ביקור בסטודיו של יואב שביט
גופי תאורה בהשראת יצורים ימיים, חוטי אורן וסירה קוצנית כחומרי גלם ושילוב מתמיד בין השימושי לקונספטואלי מאפיינים את עבודתו של המעצב יואב שביט. תפסנו אותו לשיחה דקה לפני הקפיצה הגדולה לחו"ל
תעודת זהות
סטודיו יואב שביט
שם יואב שביט
מגורים תל אביב
לימודים עיצוב תעשייתי בבצלאל
עיסוק מעצב תעשייתי
אתר
בימים אלה קשה להסתובב בסטודיו של המעצב יואב שביט בלי להיתקל בגופי תאורה בגודל אקסטרה־לארג'. "הם מיועדים לחלל התצוגה של Milano Bedding בניו יורק", הוא אומר. "עיצבתי גופי תאורה לחנות החברה בדיזיין סנטר בארץ, וביקשו שאעצב תאורה לחלל שלהם בדיזיין סנטר בניו יורק". לניו יורק הוא מתכנן לשלוח שני דגמים של גופי תאורה, הראשון הוא מאנטה, שנקרא כך בעקבות דמיון אסוציאטיבי ליצור הימי. גופי התאורה עשויים מדאבל – שכבות פורניר מהודקות ומכופפות, ומאופיינים בא־סימטריות. השני הוא לובסטר, דמוי שריון העשוי פורניר ונירוסטה. לדברי שביט, גופי התאורה מאירים לכיוונים שונים בעוצמה שונה כי "בדרך כלל מייצרים גופי תאורה ב־360 מעלות (מאירים לכל הכיוונים בעוצמה שווה) אבל לרוב החללים זה לא נכון. בגופים אלה אני מנסה להביא את האוף־באלאנס כדי לתת באלאנס לחדר".
שביט (42), גדל ביישוב הקהילתי עצמון שבגליל כילד טבע. "את המבנה של ההדרגתיות שנמצא בטבע אהבתי עוד לפני בצלאל, והוא גם שימש בסיס לתרגיל הכניסה שלי. עד היום הטבע הוא מקור השראה אינסופי עבורי", הוא מסביר. "אחד הפרמטרים לעיצוב מוצלח הוא הדרך שבה העיצוב עובד על הבסיס. המערכת החושית שלנו נוצרה בבסיסה כדי לאפשר לנו להסתדר בטבע וחשוב להכיר את הבסיס".
ביטוי אחר לקשר לטבע נמצא בעיסוק של שביט בפיתוח חומרים מן הצומח. הוא התחיל עם סיבים מצמח הצבר שהתברר שאינם חזקים מספיק, ועבר לסירה קוצנית. הרעיון נבט בעקבות תרגיל מחשבתי על תפיסת האין והיש היפנית. "ניסיתי לחשוב אם יש במסורת שלנו איזה שהוא יחס ליש ולאין שניתן לתרגם אותו לחומר. מהמעט שזכרתי מהלימודים בתיכון, היהדות גורסת שאלוהים נמצא בכל דבר ושהיש חדור באין. חיפשתי דרך להגיע לחומר שכולו רשתי ויש בו חללים. נזכרתי בסירה הקוצנית והלכתי לקטוף אותה בשדות ליד בצלאל". בטכניקה שפיתח החומר מעובד בעזרת כבישה ושרף והופך גופי תאורה שמטילים אור ביותר מאשר כיוון אחד. לאחרונה החל שביט לעבוד עם מחטי אורן. "כל אחד רואה מחטי אורן כמעט פעם ביום בלי לשים לב. זה חומר שנראה שביר ופריך אבל מצאתי באינטרנט שיש מסורת אינדיאנית של קליעת סלים ממחטי אורן, והבנתי שהוא עמיד".
פרינג' של העיצוב
החיפוש אחר חומרים חדשים הוא חלק בלתי נפרד מפילוסופיית החיים של שביט, שמנווטת את הקריירה שלו לכיוונים בלתי צפויים. "בבצלאל תמיד הייתי על גבול האמנות וקראתי תיגר על הפרדיגמה של עיצוב תעשייתי". פרויקט הגמר שלו היה מיצב שהתפרש על חדר שלם ובו 16 מוצגים. משם הוא התגלגל ל"פרינג' של העיצוב", הציג אובייקטים קונספטואליים והתפרנס מעיצוב תעשייתי לפי הזמנה. "לא קראתי אז את מרקס אבל היום אני מבין שזה היה מהלך מרקסיסטי לקרוא תיגר על ההתמקצעות. רציתי להתפרש על תחומים שונים". צינור חשמל מנופח בטכניקה שפיתח עבור יצירת חכות למוזיאון הילדים בחולון שימש השראה ונקודת מוצא לעיצוב. "עשיתי תערוכות אוונגרדיות שהתבססו על ניפוח צינורות פוליאתילן כמו שמנפחים זכוכית". ההתנסות הובילה לסדרת עבודות אמנות בהשראה אפריקנית מאגית מצד אחד ולאגרטלים שימושיים מצד שני. בשלב הבא הוא השתמש בצינורות הפוליאתילן לציפוי רגלי שרפרף. "מתחתי אותם כמו גרביון על ברזל".
שביט מספר שבעשור האחרון הוא כיוון לאמנות ועיצב כדי להתפרנס, אך בשנה האחרונה חזר להתמקד ביישום. יועץ עסקי מסייע לו להשלים את הפריצה לשוק בארץ ובחו"ל. בינתיים נראה שהמאמץ נושא פרי: עבודותיו יימכרו גם ב-AM studio, חנות יוקרתית לגופי תאורה בטורונטו, ובתומס תאורה. במקביל הוא ממשיך לעבוד על פיתוח חומרים ומשלב את מחטי האורן בפולימרים. "כך אני מקווה לשפר את היכולות המכניות כדי שהמוצר לא יהיה קל לשחיקה, וגם כדי שיהיה עמיד בפני קרינת אולטרה סגול. כשאני מסתכל על השימוש המיידי במחטי האורן וגם בסירה קוצנית, אפשר לייצר מהם בקלות חומרים לשימוש בחוץ. בעולם ההנדסה והעיצוב יש משפט שאומר שהקפיצות הגדולות קורות כשיש חומר חדש. עם החומר הזה אפשר להגיע לחוזק ולתלת ממדיות ולמשל לצקת גזיבו עגול שיהיה אוורירי. אני רוצה לחוות ישיבה בגזיבו שכזה ומבחינתי זהו חזון ששווה לחתור אליו".
קצרים עם יואב שביט
מוטו
"להבטיח גבוהה ולהפתיע לטובה, פרפראזה על דברי ניטשה 'אהבתי את שהבטיחו גבוהה והפתיעו לטובה'".
המוצר הראשון שלי
"גופי תאורה מסירה קוצנית".
מעצב מוערך
"אינגו מאורר בזכות הריחוף, הדיוק, הכנות. הגישה שמשתקפת בעבודות שלו: איפה שלא צריך להקפיד – שחרר, איפה שצריך תקפיד כמו פסיכי. זה כן וזה חי. להקפיד בכל מקום כל הזמן זה למות. זה עיצוב רע. עיצוב שעושה רע. גם למי שעושה אותו וגם למי שצורך אותו. מאואר לא נפל לזה. יש אצלו תמיד את תחושת המשחקיות".
עוד עשר שנים
"אני אהיה בסטודיו, אחרי עוד עשר שנים של יצירה מקורית בארץ ובחו"ל".
טיפ למעצב המתחיל
"טיפה למעלה… ימינה… שמאלה… זהו. כמו שתולים תמונה. בסוף אתה עושה את הדברים עבור המתבונן".
איפה אפשר להשיג? את המוצרים באתר המעצב, בסאגה, ב־Milano bedding דן דיזיין סנטר ובתומס תאורה.
