בית במושב במרכז הארץ שעבר מהפך עיצובי, והכל בזכות קוביה
בעלי הבית היו מעוניינים בתוספת חדרים ושטחי אחסון במרחב הקיים. הם בטח לא תיארו לעצמם שהפתרון יגיע בצורת אלמנט עיצובי מודולארי ומבריק
הדיירים
זוג בשנות ה-40, היא אמנית והוא סמנכ"ל בחברה גדולה, ושלושת ילדיהם, בן 13 ותאומות בנות 8.
>> כך הפכה דירה תל אביבית חשוכה ומוזנחת לבית כיפי ושטוף אור
הבית
בית פרטי בן שתי קומות בשטח 140 מ"ר, שנבנה בשנות ה-80 במושב במרכז הארץ. קומת הכניסה כוללת את המרחב הציבורי ובו סלון, פינת אוכל, מטבח, שרותי אורחים, פינת עבודה ושני חדרים – חדרו של הבן המתבגר וממ"ד המשמש כחדר אורחים. במרכז החלל ממוקמת פינת Being alone together – המאפשרת מקום שקט ופרטי במרחב הציבורי, פונקציה עליה מקפידות המעצבות אורית זינגר ורחלי גרף בפרויקטים שלהן. קומת הגג הינה קומת החדרים הכוללת חדר שינה עם חדר רחצה צמוד להורים, שני חדרי שינה וחדר רחצה לבנות.
התכנון
הבית נבנה בשנות ה-80 ועבר במהלך השנים שני שיפוצים והרחבות, שבאו לידי ביטוי בשינויי גבהים בתקרה, בסוגי ריצופים שונים ובחלוקות לא שגרתיות של החללים.
במקור, קומת הכניסה הייתה הקומה הציבורית, ואילו קומת הגג שימשה כקומת חדרי השינה של כל בני המשפחה. המשימה התכנונית בפרויקט השיפוץ הנוכחי הייתה למצוא בשטח הקיים מקום לחדר נוסף עם מקלחת צמודה, לארגן חדר לאורחים שרוצים להישאר לישון, ולהוסיף שטחי אחסון.
קומת חדרי השינה בנויה תחת גג רעפים. שטחה אמנם קטן יותר אך כל ס"מ בה נוצל היטב: ארונות הבגדים מוקמו באזורים הנמוכים של שיפוע הגג, בחדר הרחצה מיכל ההדחה מוקם בתוך קיר שעובה, מראה משמשת כחיפוי לחלל אחסון וארון מכונות הכביסה.
בקומת הכניסה, מבנה הבית יצר חלוקה לשני חלקים, כמעט ללא קשרי מבט ביניהם – המטבח בצלע אחת, והסלון בצלע השנייה, כשביניהם נמצא סלון וחלל מסדרוני שבו מוקמה פינת האוכל. גם היציאה לחצר הייתה מחולקת לשניים (או מהמטבח או מהסלון), והחצר היפה שבחוץ כמעט ולא הייתה מורגשת בתוך הבית. ברמה העיצובית, המטרה הייתה לחבר בין חלקי הבית השונים מבלי לפגוע בקסם שבכל זאת היה בו, הודות ליצירות אמנות, צמחייה מטופחת וטעמה המשובח של בעלת הבית. בהתאם לכך, כל קומת הכניסה עברה מהפך. הרעיון המרכזי היה לייצר בחלל מעין קובייה, אשר תאגד בתוכה את אזורי השרות (שרותי אורחים, ממ"ד וגרם מדרגות), ואילו פאות הקובייה יתנו מענה לפונקציות שמסביבה: רהיט טלוויזיה לסלון, פינת עבודה, אחסון וריהוט חדר השינה הנוסף). לדברי המעצבות, הקובייה תורמת לתחושת הזרימה בחלל.
גרם המדרגות תוכנן מחדש כנקודת Being alone together בעקבות עמוד ברזל שהתגלה במהלך עבודות השיפוץ. העמוד נשאר במקומו, וצבעו המקורי (חמרה-אדמדם) שוחזר. מעטפת החלונות הקיימת בבית הורחבה, ושונתה כך שתדגיש את קשרי הפנים-חוץ של הבית המוקף חצר פורחת. חומרי הגמר בפרויקט נבחרו על פי יכולתם להוות בסיס שקט ומאוזן לעבודות האמנות של בעלת הבית.
>> בית בקיבוץ שעוצב בטעם של פעם
העיצוב
ההיילייט העיצובי של הבית הוא הקובייה הבנויה מחומר אחד. לדברי המעצבות, מדובר באלמנט העוזר לנהל ולארגן את מרחב התנועה בבית, הן במישור הפיזי והן באספקט החומרי. השילוב בין מרחב פיזי ברור, חומר אחיד וקשרי מבט, יוצר את תחושת הזרימה האולטימטיבית, מסבירות המעצבות. על אותו עקרון מעוצב המרחב שבין הקובייה לוויטרינות היציאה לחצר, המשמש גם כמעבר לחדרו של הבן. החזית החדשה שנפתחה, מכניסה אל הבית אור יום בשפע ומגדילה את טווח קשרי המבט, כמו גם את השטח הנתפס בעין. ברמה הפונקציונאלית, המסדרון מנוצל כחלל דו-שימושי, המתפקד גם כפינת עבודה לבני הבית.
בחזית הקובייה שפונה לחצר, שולבו שטחי אחסון רבים לצד פתחים, דרכן נכנס פנימה אור יום מהחוץ, הן לשירותי האורחים והן לחלל המדרגות. בנוסף, מקום מיוחד בקוביה הוקדש לספריית מתכת ישנה, המכילה חלק משמעותי מאוסף הספרים של בני המשפחה ויקרה לליבה של בעלת הבית. בסוף המסדרון ממוקמת הדלת לחדר השינה של הבן, אך תחושת הזרימה מורגשת היטב גם כאן בזכות הקובייה שנכנסת לחדר, ומשמשת כארון בגדים ופינת עבודה. על מנת למקסם את המהלך העיצובי, דלת החדר תוכננה כך שהקובייה תראה בעדה היטב.
מצדו השני של המסדרון הדרומי, פאת הקובייה הפונה לסלון מלווה את העולים והיורדים במדרגות. פאה זו משמשת גם כמחיצה בין השטח הציבורי לזה הפרטי שבקומת הגג. הבחירה בספרייה דו-צדדית מאפשרת קשרי מבט בין הקומות, בד בבד עם שמירה על פרטיות, כאשר הספרים והעציצים עוזרים לווסת את המינון.
סוף הקובייה מוגדר על ידי שלושה לוחות לביד מסתובבים, המייצרים חציצה בין מבואת שירותי האורחים והממ"ד לבין המרחב הציבורי. האפשרות לסיבוב הלוחות נותנת מענה ברמת ההסתרה והגילוי, ומשמשת גם כאתנחתא קומית-משחקית. לדברי המעצבות, הן שמחות לשלב אלמנטים משחקיים שנותנים טאצ' קליל לעיצובים הרציניים וחמורי הסבר שכבר הפכו לסטנדרט.
גרם המדרגות
המקורי הוחלף בתכנון חדש ואחר. המעצבות מספרות, שהן מצאנו לנכון לתת ביטוי משמעותי יותר לחלל שמול הכניסה לבית, המתפקד כחלל מקשר בין המטבח לסלון, ובין קומת המגורים לקומה הציבורית. גרם המדרגות חולק רעיונית לשני מהלכים: החלק התחתון תוכנן כמדרגות ישיבה מבטון, שקוביות עץ המונחות עליהן משמשות כמדרגות, והחלק העליון תוכנן כגרם מרחף אשר לא מכביד או סוגר על החלל. השטח שמתחת למדרגות ולצידן נוצל לאחסון מזוודות וציוד קמפינג וסקי.
המעצבות מספרות שבמקור, בעלי הבית הובילו לסקאלת צבעים ניטרלית כרקע לאמנות של בעלת הבית ולצבעוניות שבאה איתה. עם זאת, אתגרו המעצבות את הגבולות הניטרלים על ידי שימוש בגווני ביניים ובחומרים וטקסטורות בעלי נוכחות. כך, למשל, המטבח קיבל קיר ארונות גבוהים שחור לצד ארונות נמוכים בגוון אפור עם נטייה לכחלחלות/ ירקרקות, הקיר קיבל גוון אפור עם נטייה לכחול, הספה נעה בין אפור כהה לכחול כהה, הרצפה נבחרה להיות רצפת בטון יצוקה בגוון אפור ועמוק, והעץ הנבחר לפרויקט הוא לביד צהבהב ובהיר בגמר לכה טבעית.
>> מאחורי הדירה המדהימה הזו מסתתר סיפור מרגש ומפתיע
השמחה על חשיפת העמוד האדמדם ושחזור גווניו המקוריים, הובילה את המעצבות לרעיון לספר דרכו את סיפורו של הבית. אחרי שבעלי הבית אישרו את הרחבת פלטת הצבעים לפרויקט, נקודות צבע חדשות נוספו, למשל, במאוורר התקרה מטבח, ובמדפים בכניסה לבית. אלה האחרונים, תוכננו כמקום להניח עליו חפצים דוגמת מפתחות, משקפי שמש, כסף קטן וכדומה, אך גם כמחיצה לחללים הפרטיים בקומה. ההסתרה נוצרת מריבוי העלים הגדלים הצומחים מתוך מיכלי הייחורים שמגדלים בעלי הבית, ומטשטשים את חלל המטבח מהנכנסים.
לאתר המעצבות | לאינסטגרם של המעצבות
קבלן רחף הנדסה בע"מ – אביב עמרני | בטון מוחלק אבן גן | נגרות נגריית חוצעץ – רונן לנגליב | וילונות – רוני שרון | כלים סניטרים וחיפויי קיר מודי | תאורה קרני תכלת, לסרי | ריהוט פנים טולמנ'ס | ידיות א. ישראלי | אומנות מיטל פולצ'ק