שולחן לעשרה בבקשה: הבית עם פינת האוכל הכי גאונית שראינו
מה עושים כשהבית לא עצום במיוחד, מכיל שש נפשות וצריך מקום לכולם? בונים יחידת אחסון מטורפת שמתחילה במטבח ומסתיימת בסלון, ומטבח שהופך לפינת אוכל. הצצה לבית שחשבו בו על הכל
הדיירים
זוג בסוף שנות ה-40, עו"ד בכירה ובמאי טלוויזיה וארבעת ילדיהם בגילאי יסודי עד תיכון.
>> חצי דונם של סטייל: בית ברעות עם סוויטת הורים חלומית
הבית
בית פרטי בן שתי קומות + גג בשטח 160 מ"ר בנויים במרכז הארץ. בקומת הכניסה נמצא החלל הציבורי הכולל מטבח, פינת אוכל, סלון עם יציאה לגינה, ממ"ד שהוא אחד מחדרי הילדים ושירותי אורחים. בקומה השנייה יש בצד אחד יחידת הורים עם מרפסת פרטית, חדר רחצה וחלל עבודה, ובצד השני יש מבואה עם ארונות אחסון ושירות, שני חדרי שינה לילדים וחדר רחצה ילדים. בקומת הגג ממוקם חדר שינה נוסף לילד הגדול.
התכנון
מדובר בבית קיים שבו התגוררה המשפחה במשך הרבה שנים מבלי שעבר שיפוץ. החלל הציבורי היה צר וארוך והפונקציות לא התחברו ביניהן; המטבח היה קטן מדי עבור בני הבית שנוהגים לבשל ולארח באופן קבוע; והיה גם מחסור במקומות אחסון במטבח ובכלל, מה שהוביל לבלאגן תמידי. נוסף על אלה, הגינה לא הייתה מורגשת כחלק מהפנים, כולל הספה שהייתה ממוקמת עם הגב לחוץ והיציאה החוצה שלא הייתה נגישה.
לדברי המעצבת דלית לילינטל, החזון התכנוני היה ליצור חלל עם שפה עיצובית ברורה ונעימה ששני תנאים עיקריים יתקיימו בו – הראשון שהחלל הציבורי יהפוך לחלל קוהרנטי, עם אלמנט אחד שמחבר את כל הפונקציות. לדוגמה, שהקיר הארוך והאטום לא יהווה מכשול אלא יתרון וכל פונקציה תקבל הגדרה משלה. התנאי השני הוא שהחלל יזרום גם החוצה, כלומר שהגינה היפה שבחוץ תהיה מורגשת בפנים תוך הגדלת החלון כמה שאפשר להכנסת אור, אוויר ואת הירוק פנימה. בנוסף, במסגרת השינויים נוצרה הזדמנות להפוך את הממ"ד בקומת הכניסה, ששימש חדר עבודה של האב, לחדר שינה עבור אחד הילדים כדי שיקבל חדר משלו וליצור חדר עבודה חדש בקומת המגורים.
העיצוב
בסופו של דבר כל פנים הבית תוכנן מחדש, תוך שבירת קירות והחלפת כל התשתיות. בהתאם לחזון, קומת הכניסה הפכה לחלל פתוח הכולל את המטבח, את שולחן האוכל ואת הסלון.
לאורך קיר ארוך של 15 מטר מקצה לקצה, תוכנן אלמנט אחד מלא פרטים של עץ וברזל המגדיר כל פונקציה בנפרד ומאחד את החלל לכדי שפה עיצובית אחת. המטבח הותאם לצרכים של המשפחה המבשלת על בסיס יומיומי וגם אוהבת לארח והוא גדול מאוד וכולל הרבה שטחי אחסון, משטח אבן קיסר באורך של כ-6.5 מטר וכיריים ברוחב 90 ס"מ לנוחות מרבית.
בצד הימני בתוך ארון לבן המגיע עד התקרה נמצאים המקרר, התנור ואחסון גבוה ובחלק השמאלי ארונות תחתונים עשויים עץ אלון כשהחלק העליון הכולל אחסון פתוח וסגור, לרבות מתקן ייבוש כלים כדי לפנות את משטח העבודה, משלב עץ וברזל צבוע לבן.
האלמנט המרשים שתכננה לילינטל מתחיל מצד ימין, ליד החלון, עם שני מדפי רשת ברזל המשמשים לתליית מחבתות ואחסון מאוורר, ממשיך לארונות אחסון סגורים מעץ, ממשיך במדפי כוורת פתוחים מברזל עם בסיס עץ, שהופך למדף בודד אחד המוביל מן המטבח לכל אורך הדרך עד הקצה השני של סוף הספרייה הנמצאת באזור הסלון. המדף הוא זה שמחבר ויזואלית את כל האלמנט הגדול הזה יחד. החיבור והזרימה שיש בחלק העליון, מתקיימים במקביל גם בחלק התחתון, כאשר המטבח הופך לספסל ישיבה ארוך עבור שולחן אוכל שיכול לאכלס עשרה אנשים סביבו.
ליצירת מעבר זורם ואלגנטי בנקודת החיבור בין המטבח לספסל, תוכננו שלושה פרטים מיוחדים ששווים התייחסות:
1. הספסל עצמו מתחיל בעומק המטבח שהוא 60 ס"מ ואז באלכסון הופך ל-45 ס"מ עומק נוח לישיבה. לילינטל תכננה גם את גב הספסל אלכסוני כדי לאפשר השענות נוחה מאד אף ללא תוספת של כריות.
2. משטח העבודה של המטבח יורד ועוטף חלק מן הצד שלו וכך מתמזג ויוצר מפגש חומרים מעניין עם דופן העץ של הספסל.
3. מדף העץ שדובר עליו קודם, מונח בתוך מסגרת הברזל בחלק של המטבח, מעל הספסל הוא נשאר גלוי בתוספת מוטיב חוזר של משולשים (אלכסונים), וכשהוא מגיע לספריה הוא "מונח" על ספריית הברזל כך שמתקבל פס אחד של עץ יחד עם פס ברזל.
מתחת לספסל תוכננו מגירות לאחסון נוסף כיאה למשפחה עם מלא חפצים ובהמשך הספסל הופך לספריה גדולה עם הרבה מאוד מקום לאחסון פתוח. הספרייה מגדירה את חלל הסלון, הכולל הפעם ספה מפנקת הפונה לכוון הגינה. החלון שמאחורי הטלוויזיה הורחב עד כמה שאפשר (מ-180 ס"מ ל-300 ס"מ) ובכך הכניס אור אוויר ואת כל הירוק פנימה שכעת עוטף את הסלון ועל מנת להשאיר את הסלון אוורירי בלי לוותר על טלוויזיה, היא הותקנה על עמוד שניתן לסובב לכוון המטבח או לכוון הגינה כשיושבים בחוץ.
הקומה השנייה היא קומת המגורים שאליה מגיעים דרך גרם המדרגות שנצבע באדום על מנת להכניס קריצה צבעונית וכיפית לסקאלת הצבעים מצומצמת המשלבת בעיקר בטון, עץ וברזל לבן. החלל מתחת למדרגות נוצל לאחסון כללי והוא סגור עם דלת, ויש בו מקום לאחסון תיקים ונעליים מיד כשנכנסים הביתה. בניגוד לחלל הציבורי שרוצף באריחים אפורים, הקומה השנייה (כולל המדרגות) רוצפה בפרקט אלון טבעי שמכניס הרבה חמימות לקומת המגורים. המעבר בין סוגי הריצוף השונים בא לידי ביטוי גם במדרגות עצמן ומעבר לסימון הפונקציונלי והמעבר מה"ציבורי" ל"פרטי" נוצר אלמנט עיצובי מתוחכם שמכניס עניין.
כשעולים במדרגות מגיעים לחלל מרכזי עם אחסון כללי, הכולל גם את מכונת הכביסה והמייבש שטרום השיפוץ היו בחדר הרחצה הישן והמבולגן של ההורים. חלק חשוב בשיפוץ היה ליצור עבורם חלל פרטי משלהם, מקום מפלט אידאלי, ללא כביסות ובגדים מלוכלכים ולכן מכונת הכביסה עברה לחלל המרכזי, מקום שכל בני הבית יכולים לגשת אליו בלי להפריע להורים.
חלל ההורים ששופץ ועוצב כולו, כלל בעבר מסדרון עם שני חדרי ארונות קטנים וחשוכים ללא חלון, שהפך כעת לחלל עבודה מואר ומרווח.
לילינטל דאגה לפתוח פתח בקיר ליצירת חלון שפונה לפטיו הפרטי של ההורים ומכניס אור ואוויר לחלל החדש, כאשר דלת הזזה גבוהה מפרידה בין חלל העבודה לחדר השינה. הפטיו רוצף באריחים בכחול לבן והמיטה פונה לחוץ.
חדר הרחצה החדש שלהם הוא מקום נעים ובהיר עם מקלחון מפנק וספייס לנשמה.
עיצוב פנים דלית לילינטל | לאתר ולאינסטגרם של המעצבת
ריצופים וסניטריה אלוני קרמיקה, פרקט (כולל מדרגות) אלברו פרקטים, תאורה כלי אור