בית החלונות

אדריכלות מיכל שפר
שטח המגרש כחמישה דונמים
שטח בנוי כ-200 מ"ר (לא כולל גלריה)

תנופת הבנייה שסוחפת את פתח תקווה לא חצתה את קו הגבול עם כפר סירקין. שטחי אדמה נרחבים משמרים אווירת כפר מנומנמת, אף שחלק מהבתים הקטנים פינו את מקומם לווילות מפוארות. כביש צר בשולי היישוב מוביל אל שטח שעליו בחרו מהנדס ובעל חברה לבניין ורעייתו, פסיכולוגית במקצועה, להקים בית להם ולשתי בנותיהם (5 ו-8). מרחוק נראה המבנה כקובייה שנטועה בנוף הפסטורלי. "בתים פרטיים הם כמו מעבדה לניסוי חומרים. בחרנו להתרחק מהסגנון הכפרי ולהשתמש בחומרים מודרניים שמתאימים לבית בסגנון מודרני", אומרת אדריכלית מיכל שפר. "בטון גלוי הוא חומר בסיסי ואמיתי הדורש תשומת לב מיוחדת בתהליך הבנייה".

במבט מקרוב אפשר להבחין בדוגמת העץ שעליו נוצק הבטון, דוגמה המקנה לו מראה לא מעובד, בניגוד לקיר מטויח. דק איפאה (ריצפרקט) נמתח עד לדלת הראשית. מימין לדלת ממוקמת פינת ישיבה המוצלת בפרגולה, מתוך כוונה להשהות את הכניסה לבית. העובדה שפינה זו פונה לגינה קדמית קטנה מאפשרת להשתמש בה לא רק כמקום לחלוץ בו נעליים שנתמלאו בוץ, אלא גם כפינת אירוח אינטימית יותר מפינת האירוח החיצונית הרשמית, שנמצאת מאחור.
קרקע, שמים ומה שביניהם

הבית תוכנן בצורת האות L החובקת חלל מרכזי. "עם שקיפות הדלתות והחלונות הרבים, תכנית זו מאפשרת תצפית בין האגפים ובעצם גורמת לבית להסתכל על עצמו", מסבירה האדריכלית. "בשל גודלו הנדיב של המגרש, כמעט מכל מקום בבית אפשר לראות את הקרקע, את השמים ואת מה שביניהם". השטח קטן יחסית, כ-200 מטר רבוע בלבד. "רצינו בית לא גדול מדי, שיהיה מרווח אך יאפשר לנו להיות קרובים לבנות", אומרת בעלת הבית. "הדבר החזק ביותר כאן הוא השטח, חמישה דונמים באזור ירוק. בעלי מאוד מחובר לטבע ולכן רצינו להכניס את הנוף פנימה".

דלת כניסה ומעליה סקיילייט, אלמנט החוזר על עצמו בכמה מקומות, מחלקת את הבית לאגף ציבורי ולאגף פרטי. מולה ניצב קיר זכוכית המשקיף לפטיו ובו עץ אגס נטוע במרכז דק איפאה. הרחק מאחור משתרעים מטע עצי פרי וחורשת איקליפטוס. התכנון מאפשר למבקר בבית לחוות את מלוא אורך המגרש והנוף כבר בכניסה. שירותי אורחים מוקמו בסמוך לדלת ועיצובם מרמז על הגוונים וחומרי הגלם שנבחרו לעיצוב הבית כולו – אריחי חיפוי בגוון אפרפר-חום, כלים סניטריים בהירים ומינימליסטיים (נרכשו בחלמיש ובמודי) ועץ אלון. כיור מלבני מונח על מעין מדף שחזיתו פסי עץ אופקיים עם רווחים ביניהם. מראהו מזכיר אלמנטים נוספים בבית בעלי קווים אופקיים: לוחות בטון מחורצים בחזית, פסי במבוק בדלת הראשית, פרגולות ואפילו סקיילייטים. התוצאה: פרופורציות נעימות לעין שיוצרות מקצב הרמוני המזכיר סגנון עיצוב יפני.

לסלון נבחרו גוני אדום ולמטבח נבחר גוון תכלכל-אפרפר. צילום: בועז לביא

זרימה בין חללים

בשלב הגדרת הצרכים ביקשו הבעלים בית חד קומתי. האדריכלית שרטטה בכל זאת תכנית ובה חלל גבוה בשטח שמעל למטבח, כדי להוסיף נפח ועניין לחתך המבנה. בעלי הבית קיבלו את ההצעה וכך נבנתה גלריה מרחפת, שנתמכת בעמודי פלדה השתולים בקיר. הגלריה משמשת כפינת עבודה ומשפחה, ומבחוץ היא נבדלת מקומת הקרקע בטיח לבן. גרם מדרגות מברזל וממדרכי עץ יוצר המשכיות סגנונית עם האזור הציבורי הכולל מטבח, פינת אוכל וסלון.

בני הזוג אוהבים לארח, ותכנון כזה מאפשר זרימה ללא הפרעות מהמטבח אל פינת האוכל והסלון ומשם החוצה, אל פינת האירוח בחצר. ארונות המטבח הם בגוון תכלת-אפרפר ומשטח העבודה עשוי אבן קיסר אפורה (נגריית אייר את בר פרפקט). "הירוק מבחוץ נותן מספיק צבע ולכן בחרנו בפלטת גוונים שקטה", אומרת שפר. פינת אוכל מעץ אלון נרכשה בסימפלי ווד, לעומת שולחן האוכל במטבח שבנה בעל הבית בעצמו. לשולחן זה צוותו כיסאות פלסטיק כתומים שנרכשו בטולמנ'ס, כתם צבע צעיר ושובב המתאים למשפחה עם ילדים קטנים. גופי תאורה נרכשו ביאיר דורם: שני גופים מזכוכית חלבית בגוון תכלת לפינת האוכל במטבח, גוף תאורה מזכוכית שקופה דמוי ערימת ספגטי הפוכה לפינת האוכל הרשמית ופס צבירה עם ארבעה גופי זכוכית חלבית מעל למשטח העבודה. המשותף לכולם – מראה נקי ומינימליסטי המשלים את בחירת הריהוט והצבעים.

מכוונים החוצה

ריצוף גרניט פורצלן אפור וחלונות ודלתות זכוכית במסגרות אלומיניום (פרפקט אלומיניום) מחברים בין המטבח לסלון. פינת ישיבה וכורסאות עור עם מסגרת עץ בסגנון וינטג' נרכשו בטולמנ'ס, ועם שולחן קפה מעשה ידי בעל הבית הן מגדירות את הגוון השולט באזור זה. שזלונג של לה קורבוזייה מעור פרה עם מסגרת כרום (טולמנ'ס) ופופים סרוגים (תמה, קריית שאול) מוסיפים קלילות, וחפצי נוי מקרמיקה בעבודת יד מהווים ניגוד לחומרים התעשייתיים. הקירות בהירים וחשופים כמעט לגמרי, מלבד ציורי שמן שציירה אמו של בעל הבית. הכל נעשה כדי לכוון את המבט החוצה, אל הנוף שנשקף מכל עבר, אפילו מחלון אופקי צר מאחורי הספה. יציאות מספר מובילות אל אזור אירוח מרוצף בטון. שברי אבן ג'ת אפורה שנוצקו בתוך בטון מוחלק מחלקים את הרצפה לריבועים פרופורציונליים. פרגולה שמטויחת בצבע לבן עם קורות עץ ארז מצלה מעל, ובצד הוקם מטבח חיצוני עם גריל אבן בנוי.

פינת האירוח משקיפה אל חצר ענקית שהיא אהבתו של בעל הבית. באחת הפינות הוא בנה בית עץ לילדות, ובשאר השטח העצום ניטעו הדרים ועצי פרי נשירים. הרחק באופק, עדיין בתחום החלקה המשפחתית, משתרעת חורשת איקליפטוס פראית. משטח הבטון מקיף את צלעותיו הפנימיות של המבנה ויורד אל החורשה. בחלק הקרוב לסוויטת ההורים מתחלף הבטון החשוף בדק עץ שבמרכזו ג'קוזי חיצוני.

חדר השינה של ההורים נמצא בקצה האגף הפרטי של הבית. עמוד השדרה של אזור זה הוא מסדרון ארוך המאפשר מבט פרספקטיבי אל דלת זכוכית בחדר ההורים, שדרכה נשקפים ג'קוזי ועץ תפוז פורח. דלתות לבנות מובילות לחדרי הבנות ולחדר הרחצה ומחלקות את קיר המסדרון באופן מסודר. הצלע הפנימית משקיפה אל האגף הציבורי ובמרכז ניצב הפטיו. החדר מעוצב בפשטות נעימה. מיטה עם מסגרת עץ בקווים נקיים שקועה בנישה, שממדיה תואמים לדלת המובילה לחדר רחצה צמוד. מעל למיטה נתלו מנורות קריאה מתכתיות קטנות ועבודת אמנות בגוני זהב חמים בחלוקה סימטרית. האטרקציה המרכזית, כמו בכל מקום אחר בבית, היא הנוף. חלונות זכוכית גדולים בחדר הרחצה מאפשרים מבט החוצה ללא חשש מהצצות, מאחר שהבית השכן נמצא במרחק ניכר.

גודל החלקה אפשר לבעלי הבית ולאדריכלית חופש בחירה סגנוני, ואפילו טירה כפרית בגודל כפול הייתה מתקבלת בהבנה. חומרי גלם מודרניים וקווים ישרים מותירים את הבמה לנוף, והצורה שנבחרה, שני אגפים המקושרים ביניהם בשטחי חוץ, מאפשרת שמירה על קשר עין. ריבוי חלונות ודלתות מנצל את הסביבה באופן מקסימלי ותחושת האינטימיות נותרת בעינה למרות החשיפה.

קבלן: רון וידנה חברה לבניין
משטחי אבן קיסר: בני חיון
מיזוג אוויר: קינטיק אלקטרו מכניקה