בית שגדל איתך

תעודת זהות

הפרויקט: שיפוץ בית פרטי בשלבים
הלקוח: משפחה עם ארבעה ילדים
שטח המגרש: 400 מ"ר
שטח בנוי: 160 מ"ר
אדריכלות: טלי זילבר
עלות הפרויקט: כחצי מיליון שקלים
משך הפרויקט: 3 חודשים

מבט מבחוץ על הבית

שיפוץ בשלושה שלבים

לפני כ־13 שנה רכשו אדריכלית טלי זילבר ובן זוגה בית ישן וקטן בן 50 מ"ר בשכונה ותיקה בתל מונד. הבית, שכלל במקור חדר שינה וסלון בלבד, שופץ וגדל עם המשפחה המתרחבת בשלושה שלבים נפרדים. "אני אמנם אדריכלית, אבל לא עמד לרשותנו תקציב בלתי מוגבל", אומרת זילבר. "לא יכולנו להרשות לעצמנו לבנות הכל מאל"ף ועד תי"ו, אז בכל שלב בשיפוץ התמקדנו בחלל אחר בבית".

בכל שלב בשיפוץ התמקדנו בחלל אחר בבית

לאחר שיפוץ קל שאִפשר לבני הזוג לגור בבית במשך שנתיים, נוספו לבית 50 מ"ר בנויים במפלס התחתון, ומעטפת חיצונית ריקה מחדרים ש"טיפסה" לקומה מעל כדי להוזיל את עלויות הבנייה. בשלב השלישי של השיפוץ, שהסתיים לאחרונה, נוצקו חללי מגורים אל תוך מעטפת הקומה העליונה, המאפשרים למשפחה, על ארבעת ילדיה, להתגורר בבית בנוחות. שני חדרי השינה בקומה התחתונה, ששימשו את המשפחה הצעירה בתחילת דרכה, הפכו לחדר משחקים ולמשרד הביתי של זילבר. "מאוד היה לי חשוב שלא יראו מעברים בין חלקי הבית הישנים והחדשים" מעידה זילבר.

סגנון אחיד

כדי ליצור אחידות בין חלקי הבית הקפידה זילבר על סקאלת גוונים בהירה ואחידה בחללים השונים, ועל חומריות דומה החוזרת בכל חלקי הבית. "חיפוי הקרמיקה במטבח למשל, מזכיר את חיפוי קיר האבן בפינת האוכל, והאלומיניום האפרפר הממסגר את פתחי הסלון דומה לאלומיניום הכחלחל של חלונות המטבח. על אף שהחללים שופצו במועדים שונים, סגנון העיצוב נשמר נקי ופשוט".

הבית הוא שילוב אדריכלי ועיצובי בין סגנון כפרי לסגנון מודרני, בין עיצוב נקי קווים בצבעוניות שקטה לבין תקרת עץ משופעת גבוהה המעניקה לבית את אופיו

הבית הוא שילוב אדריכלי ועיצובי בין סגנון כפרי לסגנון מודרני, בין עיצוב נקי קווים בצבעוניות שקטה לבין תקרת עץ משופעת גבוהה המעניקה לבית את אופיו. "מאחר שהמעטפת החיצונית כבר הייתה קיימת והיה עלינו לבנות בתוכה מספר חדרים שיספיק לכל בני המשפחה, נוצרו חללים קטנים יחסית, ולכן הגובה קיבל תפקיד מאוד משמעותי בתכנון הבית כדי להעניק תחושת מרחב", מספרת זילבר.

סגנון

הבית הוא שילוב אדריכלי ועיצובי בין סגנון כפרי לסגנון מודרני, בין עיצוב נקי קווים בצבעוניות שקטה לבין תקרת עץ משופעת גבוהה המעניקה לבית את אופיו.

"הסלון קטן יחסית אך לא נראה כך", מסבירה זילבר, "משום שיש לו גובה כפול של שתי קומות וצבעוניות שקטה. את הקיר שלצד פינת האוכל חיפינו לכל אורכו באבן דארמה, וזה אלמנט נוסף המדגיש את גובהו של החלל הציבורי. המדרגות קלות יחסית ואווריריות כדי שלא יתפסו נפח בחלל, והספרייה הבנויה מתחת לגרם המדרגות ומלווה אותו לכל אורכו מוסיפה אף היא לתחושת הגובה וממחישה אותו".

הקיר שלצד פינת האוכל חופה לכל אורכו באבן דארמה- אלמנט נוסף המדגיש את גובהו של החלל הציבורי

בית שמדבר בשקט

בבית שולטת פלֶטת צבעים שקטה יחסית של אפור, לבן ועץ, שנבחרו כדי לא להכביד על מידותיו הצנועות של החלל. "זה בית שאינו צועק אלא מדבר בשקט", מגדירה זילבר את בחירותיה העיצוביות והסגנוניות. הקומה התחתונה רוצפה כולה באריחי גרניט פורצלן אפרפרים גדולים. המטבח לא שונה הרבה ונותר פונקציונלי וצנוע כמו בשיפוץ הקודם, כשנבנה על ידי אביו של בעל הבית. מאחר שפלטת הצבעים שלו שקטה יחסית, לא ניכר בו שהוא בן למעלה מ־10 שנים.

המטבח לא שונה הרבה ונותר פונקציונלי וצנוע כמו בשיפוץ הקודם, כשנבנה על ידי אביו של בעל הבית

ריהוט בייצור עצמי

תקציב השיפוץ המוגבל הוביל לפתרונות ריהוט יצירתיים, וחלק מפריטי הריהוט בבית אולתרו, שופצו או נבנו על ידי בני הזוג: שולחנות הסלון הנמוכים נבנו משאריות של קורות עץ מן הגג, גרם המדרגות הצף חופה בלוחות עץ שנחתכו ונצבעו במו ידיהם, וגם מדפי הספרייה שנבנתה מתחת למדרגות הוכנו והותקנו על ידיהם. "אפילו את פרגולת העץ מעל המרפסת החיצונית ואת ספסל העץ במרפסת בעלי בנה", מחייכת זילבר, "ואת פסל העץ העומד לצד גרם המדרגות פיסל משאריות של שורש אקליפטוס".

את פסל העץ העומד לצד גרם המדרגות פיסל הבעל משאריות של שורש אקליפטוס

מלבד הריהוט ששיפצו או בנו לבד, "איקאה מככבת בבית: הספות מאיקאה, כמו גם שולחן האוכל הבהיר והכיסאות הלבנים שסביבו – פתרונות אסתטיים וזולים". מנורות העשויות מאשכולות של כדורי זכוכית נרכשו בשוק הפשפשים והורכבו בצורתם הנוכחית על ידי זילבר עצמה. נגיעות של צבע חרדל החוזרות בפריטי הטקסטיל בחלל, כמו כריות הסלון ומפת המטבח, מכניסות צבע וחום לחלל המונוכרומטי. נישה מוארכת בקיר שמעל פינת האוכל מכילה אוסף של אובייקטים מן הטבע כמו אצטרובלים, צדפים ואבנים מעניינות, המעידים על אהבת הטבע של המשפחה ועל חיבתה לחומרים טבעיים.

תחושה של המשכיות

שירותי האורחים שבקומה התחתונה היו קיימים כבר בשיפוץ הקודם, אך הורחבו מעט על חשבון הנישה שיוצרת הספרייה מתחת לגרם המדרגות. ההרחבה אפשרה לבנות בחדר השירותים שידה בסגנון וינטג' שעליה הותקן כיור צר. הקיר חופה באריחים חרוטים בגוני תכלת (רוחמה שרון) המותאמים לחדרי רחצה. בשל גודלו של הבית, הריצוף האחיד נמשך בכל חלליו, נכנס אל החדרים ואל חדרי הרחצה ויוצא גם אל המרפסת. "הוא אינו מתחלף בפרקט או באריחי קרמיקה, כדי ליצור מראה רגוע ולא עמוס", מסבירה זילבר, "ושירותי האורחים למשל, שהם חלל קטן מאוד – מרוויחים מכך מאוד".

ההרחבה אפשרה לבנות בחדר השירותים שידה בסגנון וינטג' שעליה הותקן כיור צר

גרם המדרגות האוורירי למראה, המוביל אל הקומה השנייה, תחום במעקה ברזל לבן, ובנוי ממדרגות צפות שלוחות התמיכה שלהן מוצנעים בקיר המחופה אבן. "שוב המטרה הייתה ליצור תחושה של המשכיות במשטחים, שתורמת לתחושת המרחב בחלל", מסבירה זילבר. "לא רצינו שזרימת משטח האבן תיעצר בקורות תומכות, וחיפוי האבן ממשיך ונכנס אפילו אל תוך נישות הספרייה".

גרם המדרגות האוורירי למראה, המוביל אל הקומה השנייה, תחום במעקה ברזל לבן, ובנוי ממדרגות צפות שלוחות התמיכה שלהן מוצנעים בקיר המחופה אבן

הגודל לא קובע

חדרי השינה בקומה השנייה קטנים ובחלקם קירות אלכסוניים. "אילוצי המגרש הצר והאלכסוני הובילו ליצירת חזית אלכסונית ארוכה המשפיעה על כל החדרים בבית", מסבירה זילבר. הקירות האלכסוניים ואלמנטים אדריכליים נוספים שלא ניתן היה להסירם נוצלו ביצירתיות ובפונקציונליות בחדרי השינה. חדרה הקטן של הבת הגדולה המשתרע על פני 9 מ"ר בלבד, נהנה מתחושת מרחב הודות לגג המשופע והגבוה שבו. פנס רחוב לבן שנקנה בשוק הפשפשים נתלה גבוה בחדר, ומדגיש את גובה הגג. קורה שלא ניתן היה להסיר שחילקה את החדר לשניים, הפכה לבמה הנושאת את המיטה. תחת המיטה נוצר חלל אחסון שניתן להגיע אליו בקלות באמצעות הרמת המיטה. הקיר האלכסוני בחדר נוצל לבניית אדן חלון רחב ומשולש מזמין לישיבה.

קורה שלא ניתן היה להסירה, הפכה לבמה הנושאת את המיטה ואת חלל האחסון שתחתיה

בחדרן של התאומות הודבק טפט עדין בדוגמת עלים בנישה האלכסונית שבין החלון לארון. לאורך הקיר האלכסוני בנישה הותקן שולחן שנבנה במיוחד על ידי נגר כדי להתאים לממדיה. מדפים שנרכשו בחנות לחומרי בניין נראים כארגזי תפוזים ישנים, ומוסיפים טאץ' נוסטלגי לחדר. חדרו של הבן הוא הקטן שבחדרי הילדים, אך גג העץ המשופע שבו מוסיף לו חן וקסם, והגובה מפצה על שטח הרצפה הקטן.

בחדרן של התאומות הודבק טפט עדין בדוגמת עלים בנישה האלכסונית שבין החלון לארון

חדר השינה של ההורים הוא החדר היחיד החדש בתוך מעטפת הבניין, והוא נבנה בתוך הגבהה של הגג בצורת שעון קוקייה. "חלונות קוקייה הם אלמנט אירופי נפוץ בבתים בעלי גגות משופעים, ובדרך כלל יוצרים אותם כדי לבנות חלון", מסבירה זילבר, "אבל כאן מדובר בחלון קוקייה בגודל החדר כולו – 12 מ"ר. היה לי חשוב ליצור חלון גדול הפונה אל עץ הפקאן הישן שבחצר כדי להכניס קצת טבע לחדר". ואכן, נישת ישיבה רחבה ומזמינה שנבנתה בין הארון לבין הקיר שלצד החלון הרחב, משמשת כפינת התרגעות ומאפשרת להשקיף אל צמרתו של העץ. תקרת העץ של החדר ופינת הישיבה הזאת, שרופדה בירוק, הם האלמנטים הדקורטיביים המרכזיים בחלל הצנוע, והם המעניקים לו נועם וקסם.

תקרת העץ בחדר ההורים ואדן החלון הרחב שהפך לפינת ישיבה הם האלמנטים הדקורטיביים המרכזיים בחלל הצנוע, והם המעניקים לו נועם וקסם

"חדר הרחצה הצמוד לחדר השינה קטנטן גם הוא", מעידה זילבר, "אך אין זה מורגש בשל חלון הסקיילייט הקטן מעל המקלחון, שמצליח להחדיר אור יום לחדר, ובשל המראה הגדולה המכפילה את גודלו של החלל". "הניצחון הגדול שלי בבית הזה", היא מסכמת, "הוא שב־160 מ"ר הצלחנו להכניס סלון ושישה חדרי שינה, והשטח הצליח לענות על צורכי המשפחה בלי שנשתעבד לבית או לכיס".

על קצה המזלג

אני מאמינה: בפונקציונליות. בית קודם כל צריך לשרת את צורכי האנשים שחיים בו.
עיצוב נקי ורגוע היוצר סביבה נעימה. הבית הוא סוג של רקע שהלקוח יוצק לתוכו את אביזריו וחפציו, לכן אני מאמינה שהצבעים צריכים להיות שקטים ונעימים ולא לכפות את עצמם.
טיפ אדריכלי: לחשוב כמה שלבים קדימה על התפתחות המשפחה ועל צרכיה העתידיים בעת התכנון. צורכי המשפחה משתנים עם השנים וצריך לקחת את זה בחשבון בבניית הבית או בשיפוץ.
לא כדאי: להשתלט בבנייה על כל שטח המגרש כדי להשאיר מקום לטבע ולירוק. לא כדאי לבנות גדול מדי – זה מיותר ומקשה על התחזוקה. הבית צריך להתאים לצורכי המשפחה ולא להיות ענק.