בכורים הנה הבאתי

מדוע ילדים בכורים הם רציניים יותר ואחראיים כל כך?

88 שיתופים | 132 צפיות

חג השבועות הוא הזדמנות טובה לדבר על ילדים בכורים, כלומר על ילדים למשפחות עם יותר מילד אחד (שהרי ילד יחיד הוא אמנם בכור אבל עדיין ילד יחיד). בואו נודה באמת: לנו, ההורים, יש קשר שונה עם ילדינו הבכורים. הם אלה שהפכו אותנו להורים, הם אלה שפתחו את ליבנו לאהבה הורית, הם אלה שהיו שם מההתחלה, כשרק היינו הורים צעירים ומתלבטים.

לכבוד חג הביכורים החלטנו לעסוק בביכורים האמיתיים שלנו, הלא הם ילדינו הבכורים. האם הם רציניים יותר? ולמה? מה הופך אותם לאחראיים כל כך? ואיך עובדת היותם בכורים משפיעה על אישיותם ועל אופיים?

שלושה מקומות שונים

לא ניתן לעסוק בהשפעה של סדר הילדים במשפחה על אופיים מבלי להזכיר את אלפרד אדלר. אדלר, שהיה תלמידו של פרויד, הציג לראשונה קשר בין סדר הילודה לבין מאפייני אופי ואישיות. "זהו הפסיכולוג הראשון שהעמיד את סדר הלידה כגורם שמשפיע על עיצוב אופיו ואישיותו של הילד, כמו גם על סגנון חייו", אומרת ד"ר הדס דורון, מטפלת משפחתית ומרצה במכללה האקדמית תל-חי .

ד"ר דורון חקרה את הקשר בין סדר הלידה לבין דפוסי זוגיות, ולדבריה – לילדים הבכורים שמורה חוויה ייחודית: הם אלה שחוו את הלבד, הם אלה שקיבלו את מרב תשומת הלב לזמן מה, הם אלה שהיו, למעשה, ילדים יחידים בתוך משפחה אשר לימים תתרחב. הקשר שלהם עם הוריהם, כמו הקשר של הוריהם אליהם, שונה ומיוחד.

אילו סוגים של משפחות ניתח אדלר?
"אדלר ניתח משפחות שבהן יש בן יחיד ומשפחות שבהן ישנם שלושה ילדים, ואלו הן המשפחות הרלוונטיות לנושא הילדים הבכורים", מסבירה ד"ר דורון. "הוא ערך השוואה ציורית ויפה בין משפחות לבין קבוצות של עצים, וטען שכשם שעצים שגדלים יחד שונים מעצים שגדלים לבד, כי שורשיהם מתחברים והצמרות מצלות זו על זו – כך גם אחים שגדלים יחד שונים מאחים שגדלים לבד. בכל משפחה, טען, הילדים שונים זה מזה מעצם היותם הבכורים, האמצעיים או הצעירים".

מהם מאפייניו של כל ילד?
"לפי אדלר, הילד הבכור נוטה לשמרנות ולקונפורמיות ולא אוהב שינויים. יש לו אמביציה, אך היא מתבטאת באופן שמרני יותר ומורד פחות. כבוגרים, הבכורים נכנעים בפני מי שממונה עליהם, אך שולטים בקפדנות במי שתחתיהם. לעיתים קרובות הם מחקים את הוריהם, ועל-ידי כך מפתחים אחריות, דאגה ויכולת ניהול".

ומה לגבי הילד האמצעי?
"הילד האמצעי נתון בתחרות כפולה והיא זו שמאפיינת אותו", אומרת ד"ר דורון. "מצד אחד, הוא מרגיש כאילו לעולם הוא לא יוכל להשיג את אחיו הבכור. מצד שני, הוא חש שאחיו הצעיר מנסה להשיגו. הילד האמצעי הוא לרוב אמביציוזי ותחרותי. ספורטאים רבים הם ילדים אמצעיים, כי ילד אמצעי חש כמי שצריך להוכיח את עצמו כל הזמן. לעיתים הוא מציב מטרות לא ריאליסטיות, שמובילות דווקא לתחושת כישלון, כי הרף המוצב על ידו גבוה מדי".

מה מקומו של הילד הצעיר במשפחה?
"מצבו של הילד הצעיר הוא הטוב ביותר. אמנם אחיו הגדולים הקדימו אותו, אך אין אח צעיר שנושף בעורפו. אחיו הגדולים גם סללו לו את הדרך, ודרכם הוריו שכללו את המיומנויות ההוריות שלהם. הצעיר הוא מפונק, אך גם עצמאי. הוא בעל ביטחון ומעז לפתח תחומים שאינם מקובלים במשפחתו. יש לו אמביציה גדולה ושאפתנות", מסכמת ד"ר דורון.

תמר, 36, אם לשלושה ובת אמצעית בעצמה, מאמינה מאוד בתיאוריה של אדלר על אופיים של שלושה אחים. "אנחנו היינו בדיוק כמו בתיאוריה", היא אומרת. "אחותי הגדולה הייתה הילדה הטובה. היא תמיד התנדבה לשטוף כלים, היא תמיד עזרה בכל דבר לאבא ואמא. לא ניתן היה להתחרות בה בכלל. אחותי הקטנה, לעומת זאת, הייתה מעין צעצוע של כולם, היא הייתה החמודה הנצחית".

ומה את היית?
"מה כבר יכולתי להיות?", עונה תמר, "אני לא הייתי הטובה, וגם לא הייתי החמודה. נשאר לי רק דבר אחד לעשות: להוציא ציונים טובים.

ציפיות גבוהות ותחרות

ד"ר דורון מדגישה את העובדה שהבכור הוא הילד היחיד לזמן מה במשפחה – חוויה השמורה רק לו. הוא הילד היחיד שקיבל, לתקופה מסוימת, את מרב האהבה ותשומת הלב, ללא שום מתחרה.

אבל מה קורה כשנולד לו אח?
"כשהילד השני נולד, נוצרת תחרות", משיבה ד"ר דורון. "הבכור מתנסה ברגשות קנאה וקיפוח בעוצמה גבוהה ביותר, ורגשות אלה עלולים ללוות אותו הלאה בחייו. הבכור ישתמש בכל האמצעים שעומדים לרשותו כדי להחזיר לעצמו את תשומת הלב הייחודית אותה חווה. פעמים רבות הבכור מפתח גישה שמרנית ומתנגד לשינויים, כי השינוי הראשון שחווה גרם לו לאי נעימות גדולה".

האם היחס של ההורים לבכור משתנה בעקבות הולדת הילד השני?
"בהחלט כן", פוסקת ד"ר דורון. "בבת אחת הבכור נתפש על-ידי הוריו כבוגר, ויש לכך משמעות. רואים זאת בטון הדיבור של הילד הבכור, באחריות שהוא לוקח. אם נתבונן במשפחות כשהן פוגשות בבכור מיד לאחר שהילד השני נולד, נראה כי גם טון הדיבור כלפיו משתנה. לכן הבכור מתבגר הרבה יותר מהר מאחיו, שבאותו הגיל יהיו ילדותיים יותר והילדות שלהם תימשך זמן רב יותר. אמנם גם הילד השני מתבגר כשהאח השלישי נולד, אך השוני נובע מכך שלבכור אין אח גדול להישען עליו, כמו שיש לאח השני".

מהן ציפיות ההורים מהבכור?
"בדרך-כלל קיימת ציפייה גדולה יותר להשתתפות הבכור בתפקידי הבית הבסיסיים", אומרת ד"ר דורון. "לכן הבכור הוא בדרך כלל אחראי, ממושמע, יציב, ומבקש לרצות. ההורים גם נוטים לראות את בכוריהם כבוגרים יותר רגשית. לא משנה מתי הבכור הופך מבן יחיד לבן בכור – בין אם הוא בן שנה, בן שנתיים, בן ארבע או בן שבע – מעצם הפיכתו לבכור כבר מיוחסת לו בגרות רגשית, למרות שאין הדבר בהכרח נכון. לראיה, הסביבה ממשיכה להתייחס לילד באותה דרך".

"אצלנו במשפחה מאוד ברור שאני הבת הבכורה", מספרת לילך, 40, אם לשניים ובת בכורה בעצמה. "אני זו שמתקשרת לאחים שלי ולא הם אליי, אני זו שבכל חג כבר מבררת היכן נעשה את החג הבא, ובדרך-כלל האירוח מתקיים אצלי. אני גם מוצאת את עצמי הרבה פעמים מתווכת בין האחים שלי לבין ההורים שלי: מה הם רוצים, מי נעלב ממי, מה צריך לעשות. לפעמים נראה לי שאני משקיעה הרבה יותר אנרגיה בהורים שלי מאשר בילדים שלי".

ד"ר אורן חסון, פסיכולוג אבולוציוני ומטפל זוגי, מציין שהצרכים של ההורים ביחס לילד הבכור אינם רק אלטרואיסטיים, אלא גם אגואיסטיים. "בהתחלה מערכת היחסים היא חד צדדית וההורים הם אלה שמטפלים בילד", הוא מסביר. "לאחר שהילד גדל, ההורים מתחילים לצפות להדדיות, גם במילוי הצרכים הרגשיים. בחברות מסוימות ההורים מצפים לעזרה בייסוד קשרי משפחה, ולכן הם מחתנים את הבכורים עם משפחות שהם רוצים לקרב. הם מצפים, לעיתים, לתמיכה כלכלית. כלומר, שהבכורים יתנו את חלקם. הקשר בין ההורים לבכורים שונה מהקשר עם ילדיהם האחרים, בכך שהדרישות מהם גדולות יותר ובכך שיש להם אחים צעירים יותר לטפל בהם".

