בית בכפר

הם עברו לגור כאן בקיץ האחרון. כמה חודשים מאוחר יותר הבית כבר נראה כמעון של ממש. בני המשפחה הגיעו למושב בית יהושע אחרי שנים של מגורים בדירה קטנה ברמת אביב שגודלה היה פחות או יותר כגודל המרתף של ביתם הנוכחי, כך הם מספרים. את הנוף העירוני הם החליפו בחורשת עצי אקליפטוס שתוחמת את ביתם, ולקראת הקיץ הם מתכננים לנטוע בגינה אשכולית, תפוז דם ותאנה ואולי גם גן ירק קטן.

כבר בכניסה לבית ניכרת האווירה הנינוחה אותה ביקשו בני הזוג ליצור. זה היה הקו המנחה בתכנון – בית שגרים בו, שכל חלקיו מנוצלים בקפידה ומשרתים את דייריו. הצבעוניות נבחרה גם היא מראש ומושתתת על גוונים רכים של שמנת, תכלת, צהבהב, לצד נגיעות של צבעי אדמה ברהיטים. התחושה המתקבלת היא של זרימה נעימה בין חללי הבית, אקלקטית והרמונית כאחד.

מטבח פתוח

הקומה הראשונה של הבית משמשת בשלב זה כקומת המגורים המרכזית. היא כוללת מטבח, פינת אוכל, סלון וכן את חדרי השינה של בני הבית. בשלב מאוחר יותר, כאשר הילדים יגדלו, הם יטפסו לקומת הגלריה. בינתיים כולם מתכנסים בקומה אחת.

מבואת הכניסה לבית חושפת בהדרגה את הסלון ופינת האוכל, שנגלים בהצצה. משמאל למבואה נמצא מטבח שעשוי מעץ סנדוויץ' לבנה צבוע תכלת. לבקשת בעל הבית, ארון אחד נשאר חף מצבע. זה היה המקום שהוקצה לו על מנת להפגין את כישוריו בצביעה.



מזווה רחב ידיים וכמעט מפתיע בגודלו נחשף מאחורי אחת הדלתות, ועל השיש מונחת יחידה שמאחסנת מאחורי גלילה את המכשירים החשמליים הניידים. כדי להוסיף ממד נוסף של צבעוניות, נבחרו אריחים מצוירים ששובצו ברישול מכוון מעל השיש. פינת ישיבה קטנה תוחמת את המטבח. גם אם אינו גדול במיוחד, העובדה שהוא פתוח לחלל המרכזי ומואר כל כך, תורמת לתחושת המרחב וניכר כי הוא רחב דיו בכדי לשרת את צורכי בני הבית.

רואים את השמיים

השולחן בפינת האוכל עשוי מעץ אלון גושני ולצדו שולבו כיסאות עץ צבועים לבן. במרפסת הסמוכה ניצב שולחן דומה בגודלו ובעת הצורך בני הזוג מחברים את שניהם לשולחן אחד מרובע וגדול. אולם גם כשהם אינם מארחים, מספרת בעלת הבית, פינת האוכל אינה נטושה כפי שבדרך כלל קורה והיא מתפקדת כמקום ישיבה לכל דבר. "אנשים נכנסים לבית ומיד מתיישבים דווקא כאן", היא אומרת.



ממול לפינת האוכל נמצא הסלון. חלל המגורים מתוחם בחלונות בפרופיל בלגי אשר פונים לגינה והוא מואר למדי. בנוסף, אם מרימים את המבט למעלה, נפרצו צמוד לתקרה שני חלונות מעוגלים בקירות, אחד מול השני. יעל עודד, האדריכלית, מסבירה שהרעיון מושתת על שיטת מיזוג שנהוגה בבתים ערביים וכי מדובר בפתרון פונקציונלי ועיצובי כאחד. פתחי הזכוכית חושפים שמיים כחולים שמשתלבים בצבעי הבית והחום נפלט דרכם החוצה. יתר החלונות בבית פונים לגינה והם כוללים סורגים דקורטיביים בהם משובץ עיטור של צבעוני, המתכתב עם מעקה הגלריה בקומה השנייה. הסורגים הללו הם פתרון שהציעה האדריכלית על מנת לחסוך מהדיירים את הצורך לדאוג ולהגיף את החלונות, ולצד זאת לא לפגוע ביופיו ובעדינותו של הפרופיל הבלגי. גם רשתות יתושים הולבשו על החלון והן מחוברות אליו עם מגנט ונשלפות בעת הצורך. בגינה אשר מקיפה את חלקו האחורי של הבית שובצו פינות ישיבה כמעט בכל מקום אפשרי, לבקשת בעלת הבית. לדבריה, הפינות הללו מנוצלות כולן. בנוסף, ביקשו הדיירים שלכל אחד מהחדרים בבית תהיה יציאה או גישה החוצה, לגינה. בנייה נטולת בלוקים

על מלאכת הבנייה הופקדה חברת אוסטק שמיר ומי שמשוטט בו לא יכול לנחש שאין בבית ולו בלוק אחד. הבית בנוי בשיטה האמריקאית. חתך הקיר מורכב מסטאדים של פלדה שביניהם יש בידוד.



הפנים מצופה גבס וכלפי חוץ ניצבים לוחות OSB (שבבי עץ מודבקים ודחוסים), קלקר וטיח דקורטיבי. היתרונות העיקריים של השיטה הם בידוד הרבה יותר טוב, בנייה מדויקת ונקייה ומעל לכל, מהירה. פרט לזה, כל הצנרת של הבית עוברת בעצם בקירות ובתקרה ולא מתחת לריצוף, כך שבמקרה של תקלה לא צריך לפרק את הריצוף אלא חותכים ריבוע מקיר הגבס, מתקנים וסוגרים.

החיסרון של השיטה הוא רכות יחסית של המעטפת. אם למשל ענף של עץ מתחכך בקיר ברוח, הוא עלול לפגוע בשכבות החיצוניות. על מנת להתגבר על חיסרון זה, ניתן לצפות את הבית מבחוץ בחומר קשיח כמו לבנים או אבן, במקום בטיח דקורטיבי.

למרות הזמינות של שיטת בנייה זו ויתרונותיה הרבים, משום מה הישראלים עדיין חוששים לאמץ אותה.

יושבים על המרפסת

רגע לפני שעוברים לאזור השינה בבית, מבט נוסף על הפריטים שממלאים אותו. המנורות הייחודיות עוצבו על ידי האדריכלית בשיתוף עם בעלי הבית ובחנות קטנה ביפו נמצא בעל המלאכה שיצר אותן מחומרים מגוונים – זכוכית יפנית, פרזולי ברזל עתיקים וקריסטלים.

חלק מפריטי הריהוט נרכשו בחנות המייבאת רהיטים ברזילאים שמורכבים משאריות של בתים מפורקים, ומכאן הצבעוניות המיוחדת. פריטים אחרים כמו השטיח בסלון וכלי הכסף, הם מזכרות מבית סבא וסבתא. "ההרגשה היא שאתה כל הזמן גם מחובר לעבר שלך", מסבירה בעלת הבית.



אריחי אבן חלילה בגדלים משתנים מהווים את הריצוף בבית, אולם בחדרי השינה נבחר פרקט עץ אלון כחיפוי ליצירת אווירה חמה יותר. חדר הילדים הוא החדר הראשון במתחם השינה – כולל מרפסת יציאה החוצה, שמובילה לחזית הבית. בעלת הבית ראתה בדמיונה מרפסת כניסה עם כיסא נדנדה, כזה שיושבים עליו וסורגים. בסופו של דבר המרפסת שתוכננה היא וריאציה על אותו רעיון. דק מעץ, פרגולה מקושתת בגפנים מעל וברז דקורטיבי שהוצב ליד דלת הכניסה מעל בריכת מים קטנה. בלי חדר ארונות

באמצעות הרחבת החלל המקשר בין חדרי השינה של ההורים והילדים, הפך האזור לחדר בפני עצמו והוא אינו משמש רק כמסדרון מעבר. יש בו ספרייה קטנה, שולחן טלפון, ובינתיים זהו גם מקום משכנו של הכלוב לכלבה. בסופו ממוקם חדר השינה של ההורים שגם הוא, כמו שאר חדרי הבית, משלב סוגים שונים של רהיטים. משידת עץ עתיקה וכבדה עד ארונות לבנים במראה קולוניאלי וצבע מוקה על אחד הקירות. על חדר הארונות המסורתי ויתרו כאן לטובת מרחב. "כיוון שבכל מה שקשור לבגדים אנחנו לא אנשים נורא מסודרים, חשבנו שחדר ארונות עלול להיות מקום לא כל כך נעים", מסביר בעל הבית. "בצורה כזאת הכול סגור בארונות, גם הבלגן, והרווחנו עוד מקום לחדר", הוא מוסיף.



חדר רחצה קטן צמוד לחדר ההורים. כאשר הילדים יעברו לקומה למעלה, יורחב חדר הרחצה ויצטרף לחדר הרחצה שמשמש כיום את שני הבנים. עד אז הקומה השנייה של הבית אינה מאוכלסת. יש בה שני חדרי שינה ופינת ישיבה מרווחת שתוכל בבוא העת להיסגר לחדר נוסף.

קומת המרתף של הבית חושפת עולם ומלואו. 100 מטרים רבועים שכל כולם צעצועים. גן עדן של ממש לילדים. בנוסף, משמשת הקומה כפינת צפייה בטלוויזיה וכן כחדר המלאכה של בעל הבית. שולחן ביליארד אמור להצטרף בקרוב.

"בעלי הבית ידעו בדיוק מה הם אוהבים, ולכן תכנון הבית זרם מאוד חלק", מספרת האדריכלית. "יש בתים שאנחנו מגיעים לעשר אופציות עד שמחליטים. כאן הכול הלך צ'יק צ'ק ובסופו של דבר במהלך הבנייה כמעט לא נעשו שום שינויים מהותיים".

"זאת הייתה תקופה נהדרת", מסכמת בעלת הבית. "אין לי ספק שאם היינו סובלים בתהליך התכנון והבנייה, כמו שקורה במקרים לא מעטים, הייתי אוהבת את הבית הרבה פחות".

מעצבים את הבית וזקוקים לעזרה? היכנסו לפורום עיצוב פנים»





מתוך: נישה

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה