נתונים לחריגה מהמסגרת בבנק). בדרך כלל אלה סרטים של במאים בתחילת דרכם שכתבו את התסריט כשעדיין היו מלצרים, נהגי מונית או פקידים בדואר, ונראה שהנאיביות והרעננות של יוצר בראשית דרכו הן בדיוק סוד קסמם של אוצרות אלו.

עד 10 פריטים

סרט קטן על פגישה בת כמה שעות בין שחקן קולנוע (מורגן פרימן) שחי את חייו כאילו היו סרט, ובין קופאית (פז ווגה) המתקשה להרים את הראש מהמציאות היומיומית המדכדכת. במסגרת תחקיר על סרט חדש, פרימן יוצא לחפש השראה לדמות של מנהל סופרמרקט. במרכול בעיירה נידחת הוא מוצא את סקרלט, קופאית מתוסכלת במסלול ה"עד 10 פריטים". השניים מסכימים להיעזר זה בזה: סקרלט תסיע את השחקן לביתו, והוא יתלווה אליה לריאיון עבודה. פרימן מגלם כאמור שחקן הבוחן את העולם כאילו הוא סט של סרט, את האנשים כאילו הם שחקנים, ואת החיים כאילו הם תסריט. מול דמותו החולמנית והרומנטית עומדת דמותה הנוקשה והריאליסטית של סקרלט, וההתנגשות בין שתי תפיסות עולמם מזמנת להם שלל מצבים מרגשים וקומיים. כבכל סרט מסע הגיבורים לא רק מגיעים למחוז חפצם אלא גם לתובנות חדשות.

בית ספר לאמנות

ג'רום (מקס מינגלה) הוא נער רגיש שחולם להיות הצייר הגדול ביותר של המאה ה-21. כאשר הוא מתקבל לבית הספר לאמנות שבו חלם ללמוד, הוא נתקל במורים מתוסכלים ובטיפוסים צבעוניים, מגוונים ובעיקר הזויים. ג'רום מנסה להתבלט וליצור לעצמו סגנון ייחודי רק לו, אך מהר מאוד התחרות, הביקורות ובעיקר דוגמנית העירום שבה התאהב, מערערים את בטחונו, והוא מגיע למסקנה שרק פעולה קיצונית תביא להגשמת חלומו. הבמאי טרי זוויגוף (שאף שזה סרטו הרביעי, הוא עדיין שומר על שובבות נעורים) מציג בפנינו קומדיה אינדית מצחיקה המעלה על המוקד את עולם האמנות המתסכל והמזויף.



Garden State

סרטו הראשון של זאך בראף הוא פרויקט סולו שלו, בראף כתב וביים את הדרמה האנושית המרגשת, ואף כיכב בה לצד נטלי פורטמן. הסרט לא הופץ מעולם בארץ, אז ההזדמנות היחידה שלכם לראות אותו היא בין הסרטים הלא מתורגמים בספריות. בראף מגלם את אנדרו לרג'מן, שחקן טלוויזיה צעיר החוזר לניו ג'רסי (היא גרדן סטייט) אחרי היעדרות ארוכה. מאז ילדותו אנדרו מטופל בכדורי הרגעה ונוגדי דיכאון המקהים את נפשו. מפגשים עם חבריו מהתיכון, עם אביו, ובעיקר עם נערה רגישה ומשוחררת שאופייה המוחצן מרעיד את מופנמותו, משנים את עולמו. לראשונה מאז ילדותו אנדרו מעז לנער מעליו את השיתוק שאחז בו, לעמוד על רגליו ולראות את עצמו ואת העולם בבהירות.

בחירות או לא להיות

ג'ים מקליסטר (מתיו ברודריק) מלמד בתיכון, טרייסי פליק (ריס וויתרספון), אחת מתלמידותיו, היא בחורה בודדה אך שאפתנית, הרוצה להיבחר בכל מחיר לתפקיד יו"ר מועצת התלמידים. ג'ים, שאינו מחבב את טרייסי בעקבות רומן שניהלה עם מורה אחר, מציע לפול (כריס קליין), כוכב הפוטבול של התיכון להתמודד נגד טרייסי בבחירות. מערכת הבחירות הולכת ומתחממת כשאחותו הלסבית של פול תמי (ג'סיקה קמפבל) מצטרפת להתמודדות בבחירות, אחרי שהחברה שלה, מתחילה לצאת עם פול. קומדיה משובחת והזויה במקצת על שאיפות ועל אהבה ויחסים אשר לועגת לז'אנר סרטי הנעורים האמריקאים בצורה מתוחכמת ומצחיקה להחריד.

ועכשיו, כשבידכם המפה, צאו לחפש אוצרות בספריות.