אתה מתאר יחסים מאוד נוקשים וקבועים. האם לא חל שינוי ביחסים האלה?
"קשה לשנות יחסים, בוודאי לא באופן דרמטי", אומר ד"ר חסון. "היחסים בדרך-כלל נמשכים לאורך שנים וחיים. הבכורים נושאים יותר רגשות אשם, היות והם אלה שיועדו מלכתחילה לעזור, גם כשההורים מתבגרים וזקוקים לעזרה הם אלה שעוזרים יותר. הקטנים יכולים לחשוב יותר על עצמם, והם גם יכולים להרשות זאת לעצמם כי הם מרגישים שמצפים מהם לפחות".



לפי אדלר, הבכורים מחקים את הוריהם, ועל-ידי כך מפתחים אחריות, דאגה ויכולת ניהול<br />אילוסטרציה: gettyimages" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/500/41500/380x225fggf.jpg?1212488689" />                             </p>
<div>לפי אדלר, הבכורים מחקים את הוריהם, ועל-ידי כך מפתחים אחריות, דאגה ויכולת ניהול<br />אילוסטרציה: gettyimages</div>
</p></div>
<h2>חיי הבכורים בטבע</h2>
<p>יחס שונה לילדים בכורים אינו תופעה אנושית בלבד. גם בטבע, אצל בעלי-חיים שונים, מסתמן יחס מיוחד לצאצאים הבכורים. ד"ר חסון מתאר שתי גישות מרכזיות ומנוגדות שיש בטבע לגבי צאצאים בכורים. המגמה הראשונה היא העדפת הבכור, והמגמה השנייה היא היעזרות בבכור על-מנת לגדל את הצאצאים הקטנים יותר.</p>
<p>ד"ר חסון: "אם נביט במגמה הראשונה, של העדפת הבכור, נוכל למצוא אותה, למשל, אצל דגים. נמצא שדגים מסכנים את עצמם יותר למען הצאצאים הגדולים יותר, ופחות מכך למען הצאצאים הקטנים".</p>
<p><strong>מדוע זה קורה?</strong><br />"המטרה הביולוגית היא להביא את הצאצאים לבגרות", מסביר ד"ר חסון. "צאצאים גדולים יותר הם אלה שקרובים יותר לבגרות וגם אלה שכבר השקענו בהם יותר משאבים בעבר. צריך להשקיע בהם פחות כדי שיגיעו לבגרות ויהיו חופשיים להעמיד דור חדש של צאצאים".</p>
<p><strong>כלומר, מדובר בחישוב קר של רווח והפסד?</strong><br />"מדובר בחישוב פשוט של אנרגיה, וניתן להתבונן על הקשר הרגשי שקיים כעל מנגנון שעוזר לנו לבחור במי משתלם יותר להשקיע. עוד סיבה טבעית להעדפת צאצאים גדולים היא שהם מקצרים את משך הדור, מה שמאפשר העברה מהירה יותר של גנים מדור לדור, כך שבטבע רואים נטייה להגן יותר על הגדולים. </p>
<p>"לעיתים אף ניתן לראות נטייה להעדיף לרעה את הקטנים והחלשים יותר. אצל ציפורים, הגוזל שבוקע אחרון עלול לסבול ממצב של חוסר מזון. עופות דורסים מטילים ביצה כל יומיים, ויש הבדלי גודל בין הצאצאים. הם מניחים לגוזלים לריב על האוכל, כך שהקטן והחלש מת מבלי שיגזול הרבה מהמזון של אחיו הגדולים והחזקים ממנו. ישנם מינים שמטילים שתי ביצים בלבד, כשהביצה השנייה שורדת רק לעיתים רחוקות ומהווה מעין תעודת ביטוח למקרה שלצאצא הראשון יקרה משהו", מתאר ד"ר חסון.</p>
<p><strong>קיים בכלל מצב שבו מעדיפים את הקטנים והחלשים יותר?</strong><br />"לא העדפה של החלשים, אך בהחלט שימוש בבכורים על-מנת לגדל את הצאצאים הקטנים והצעירים יותר. זוהי המגמה השנייה שאפשר לזהות בטבע. אצל חיות שנוהגות לפי המגמה הזו הצאצא הראשון נשאר באותה הטריטוריה עם הוריו, וכך מרוויח את הטריטוריה ללא מאבק מצידו. מצד שני, ההורים מקבלים עזרה בגידול הצאצאים הבאים. זה קורה אצל חיות חברתיות כמו זאבים, וכן אצל ציפורים וחרקים".</p>
<p><strong>ואצלנו?</strong><br />"אצלנו, בני האדם, ניתן לזהות את שתי המגמות הללו גם יחד. באופן טבעי, כשיש צורך רב יותר בעזרה, המגמה של ההיעזרות בשירותי הבכור נפוצה יותר. לפעמים הבכור הוא זה שעובד קשה יותר, אבל גם זה שיורש יותר. בחברות עם לחץ כלכלי וילדים רבים, השימוש בעזרת הבכורים נפוץ יותר", מסכם ד"ר חסון.</p>
<p><strong><em>בחלק השני של הכתבה: <a href=על נטייתם של הילדים הבכורים לרצות את הוריהם, להיות מעורבים בקונפליקטים בין ההורים ולפתח עוינות כלפי אחיהם, וגם: האם בכורים הם מצליחנים יותר</p>

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה