בעזרת השם – חלק ב'
שם שני, קריאה על שם
האם כדאי לתת לילד שם שני?
אלדר: "אם האדם מבין את הפעולה הרוחנית שהוא יכול לעשות עם השם השני, אפשר. אבל במקרה שלא – כדאי להיזהר, כיוון שעלולה להיווצר דואליות – מי אני בעצם? עם זאת, לעתים השם השני נשכח, הוא רק פורמלי בתעודת הזהות".
ירושלמי: "בנומרולוגיה אין כדאי או לא כדאי. צריך לבדוק אם הילד זקוק לשם שני. תפקיד השם השני הוא לחבר בין השם הפרטי לשם המשפחה. השם הפרטי ושם המשפחה יוצרים צירופים מספריים שמכוונים להתנהלות רגשית, חברתית וקוגניטיבית. אם יוצא צירוף לא משובח, אני מציעה לתת שם שני. בנוסף, מתן שם שני הוא הזדמנות להוספת אותיות שחסרות בשם הפרטי".
מה בנוגע לקריאה על שם אדם שנפטר?
ירושלמי: "בנומרולוגיה, כאמור, הנושא האסוציאטיבי הוא לא משמעותי. עם זאת, הורים יכולים לטעות במתן שם אינו מתאים לילד מבחינת המפה הנומרולוגית. בנוסף, מבחינה פסיכולוגית זה יכול להיות לא קל. אם הילד קרוי על שם מישהו צעיר שנהרג או היה חולה, יש תחושה של שליחות ומחויבות שלא קשורה אליו".
ובכל זאת מדובר באנשים יקרים שרוצים לזכור, מה עושים?
"אני משתמשת באסוציאציות או באותיות מתוך השם כדי לייצר שם זיכרון שיתאים מבחינה נומרולוגית. כי צריך לתת שם שיברך את האדם הצעיר שנכנס לעולם, זה גם מה שאני מאמינה שהאדם שנפטר היה רוצה".
פרופ' בית הלחמי טוען ששם זיכרון הוא שאלה של מרחק: "אם קראו למישהו על שם האבא של הסבא שלו, אין לזה הרבה משמעות, כי במשפחה כבר לא כל כך זוכרים אותו. אבל אם זה מישהו שמת לא מזמן והכירו אותו, ברור שהנושא הרבה יותר בעייתי".
ומה בנוגע לשמות של אנשים שעדיין חיים (שם כבוד)?
ירושלמי: "בדומה לשם הזיכרון, גם שם הכבוד עלול לקלקל אם לא יתאים למפה הנומרולוגית, גם במקרה שמדובר בשם שני. שם שני שלא עושה טוב במפה יכול להתבטא בפחדים או אגרסיביות. חבל, באנו לברך ויצאנו מקלקלים. אפשר למצוא לכך פתרון, כמו שם חלופי עם צירוף אותיות השם בסדר אחר".
אלדר מסביר על עמדת הקבלה בנושא שם זיכרון או כבוד: "אפשר לקרוא לילד בשם זיכרון או כבוד, אבל אם האיש עליו הילד נקרא סובל ממחלה או הלך לעולמו בנסיבות טראגיות (תאונה דרכים, מלחמה), צריך להסביר לילד שהוא לא נקרא על שם הסבא החולה או החייל שנהרג אלא על שמה של אותה דמות מקראית. וכדאי להכיר לילד את הדמות המקראית, אחרת הוא עלול לנכס לעצמו תכונות או מחלות זהות".
השמות הנפוצים ביותר בישראל
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
בנים יהודים: איתי, אורי ונועם
בנות יהודיות: נועה שירי ומאיה
בנים מוסלמים: מוחמד
בנות מוסלמיות: שהד
מה בנוגע לשמות שמתאימים לשני המינים?
פרופ' בית הלחמי טוען שזה חלק מתופעת "החדשנות הכפייתית". "גם זו תופעה ישראלית, אך היא חד-כיוונית", הוא מסביר. "לא יקראו לבן ירדנה או אסתר, כי יש דומיננטיות של הגברים. שם לבן לא יכול להיות יותר מדי נשי".
יש השפעה פסיכולוגית של שם יוניסקס על הילד?
"לדעתי לא קיימת כזו השפעה. השאלה היא של פופולריות. זה משקף את ההורים, את הפנטזיות שלהם, אבל אני לא חושב שזה גורם לילד נזק בלתי הפיך".
אלדר: "אנחנו לא ממליצים, כי זה עלול ליצור משבר זהות – אני בת או בן? שמות כמו יונה או דניאל ניתנו במקורות לבנים, לא לבנות. ההורים צריכים להכיר לילד את הדמות המקראית, כדי שלא יווצר משבר זהות. גם הוספה של ה' לשמות, כמו דניאלה או גבריאלה, אינה מומלצת, גם כשמדובר בשם זיכרון".
האם יש שמות "טובים" ושמות "רעים"?
ירושלמי: "לא. כל המספרים טובים, השאלה היא באיזה יחס למספרים אחרים הם יושבים".
אלדר: "בעקרון יש שמות שאינם מומלצים: נמרוד ותובל (דמויות שליליות במקורות) או נעמה (שדה), שלא לדבר על ל-י-ל-י-ת (אלדר אפילו אינו מעז לבטא את השם). גם שמות המסתיימים ב-ת' אינם מומלצים, כיוון שהיא האות האחרונה באלף-בית, וגם במילה מות (זו גם הסיבה שהשם תום אינו מומלץ). לעומת זאת, משה, יעל ואסתר הם שמות מאוד מומלצים".
"אם מישהו שקוראים לו ברק חוסיין אובמה יכול להיות פוליטיקאי בארצות הברית, וזה שקוראים לו ברק חוסיין אובמה לא דופק לו את החיים יותר מאשר אם היו קוראים לו גיא – השם הוא לא מה שקובע", מסכם פרופ' הלחמי את עמדתו. "לכן צריך לקחת את עניין מתן השם בפרופורציות. זה מרגש, זה מבטא את הרצונות של ההורים לגבי הילד שלהם, שזה חשוב, אבל מבחינת עתיד הילד – זה לא הגורם המרכזי שמשפיע. ואם זה יפריע לו – הוא יכול לשנות את שמו".
מתוך: מגזין להיות משפחה
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה