בעזרת השם

"נו, אז איך תקראו לילד?", מציקים לך העוברים ושבים, אחרי שהם מוודאים כמובן שאת מרגישה בטוב ושהבדיקות האחרונות עברו בשלום. ומה תשיבי? שיש שם עליו את חולמת מאז שאת זוכרת את עצמך, אך לבעלך הוא מזכיר את הילד שהרביץ לו בכיתה? שאתם לא מצליחים להגיע להחלטה, שעוד שבועיים הלידה, ושהבת הבכורה מודיעה לכולם שלאח החדש שלה יקראו דייגו? מתן שם לילד הוא משימה לא פשוטה.

"אנחנו משתמשים כל הזמן בביטוי 'בעזרת השם', אבל זה לא רק השם למעלה, זה גם השם למטה, השם שלנו. בעזרת השם שלנו אנחנו יכולים להגיע לייעוד שלנו", קובעת נגה אן ירושלמי, נומרולוגית ותרפיסטית הוליסטית, מנהלת פורום לבחירת שמות ובעלת האתר "שם טוב הוא אחד הפרמטרים להצלחה בחיים".

אדם, שמו וגורלו

הנומרולוגיה, וגם הקבלה, גורסות שלשמו של האדם השפעה רבה על גורלו, ולכן ממליצות לקרוא לילד בשמו רק לאחר הלידה. "רצוי לא להיות 'נעולים' על השם, גם אם בחרתם אותו מראש. חכו למפגשים הראשונים עם התינוק. התבוננו בו ותחושו האם השם אכן מתאים לו", מייעצת ירושלמי. דניאל אלדר, מרצה בכיר במרכז לקבלה, מזכיר את סיפור אברהם ושרה, ששינו את גורלם בעקבות שינוי שמם.

זה מפחיד שאני יכולה להשפיע על הגורל של הילד שלי בשם שאבחר לו.
אלדר: "למה שזה יפחיד? אם השם משפיע על הגורל, אז למה שלא נשפיע עליו לטובה? כמו הנבואה שמגשימה את עצמה, למה שלא תהיה נבואה טובה שמגשימה את עצמה? בואו נעשה גורל טוב".

חדשנות כפייתית

"השם שקיבלנו מההורים הוא לא הדבר הכי חשוב. זה חשוב להורים, אך זה לא מה שקובע את גורלנו", גורס פרופ' בנימין בית הלחמי מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, שחקר את נושא בחירת השמות בארץ. "מכל הגורמים שמשפיעים על הילד ועל האדם, אני חושב שלשם אין השפעה בכלל".

פרופ' בית הלחמי בדק את העניין של תרבות ואופנות במתן שמות. מהמחקרים עלה, שבקרב האוכלוסייה החילונית יש תופעה חזקה של בריחה מהעבר. "מכיוון שמדינת ישראל כולה היא ביטוי של התמודדות עם העבר, רואים את זה גם בבחירת השמות. באוכלוסייה החרדית ממשיכים את שושלת הדורות עם השמות אברהם, יצחק ויעקב, ואילו בקרב החילוניים יש בריחה מהעבר, לא רוצים שם שמצלצל מיושן או יהודי. מנסים לחדש בכל מחיר, ואפשר לראות את זה אצל כוכבי קולנוע וזמר שקוראים לילד שלהם בשמות מוזרים", ממשיך פרופ' בית הלחמי. "זה קיים במידה מסוימת בכל העולם, משום שהתרבות המערבית היא אינדיבידואליסטית ויש בה ביטוי של הגשמה עצמית. אנשים ממציאים שמות או משתמשים בשמות שבעבר לא השתמשו בהם, בעיקר שמות מהטבע".

מגמה נוספת עליה מצביע פרופ' בית הלחמי היא מתן שמות בינלאומיים. "זאת מגמה שקיימת בעולם כולו במידה רבה, בגלל התקשורת. יש השפעה, יש מִחזור בינלאומי של שמות. בישראל, בשכבות מסוימות, הדבר נובע מרצון ההורים לשלוח בעתיד את הילד ללימודים גבוהים בחו"ל".

השם מכוון לייעוד

על פי הנומרולוגיה, כאמור, בוחרים שם רק לאחר הלידה, מאחר שלא ניתן לבנות מפה נומרולוגית ללא תאריך לידה. "מפת הלידה היא המגרש עליו מתנהלים החיים", מסבירה ירושלמי. "ללא תאריך לידה – השם תלוש מהמרחב ומהזמן".

מה לומדים מהמפה הנומרולוגית?
"מהמפה הנומרולוגית מתקבלת 'תוכנית הלימודים' שלנו. היא מדברת על הכיוונים, על המוטיבציות, על המכשולים, וגם נותנת את היעדים ואת הדרך אליהם, בצורה של מספרים". על פי ירושלמי, השם צריך להסתנכרן עם מספרים משמעותיים במפה, כדי שהאדם יגיע ליעד הנכון. "היעד זה שיעור חיים, זה מה שהנשמה באה לממש".

גם ירושלמי מזכירה את הסיפור המקראי המוכר, ומדגישה את נושא הייעוד: "אברהם ושרה נקראו בתחילה אברם ושרי, ורק לאחר ששינו את שמם הם הגשימו את ייעודם – הוא הפך לאב המון גויים, והיא – אמא ליצחק. משנה שם – משנה גורל".

איך הורים בוחרים שם?
"הורים אומרים לי: 'הילד בא אליי בחלום', או שבוחרים שמות לפי חושים ואינטואיציות – אם צליל נשמע יפה, אסוציאציות חיוביות, על שם זמרים או גיבורים. גם ילד אפשר לשאול: 'איך אתה רוצה שיקראו לאחותך?' – ואני אבדוק ואראה שהשם בכלל לא מתאים במפה".

איך מתבצע ייעוץ נומרולוגי לבחירת השם?
"לאחר הלידה, אני מבקשת מההורים שמות אפשריים ובודקת אם יש התאמה בינם לבין המפה, ובמקביל נותנת להם שמות שיכולים להתאים למפה. אחרי שההורים בוחרים, אנחנו בודקים את ההתאמה לשם המשפחה. אם צריך, מאזנים על ידי שם שני, אבל קודם כל צריך לשים את האדם על המפה, בכביש שיגיע ליעד שלו, אחרת יש פספוס".



שם שני? האם כדאי לקרוא לילד על שם מישהו אחר – חי או מת? והאם שמות יוניסקס משפיעים על הילד? »

 

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה