בעקבות איש הגריזלי

דרך שיחות עם מכריו ובני משפחתו ודרך רגעים מרתקים מתוך סרטונים שטרדוול תיעד בהם את חייו עם הדובים, הסרט משרטט את דיוקנו כאיש אקסצנטרי, בודד, תיאטרלי ורב פנים, בעל כוח רצון אדיר ונפש מסוכסכת. הוא האמין שיוכל לתקשר עם דובי הגריזלי וליצור עמם מערכת המבוססת על אמון, והיה בטוח שהוא מגן עליהם. באותה תחושת שליחות שהיה חדור בה נהג לעבור בעונת החורף בין בתי ספר ברחבי ארצות הברית ולספר לתלמידים על חייהם של דובי הגריזלי כדי להעלות את המודעות לטבע ולצורך לשמור עליו.

באחד הרגעים החזקים בסרט מוצג סרטון שצילם ובו דוב גריזלי מתקרב אליו יתר על המידה. טרדוול מחצין מולו התנהגות תקיפה, והדוב נסוג. נראה היה שהוא אכן קלט משהו מקוד ההתנהגות של דובי הגריזלי ולמד להתמודד עמם, אלא שבשלב מסוים נדמה שהוא איבד את כושר השיפוט שלו בתפיסת מקומו בחיי הדובים. הסוף כבר ידוע.

טרדוול היה מטרה לחצי ביקורת רבים. המקטרגים טענו שהוא אדם מעורער, שלא זו בלבד שלא שיפר את מצב הדובים אלא הזיק להם בכך שהרגיל אותם לנוכחות אדם. עוד טענו כי המחיר ששילם בחייו היה חסר ערך לגבי חייהם של הדובים, ואף תרם להצגתם כיצורים אכזריים. אחרים רואים בו אדם שהלך עד הסוף עם אמונתו, ושבדרך אכן הצליח להעלות את המודעות לדובי הגריזלי ולחשיבות שימור הטבע הפראי של אלסקה. ואולם דמותו, כפי שהיא עולה בסרט, היא יותר מכל דמות של גיבור טרגי שפונה אל הבלתי אפשרי – ומובס. הסרט המצוין זכה בפרסי איגוד המבקרים של ניו יורק, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס וטורונטו, אך למרבה הצער לא הופץ בארץ. מומלץ להשיג בדי.וי.די.

עינת דהאן היא עורכת המגזין "מסע אחר"

* תודה לשמוליק אלמכיאס על עזרתו