בל אגם: "אני עבד של האינסטגרם"

אחרי שכבשה שערים הן בעיתונים והן ב"גולסטאריות", וזכתה בתואר "מחנכת השנה של ישראל" על פועלה למען בני נוער טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות, בל אגם (36) כובשת יעד נוסף בדרך לנרמול הלהטב"יות כשחקנית הטרנסג'נדרית הראשונה בסדרת נוער ישראלית. את כל אלה היא עושה בין פוסט לפוסט בחשבון האינסטגרם הפעיל שלה אחריו עוקבים למעלה מ־50 אלף איש.

>> נולדה כילד חירש והפכה לדוגמנית: סיפורה המדהים של דורין אדרי

מה גילית בתור משפיענית רשת שלא ידעת לפני שהיית כזו?
"בהתחלה, כשהאינסטגרם רק התחיל, לא הבנתי למה זה טוב. חשבתי שזה לא מעניין כי אי־אפשר לכתוב שם, ושבפייסבוק הרבה יותר קל להעביר מסרים. בסוף השתכנעתי והיום יש לי 50 אלף עוקבים, ואני בכלל לא נכנסת לפייסבוק יותר. אני משתמשת באינסטגרם כדי להזמין את הציבור לעולם שלי ולהראות שהוא יפה, שלם ומיוחד. יש לי עוקבים שלא ידעו בכלל מה זה טרנסג'נדרית או שהכירו את הזהות הזאת רק מכתבות חשוכות".

מה הבינו משפיעניות הרשת שעולם התקשורת לא השכיל להבין?
"יש הבדל גדול בין עיתונאית למשפיענית, וצריך את שני הדברים. מצד אחד, כמשפיענית, אני שולטת על המסר שלי ועל איך שאני נראית, לעומת התקשורת, שבה כל הכוח נמצא אצל העיתונאית. לדוגמה, קורה לי הרבה שצלמי פפראצי מצלמים אותי ויוצאות תמונות מחרידות שבחיים לא הייתי מעיזה לפרסם אצלי באינסטגרם. מצד שני, העיתונות מצליחה לגעת במקומות שלפעמים לנו לא בא לגעת בהם".

מהי התופעה הכי חשובה שהולידה הרשת?
"Me Too", היא אומרת ללא היסוס, אפילו לפני שאני מספיקה לסיים את השאלה. "אין ספק שזו התופעה הכי מטורפת שהייתה פה. בעשר השנים האחרונות, נשים הפכו להיות הרבה יותר עצמאיות, אסרטיביות, אמיצות, מרימות את הראש למעלה. אני מרגישה שבהמון תחומים נשים הפכו להיות יותר חזקות מגברים, למשל, ביחסים בין גבר ואישה. ברור שהמצב לא מושלם עדיין אבל זה לא היה קורה בלי הרשת, שנתנה לנשים את ההגברה, את האפשרות להשמיע את הסיפור שלהן ולהגיע לאלפי נשים אחרות".

מהי התופעה הכי מסוכנת שהולידה הרשת?
"התופעה הכי מסוכנת היא ההשפעה על העולם החברתי של ילדים נוער. פגשתי הרבה ילדים שעשו עליהם חרם או ילדים שהעלו תמונות משפילות שלהם ללא רשותם. הלייקים והעוקבים הפכו לדירוג חברתי והרשתות מעצימות את המעמדות".

מה אנשים לא יודעים על איך שהרשת עובדת?
"הדבר שהכי תופס ברשת זה אותנטיות, ואנשים לא מבינים את זה. אנשים חושבים שכדי להיות כוכבת רשת צריך להיות מעלפת מהממת, וללבוש את הבגד הכי יפה. לדעתי, ככל שאת חשופה רגשית, העוקבים יותר מתחברים אלייך. אנשים מחפשים להזדהות. להיות מהממת זה קל, אני יכולה כל היום להעלות תמונות שלי מהשקות, אבל זה לא יעשה לקהל כלום. איפה המצוקות שכולנו עוברים, חיפוש אהבה, חוסר ביטחון? זה מה שמחבר אנשים".

מה אנשים לא יודעים על מה זה אומר להיות משפיענית רשת?
"שזה כמו עוד עבודה. כולם יודעים שאני מנחה מסיבות לכלות ומשחקת בסדרות, וחושבים שתוך כדי אני מעלה דברים לאינסטגרם בסבבה שלי, אבל בעצם אני גם עובדת באינסטגרם. לא שאני מתלוננת, אבל אני כן סוג של עבד, האינסטגרם כבר מזמן שולט עלי ולא אני עליו. אם את רוצה לשמור על הקהל את כל הזמן חייבת ליצור עניין. אם אני לא מעלה פוסט במשך יום שלם, אני מקבלת המון הודעות 'הכול בסדר?'. לפעמים אני מרגישה שאני חייבת לסחוט את המיץ כדי לא לאכזב את העוקבים שמחכים".

על מה לא מדברים מספיק ברשת והגיע הזמן לפתוח?
"אני התחלתי את הדרך שלי ברשת כי הרגשתי שבכתבות על הקהילה הטרנסית יש סביבנו תמיד ענן שחור של אומללות ומסכנות, וזה מאוד עצבן אותי. החלום שלי היה להתפרסם ולהראות לעולם את הצד היפה, הכיפי, המהמם. אני מרגישה שהצלחתי, אבל אני יודעת שיש עוד דרך ארוכה בקטע הזה. בנוסף, צריך עדיין להעלות מודעות לאפליה בתעסוקה מחוץ לבועה התל אביבית".

מה הדבר הכי הזוי שקרה לך ברשת?
"פעם מישהי פתחה חשבון אינסטגרם שבו התחזתה אלי, ואחרי זה עוד פנתה אלי ורבה איתי בהודעות על זה שאני מתחזה אליה. נקרעתי עליה מצחוק. בסוף שלחתי הודעה לאינסטגרם וסגרו לה את החשבון".

>> "אמרתי אבא, אני רוצה להיות בת": סיפורה של מעצבת השיער הטרנסג'נדרית נועה כהן