בנות מסתכלות על פנים, בנים על חפצים: האם ההבדל מתחיל כבר בלידה?

מחקר חדש מראה שתינוקות בנות נמשכות יותר לפנים אנושיות, בעוד בנים מתעניינים יותר בחפצים. האם זה אומר שהטבע מכתיב את ההבדלים בינינו, או שהסביבה עדיין משחקת תפקיד מפתח?
האם אי פעם תהיתן מתי מתחילים ההבדלים בין בנים לבנות? מחקר חדש ומרתק מאוניברסיטת קיימברידג' סבור שההבדלים האלה עשויים להיות עמוקים יותר ממה שחשבנו, ולהתחיל כבר בשעות הראשונות לחיינו. המחקר, מראה שתינוקות בנות, בממוצע, מקדישות יותר תשומת לב לפנים אנושיות מאשר בנים, וזאת בתוך שעות ספורות מהלידה.
במחקר השתתפו 130 יילודים, שנבדקו בממוצע 33 שעות בלבד לאחר לידתם. לתינוקות הוצגו זה לצד זה סרטונים של פנים אנושיות ושל חפץ מכני, למשל, מערך של כדורים מתכתיים הנעים על מסילה, בדומה למטוטלת ניוטון. המטרה הייתה לבדוק לאן התינוקות מכוונים את מבטם.
>> הסוד לילדים שמתגברים על משברים: כך מלמדים ילדים להתמודד עם כישלון
התוצאות הראו שכל התינוקות העדיפו באופן כללי להסתכל על הפנים, אלא שתינוקות בנות הקדישו חלק גדול יותר מהזמן לגירוי החברתי (הפנים), בעוד שתינוקות בנים הקדישו יותר זמן לגירוי הלא-חברתי (החפץ המכני). חשוב לציין שהאפקט הזה הופיע ברמת הקבוצה, ולא ככלל מוחלט לכל ילד וילדה. כלומר, מדובר במגמות ממוצעות בלבד, עם חפיפה רחבה בין המינים.
מכיוון שהתינוקות נבדקו זמן קצר כל כך לאחר הלידה, לפני שצברו ניסיון חיים משמעותי או עברו תהליכי חיברות, צוות המחקר מפרש את הבדלי המין בתשומת הלב ככאלה שככל הנראה מושרשים בביולוגיה טרום-לידתית. גורמים כמו גנים וחשיפה להורמוני מין ברחם עשויים להסביר את הממצאים, ולא השפעות תרבותיות מיידיות. החוקרים מציינים שעוברים זכרים נחשפים ליותר מפי שניים טסטוסטרון בהשוואה לנקבות במהלך השליש הראשון והשני של ההיריון, וגורמים טרום-לידתיים אלה ממשיכים ליצור אינטראקציה עם הניסיון שלאחר הלידה לאורך כל ההתפתחות.
קודם טבע, אחר כך סביבה
פרופסור סר סיימון בארון-כהן מצוות המחקר, הסביר: "מחקר זה מתמודד עם השאלה העתיקה האם לטבע יש בכלל תפקיד בעיצוב הבדלי המין בנפש ובמוח האנושי. העובדה שאנו מבחינים בהבדלים הללו בתוך שעות ספורות מהלידה, לפני שנצבר ניסיון נרחב לאחר הלידה, מצביעה על כך שגורמים טרום-לידתיים ממלאים תפקיד. במילים אחרות, זה טבע וגם סביבה, לא טבע או סביבה".
החוקרים מדגישים שאלה הבדלים קטנים ומוקדמים שנצפים ברמת האוכלוסייה, ולא קביעות מנבאות לגבי מסלולו של כל ילד. הם טוענים שהממצאים תואמים תפיסה התפתחותית לפיה הביולוגיה מספקת הטיה התחלתית, אשר לאחר מכן מעוצבת על ידי סביבתו של הילד לאורך זמן. מסגרת זו גם מכירה בכך שהשפעות חברתיות על התנהגות מגדרית מתחילות מוקדם מאוד, שכן הורים, מטפלים, אחים, בני גיל, התקשורת ומוסדות מעבירים ציפיות לגבי מה נחשב טיפוסי לבנות או לבנים, ושהסטריאוטיפים התרבותיים, כמו נשים כחברתיות יותר וגברים כבעלי נטייה טכנית יותר, רווחים מאוד.
בנות בממוצע מדברות קודם
החוקרים סבורים שתשומת לב חברתית חזקה יותר בקרב תינוקות בנות שזה עתה נולדו עשויה לסייע להסביר מגמות קבוצתיות מבוססות היטב בהמשך ההתפתחות, כמו העובדה שבנות, בממוצע, לומדות לדבר מוקדם יותר ומפתחות מיומנויות חברתיות מסוימות מוקדם יותר מבנים. הם מציינים שמכיוון שההבדלים נמדדים בתוך שעות ספורות מהלידה, הסבר תרבותי טהור אינו סביר לאפקט הראשוני, אף שהתרבות עשויה לחזק או לנטרל נטיות ביולוגיות מוקדמות כשהילד גדל.
צוות המחקר מנהל כעת מחקרי אורך כדי לבחון האם הנטיות המוקדמות הללו בתשומת הלב קשורות לתוצאות מאוחרות יותר, כולל השיעורים הגבוהים יותר של אוטיזם ו-ADHD בקרב זכרים, והשכיחות הגבוהה יותר של חרדה ודיכאון בקרב נקבות. מטרתם לבחון האם מקורותיהם של הבדלי המין המוקדמים ביותר הללו תורמים להבנת הנוירוגיוון ולעובדה שאוטיזם מאובחן בבנים בתדירות שהיא בערך פי שניים מאשר בבנות.
בעוד שהממצאים החדשים מדגישים כי הבדלי מין בלידה יכולים להיות נקודות פתיחה משמעותיות, החוקרים מדגישים שהם רק חלק אחד מהפאזל ואינם מכתיבים כיצד ילדים בסופו של דבר לומדים, מתקשרים או מנהלים קשרים חברתיים, שכן גורמים ביולוגיים וחברתיים מקיימים אינטראקציה לאורך כל ההתפתחות.