לא עוצרות בירוק
שיתוף פעולה בין אדריכלית המתמחה בבנייה ירוקה למעצבת פנים שנוטה לסגנון נקי ומינימליסטי, הוליד בית מודרני המתהדר בניקיון ויזואלי ובתכנון פונקציונאלי המקל את חייהם של דייריו
אדריכלות נעמי גלברט | עיצוב פנים עדי אדליס | שטח המגרש חצי דונם | שטח בנוי 240 מ"ר | עלות הבנייה כשני מיליון שקלים | משך הפרויקט כשנה וחצי
לפני כשנתיים רכשה משפחת ג' בית ביישוב רעות, לאחר שהחליטה להעתיק את מקום מגוריה מירושלים. על אף שהבית לא היה ישן במיוחד ונבנה ב־1992, החליטו להורסו עד היסוד ולבנות אותו מחדש. אדריכלית נעמי גלברט ומעצבת הפנים עדי אדליס, שתכננו וליוו את הפרויקט ביחד, מספרות כי היו שותפות להתלבטות אם להרוס את הבית ולבנותו מחדש או להסתפק בשיפוץ. "מהר מאוד הגענו למסקנה שיהיה יותר זול להרוס ולבנות מהיסוד מאשר לשפץ את הבית המיושן", הן אומרות. השתיים נפגשו לפני כשש שנים בקבוצת הנשים ני"ב (נשים יוזמות בעסקים) במודיעין, שנועדה להוליד שיתופי פעולה כגון אלה ולייצר רשת של שיווק הדדי, ומאז עבדו בצוותא על כמה פרויקטים שונים. גלברט תורמת מהתמחותה בבנייה ירוקה ואדליס מביאה את סגנון העיצוב הנקי והמינימליסטי שלה.
שילוב כוחות
לבד מהוספת ממ"ד לבית ומיצירת חללי אירוח גדולים ופתוחים, ביקשו בני הזוג, הורים לילדות בוגרות, להפוך את הסדר המקובל – חדרי ילדים, חדרי הורים וחללי אירוח – ולבנות סוויטת הורים בקומה הראשונה מתוך מחשבה על העתיד הרחוק. קומת הכניסה כוללת, אם כן, את שטחי המטבח והאירוח, ובמפלס הגבוה ממנה בארבע מדרגות נבנו סוויטת ההורים וחדר עבודה. חדרי הבנות הבוגרות נבנו כשתי סוויטות נפרדות בקומה העליונה, שאליה מוביל גרם מדרגות נפרד. "את התכנון האדריכלי הנחתה השאיפה להשתלב בסביבה הקיימת ולא ליצור מבנה מגלומני ומנקר עיניים", מסבירה גלברט, "ולהקפיד על קווים נקיים וישרים". התמחותה של גלברט בבנייה ירוקה הובילה אותה לתכנן מבנה יעיל מבחינת ניצול האנרגיה שלו. "אני אוהבת פתחים גדולים והכנסה של החוץ הביתה כמה שאפשר", אומרת אלדיס, "אבל נעמי מקפידה על פתחים קטנים כדי לחסוך באנרגיה במיזוג הבית. לכן הפתחים בפרויקטים המשותפים שלנו הם תמיד בגודל ביניים או מטופלים בהתאם". לכן תוכנן לפחות פתח אחד בכל חדר, "ואם אפשר – יותר, כדי לאפשר אוורור מפולש"; החלונות הדרומיים טופלו באמצעות הצללה חיצונית; בחלל הגבוה במרכז הבית נפתח חלון עונתי – חלון גבוה שנפתח בקיץ ונסגר בחורף באמצעות מנגנון הפעלה חשמלי, כדי לשחרר את האוויר החם שעולה למעלה בתקופת הקיץ. כדי למקסם את תחושות הפרטיות והעצמאות של כל דיירי הבית, הקפידה גלברט על גישות נפרדות לחדרי השינה של ההורים ושל הבנות הבוגרות. גרם המדרגות הצף מעץ המוביל אל חדרי הבנות בקומה העליונה הפך לאלמנט עיצובי בולט בחלל. תכנון העמוד התומך בכניסה לבית הוא דוגמה נוספת לשיתוף הפעולה הפורה בין השתיים; הקמת עמוד כזה במבנה נדרשה מבחינה הנדסית. אדליס המירה אותו בצמד פרופילי פלדה שחורים חשופים, המגדירים את מבואת הכניסה. "עמוד אחד בחלל כה גדול היה נראה עלוב, אז הכפלנו את העמוד כדי ליצור פרופורציה ואיזון וניצלנו את זה כדי להפוך אותו לאלמנט דקורטיבי", היא מספרת. "הגנתי על צמד העמודים בגופי כדי שהקבלן לא ייגע בהם או חלילה יצבע אותם", היא מחייכת.
תמיד נקי
עיצוב הפנים מצטיין בניקיון קווים ובמינימליזם, ומתאפיין בגוונים מונוכרומטיים בספקטרום שבין לבן לחום־אפרפר. "החללים בבית גדולים מאוד, ולא היה כדאי לטפל בהם רק בגוני לבן", מסבירה גלברט, "אלא בגוונים בהירים חמים יותר". לתחושת החמימות בבית מוסיפים פריטי הטקסטיל הרבים, ושימוש רב בעץ ובעבודות נגרות. "אביו של בעל הבית היה נגר, ולעץ כחומר גלם היה תמיד חלק חשוב בחייו", הן מספרות. עבודות הנגרות תפסו מקום נכבד בתכנון הבית, והן בוצעו בנגריות שאביו של בעל הבית עבד איתן עוד בחייו". קומת הכניסה רוצפה באריחי גרניט פורצלן בגוון גרייג' (אפור־חום חם) שיובאו ממילאנו. הקומה השנייה נבנתה כמעין קומת גלריה ששטח הרצפה שלה קטן מזה של הקומה הראשונה. מאזור הספרייה הנמצאת מעל חלל הכניסה ניתן להשקיף אל הקומה התחתונה. הדבר מדגיש את גובהו המרשים של חלל האירוח, המתנשא לגובה שישה מטרים, כגובהן של שתי הקומות. הסלון רוהט בספות אפורות ישרות קווים ופתחיו הרבים חופו בווילונות לבנים (אורית טראוב). כל גופי התאורה בבית הוצנעו בתקרה (קמחי תאורה), למעט גוף תאורה אחד גדול ולבן מפלסטיק התלוי מעל פינת האוכל. שולחן האוכל, הסמוך לגרם המדרגות הצף מעץ, נבנה אף הוא מעץ אלון, הוא מתכתב עם המדרגות ויוצר לפי הזמנה מיוחדת. סביבו הונחו כיסאות אפורים מפלסטיק שיובאו מאיטליה. לצד פינת האוכל נבנתה פינת משפחה הכוללת טלוויזיה ומערכת שמע, והיא רוהטה בריהוט הממשיך את קו ריהוט הסלון.
במרכז המטבח הלבן (סמל) נבנה אי גדול שחופה באבן קיסר בעלת מראה של שיש בגוני חום־אפור כהים. משטחי העבודה של המטבח, לעומת זאת, חופו במשטחים דקים ואלגנטיים של אבן קיסר לבנה, והקירות שמעליהם חופו בלוחות זכוכית אפורים, המתכתבים עם צבעי האי. מהמטבח מובילה דלת אל מזווה גדול עם מקום אחסון רב, כיור נוסף ומקום למכונת כביסה ולמייבש. "מסוג הדברים שגורמים לבעלת הבית אושר אמיתי", מחייכת אדליס.
השתיים הקפידו ליצור בבית מקומות אחסון רבים ומוצנעים כגון ארון מעילים מול הכניסה, נישה לאחסון תיקים, דברי דואר ומפתחות מאחורי דלת הכניסה ושתי מגירות עץ רחבות ולבנות למפות ולפריטי טקסטיל בקיר שלצד שולחן האוכל. "מקומות האחסון הסודיים האלה הם שגורמים לבית להיראות כל כך מסודר ונקי במהלך היומיום", הן אומרות.
מחפשים שקט
חדר השינה של ההורים בקומה הראשונה פונה אל גינה רחבה עם צמחייה ארצישראלית. לחלון הפונה אל החצר אדן חלון רחב המזמין ישיבה עליו, ולקירות החדר חיפוי טפט בדוגמה פרחונית עדינה (אורית טראוב). החלונות כוסו בווילונות לבנים הגדולים מפתחי החלון, ובכך מעניקים הם תחושה של גובה בחלל, ועל המיטה נפרשים תמיד מצעי כותנה לבנים. תאורת הקריאה נתלתה מעל המיטה ואינה ניצבת על שידות צד כפי שמקובל. ארון גדול מוביל לחדר רחצה גדול שרצפתו וקירותיו חופו באריחי גרניט פורצלן שחורים, המעניקים לחדר מגע אלגנטי. נישה בתוך מקלחון הזכוכית הזוגי רחב הידיים חופתה באריחי פסיפס קטנים מאותה סדרה, המוסיפים לחדר עושר ועניין. לצד המקלחון נבנתה שידה לבנה מרחפת, המחופה במשטח עבה מעץ אלון. גם שירותי האורחים חופו באריחים מאותה סדרה, וגם בהם נבנתה ארונית צפה מעץ אלון לאחסון מגבות.
חדרה של הבת הצעירה, רקדנית בת 25 שעדיין מתגוררת בבית, נבנה כאמור בקומה העליונה כסוויטה שלמה ונפרדת. החדר עוצב בגוונים סגלגלים החביבים על הבת, וקושט במוטיבים מעולם המחול. גב המיטה (איקאה) מעוצב בצורת שלבים שניתן לנעוץ ביניהם מדפים קטנים בגודל הרצוי. חדר הרחצה הצמוד עוצב אף הוא בסגול לבקשתה של הבת, וכול אף רצפה וארונות רחצה סגולים.
