בית של זרימה ושקט

הבית שלפניכם תוכנן עבור משפחה בת חמש נפשות באזור השרון, והוא מוכיח שהחיבור בין אדריכלות לעיצוב פנים יוצר חוויה שלמה, שקטה ומלאת עומק.

הבית, המתפרש על פני שלוש קומות זהות בשטחן ובצורתן, נבנה על מגרש בעל טופוגרפיה מאתגרת, עם הפרשי גובה משמעותיים. התכנון האדריכלי, עליו אמונה שרה פרנקל, התבסס על קומות “רוכבות” זו על זו – מהלך שאפשר לנצל את השטח בצורה אופטימלית ולשלב גינה רחבה ובריכת שחייה, שני אלמנטים מרכזיים בחיי המשפחה, שמרבה לארח ולבלות בסביבת החוץ.

“המגרש דרש חשיבה אדריכלית מאוד מדויקת,” מסבירה נירית פרנקל, שאחראית על עיצוב הפנים. “אבל מעבר לפתרון התכנוני, היה חשוב ללקוחות לייצר בית שמרגיש חמים וביתי, עטוף במעטפת מודרנית ונקייה.”

ואכן, חזיתות הבית מציגות שפה מאופקת ומדויקת: ברזל, בריקים בגוון אפרפר ואלמנטים כהים שמעניקים עומק ומראה מהוקצע. הברזל, חומר שמלווה את הפרויקט כולו, נוכח הן בחוץ והן בפנים – בשערים, בפרטי פתחים ובאלמנטים ייעודיים שתוכננו במיוחד עבור הבית.

הכניסה למגרש מתבצעת ממפלס קומת המרתף, כאשר גרם מדרגות רחב ומתון מוביל אל קומת הקרקע. לאורך הדרך נחשפות החצרות האנגליות והגינון הארצישראלי, שמלווים את התנועה פנימה ומרככים את המעבר בין חוץ לפנים. במבואת הכניסה החיצונית תוכננו ארונות ברזל גבוהים, בעיצוב המזכיר לוקרים – פתרון פונקציונלי שהפך לאלמנט עיצובי חוזר בבית.

עם פתיחת דלת הכניסה נפרש החלל הציבורי: מימין המטבח, המזווה ושירותי האורחים, ומשמאל הסלון ופינת האוכל. מול הכניסה ממוקם גרם המדרגות, שתוכנן כאלמנט פיסולי מרכזי. “המדרגות הן הרבה מעבר למעבר בין קומות,” אומרת נירית. “זה אלמנט שמלווה את הבית ויוצר חוויה אדריכלית מתמשכת.”

עיצוב הפנים בקומת הקרקע נשען על חומרים טבעיים או כאלה בעלי מראה טבעי: רצפת רזינה, אבן, עץ אלון, פליז וברזל בלגי. פלטת הצבעים רגועה ובהירה – לבן, אפור, גרפיט וגווני עץ – כאשר שילוב של שיש טרוורטין מוסיף חמימות ורוך. המטבח תוכנן כחלל פתוח אך מאורגן, ולצידו מזווה גדול ונפרד, שדלתו עוצבה בהשראת ארונות הלוקר שבכניסה.

הסלון ופינת האוכל נהנים משני כיווני אוויר: חלונות מפרץ גדולים המשמשים גם לישיבה ולתצוגת פריטי אמנות, וויטרינה רחבה הפונה לגינה. “היה לנו חשוב לייצר חלל שמרגיש פתוח ואוורירי, אבל גם אינטימי,” אומרת נירית. “בית שמזמין לשבת, לארח ולהישאר.”

גרם המדרגות הקונזולי מחבר בין הקומות, עם קונסטרוקציית פלדה חשופה, שלחי טרצו ומעקות זכוכית שמאפשרים לאור לזרום. בקומות המגורים בחרו המעצבות בשפה חמימה יותר: רצפות פרקט, טפטים עשירים וטקסטיל רך. חדרי הילדים עוצבו בהתאמה אישית, עם פינות ישיבה ונגיעות צבע מעודנות, בעוד סוויטת ההורים תוכננה כיחידה שקטה ומפנקת, הכוללת אזורי שינה, עבודה, אחסון ורחצה.

“בסופו של דבר,” מסכמת נירית פרנקל, “הבית הזה נבנה מתוך מחשבה על החיים עצמם. על תנועה, על אור, על חומרים שמרגישים נכון. אלה האיזונים הקטנים – בין אדריכלות לעיצוב פנים, בין חומר לרגש – שעושים את כל ההבדל.”