בין מזרח למערב

מעצבת פנים: מרים יעקב
שטח הדירה: 120 מ"ר + 80 מ"ר מרפסת גג

לפני כ-12 שנה עבר זוג שילדיו עזבו את הקן לדירה חדשה בקומה החמישית של אחד המגדלים המפוארים בשכונת תל ברוך צפון. לדבריהם, המעבר נבע מהרצון להתקרב לתל אביב ו"לחיי התרבות העשירים שלה". יותר מ-70 אחוזים מהבנייה בשכונה היוקרתית, שחלקה החדש הוקם בסוף שנות ה-90 על שטח שהיה בסיס צבאי בתקופת המנדט הבריטי, הם מגדלי מגורים.

"בתחילת ימיה של השכונה היה כאן נוף פרדסים", מספרת בעלת הבית על המשיכה למקום, "אבל לצערי היום הבניינים החדשים כבר מסתירים מאתנו את הנוף". כתוצאה מכך נשתל גן פורח במרפסת הגג הגדולה המקיפה את הדירה, ובו ברושים המסתירים את נוף הבניינים מסביב ועוטפים את הבית בסביבה ירוקה. היא מספרת שאת העצים נטעה מיד עם כניסתם לבית, כדי שיספיקו לצמוח כמה שיותר גבוה, ושעד היום הם יוצרים תחושה של בידוד מהסביבה.

הבית כולו עוצב על פי תורת הפנג שווי – כל החללים פתוחים אלה לאלה וגם הגינה הפורחת על הגג פורצת אל הבית והופכת לחלק ממנו. "איפה עוד אמצא חדר עבודה שהגינה נכנסת לתוכו?", אומרת בעלת הבית. "זה מה ששובה לב בדירה. התריסים פה תמיד פתוחים, גם בחורף וגם בקיץ, וזה מכניס את הגן פנימה".

בין ישן לחדש

הריהוט המרכזי בבית מעוצב בגוונים ניטרליים, שמהווים רקע רגוע לפריטי ריהוט עתיק שבעלת הבית אוספת זה 30 שנה, לפריטי אמנות שבטית שהיא מלקטת בטיוליה בעולם ולאוסף אמנות עכשווית צעיר ומפתיע, המכניס רעננות לבית. "כשנכנסנו לבית, בנתה מעצבת הפנים נישות ייעודיות בקירות לפי מידות פריטי הריהוט העתיק שהולכים אתנו כבר שנים", מספרת בעלת הבית. "אני גם מאוד אוהבת אמנות שבטית מהמזרח הרחוק ומאפריקה ושטיחים פרסיים בגוונים חמים". כל אלה משתלבים היטב יחד ויוצרים בית בעל מראה אקלקטי וחם, שעבודות האמנות העכשווית שבו מוסיפות לו תעוזה וחיוניות.

בני הזוג החלו לאסוף אמנות כבר לפני 30 שנה. "מאחר ששנינו היינו אנשים עובדים עם משכורות סבירות ואפשרויות כלכליות מוגבלות", היא מוסיפה, "האיסוף היה אטי מאוד ונמשך לאורך שנים". העבודות הראשונות שרכשו עם תחילת חידושו של האוסף היו ציורים של ציבי גבע, מיכל נאמן ופנחס כהן גן, אמנים ישראלים ידועים ומעט ממוסדים יותר, אך בהדרגה הם עברו לאמנים צעירים שעבודותיהם הלכו והחליפו את אוסף העבודות הישן. לפני כעשר שנים פגשה בעלת הבית את אורלי הופמן, אוצרת עצמאית שליוותה את בניית האוסף בעשור האחרון.

בסלון נתלה עבודה גדולה של אייל ששון – ציור גדול המורכב מאינספור נקודות צבע קטנות, היוצרות יחד נוף של יער. ששון, שבתחילת דרכו כאמן פירק את דימוייו למערך של פיקסלים, אוסף צילומי סביבות שונות מתוך האינטרנט ומשלב בעבודתו בין טכניקת ציור מסורתית למקורות השראה טכנולוגיים. דימוי הנוף המפורק מזכיר במראהו גובלן, וככל שמתקרבים אליו מתפרק ציור הנוף והופך לנקודות צבע.

עבודת קיר שהוזמנה במיוחד מהאמנית אילת כרמי עבור קיר פינת האוכל ושלושה ציורי שמן על קרטון של פנחס כהן גן נתלו לצד דלת המזווה

עבודה של רעות פרסטר מעל פינת ישיבה בסלון. פרסטר חתכה תצלום של דמות נשית לריבועים ושיבצה אותם בעבודת יד עמלנית במסגרות מתכת קטנות

נשים קטנות-גדולות

מעל הספה הבהירה השנייה נתלו שתי יצירות של אמניות צעירות – תצלום של אניה קרופיאקוב ועבודה של רעות פרסטר – המציגות דמויות נשיות. בתצלום של קרופיאקוב, בוגרת המדרשה לאמנות בבית ברל, נראית אישה עטויה בשמלת תחרה פרחונית תחת פריחת כליל החורש. לצד התצלום תלויה עבודתה של רעות פרסטר, ובה אישה עירומה. פרסטר חתכה את תצלום הדמות לריבועים קטנים ושיבצה כל אחד מהם בעבודת יד עמלנית בתוך מסגרת מתכת קטנה, המשמשת לרוב ליצירת עגילים או סיכות.

בפינת האוכל, המורכבת משולחן ומכיסאות עתיקים מצרפת, נתלתה עבודת קיר יוצאת דופן של איילת כרמי, אמנית המרבה לעסוק במיתוסים, בנשים ובמוטיבים צמחיים ובוראת עולמות שבהם הנשים הן הכוח המניע את העולם. ואכן, בעבודת הקיר שנוצרה במיוחד עבור פינת האוכל מצוירת דמות נשית קטנה ועירומה בקווים עדינים, הסוחבת אחריה סוג של עולם – ענפים ארוכים שמשולבים בהם ציורים עגולים, חלקם של אבירים מעודנים וחלקם של מטרות.

בעלת הבית מספרת כי בשל קלילותה, התאימה העבודה לקיר הצף המוקף זכוכית מכל עבריו וחוצץ בין פינת האוכל לחדר העבודה. היא ראתה במשכן לאמנויות בעין חרוד את תערוכת היחיד של כרמי שכללה גם ציורי קיר, התלהבה ממנה והחליטה להזמין את האמנית לצייר על קיר בביתה.

לצד עבודה זו תלויה עבודה נוספת של כרמי, המצוירת על גבי שלוש שכבות של פלסטיק שקוף. העבודה מציגה מוטיבים דומים – דמות נשית עירומה ומוסתרת פנים, צמח משתרג ואלמנטים מעגליים החוזרים על עצמם – כל אחד מהמוטיבים מצויר על גבי שכבת פלסטיק נפרדת, והצטברותן זו על גבי זו יוצרת מראה מרוכך ומתעתע.

שני פסלי פינגווינים של אילת סיטון הוצבו בגינת הגג הירוקה

ריבוי שכבות ותלת-ממד

במבואת הבית בולט ציור שמן גדול של מיכל נאמן, ציירת ישראלית ותיקה ומוערכת. היא מרבה להשתמש בטכניקת קולאז' ולשלב בעבודותיה מילים כתובות, במטרה לבחון את התפיסה החזותית אל מול התפיסה המילולית. ואמנם, רצועות נייר הדבק בעבודה מודבקות זו מעל זו בצורת שתי וערב באופן המנציח את תהליך העבודה וכמו כולאות בתוכן את נזילות הצבע.

לצד הציור תלויות שלוש עבודות צבעוניות של הצייר הוותיק פנחס כהן גן. העבודות עשויות משכבות קרטון וחוזרת בהן דמות בסיסית וראשונית המצוירת בקווים פשוטים. מעל פינת האוכל במטבח המרווח נתלתה גם עבודה של הילה בן ארי בעלת חומריות מעניינת ותלת-ממדית. בעבודה זו חוזרת האמנית לעיסוקה רב השנים בנשים, והיא יוצרת מעגל נשים העשויות מקיפולי נייר וקשורות זו לזו בקורים כמו מריונטות. מצד אחד הן נראות כאילו הן רוקדות יחד ומצד אחר הן כבולות בקורים המונעים מהן תנועה. גם עבודה זו מזכירה בתלת ממדיותה את עבודותיהם של איילת כרמי, פנחס כהן גן ורעות פרסטר ועבודות אחרות בבית המתאפיינות במראה שכבות.

עבודה של הילה בן ארי ובה מגזרות נייר של ילדות הקשורות זו לזו בקורים נתלתה במטבח

בין חיקוי למקור

במבואה המובילה אל חדר השינה נתלתה עבודת נייר של מאיה אטון, אמנית צעירה שהייתה מועמדת לפרס גוטסדינר היוקרתי במוזיאון תל אביב, ובה צמח שעליו נראים כלבבות אדומים. אטון מרבה לעסוק במרקמים גופניים ובאיברי גוף פנימיים, ועיסוק זה מהדהד בצמח שעליו אדומים ומשורגי נימים ועשויים מגזרות נייר צבועות שהודבקו מחדש. מול העבודה הגדולה נתלו שלוש עבודות קטנות של צילה פרידמן, אמנית ותיקה שעזבה את העולם החרדי. פרידמן נעה בעבודותיה בין העולמות ועוסקת בחיבור בין גוף ונפש.

בחדר השינה נבנה פטיו מקסים בתוך מרפסת קטנה שנבנתה באיחור כדי לנצל את אחוזי הבנייה של הבניין. "במקום להשתמש בה כמרפסת החלטנו למלא אותה באדמה ולשתול בה צמחייה כמו באדנית ענקית", מספרת בעלת הבית. "זה נותן תחושה של גן עדן טרופי בחדר השינה. לפעמים אני יושבת בחדר חשוך כשרק הפטיו מואר ואין מרגיע מזה, אתה מרגיש שאתה בתוך ג'ונגל ממש".

לצד הפטיו נתלה תצלום של אורי גרשוני ובו צמח טורף בעל מראה טרופי, הנטוע בתוך פחית מתכת. לצד המיטה הונחה עבודה של גדעון גכטמן ז"ל, מן המוערכים באמני ישראל. בתצלום נראים שלושה תפוחים העשויים שיש על רקע קטיפה כחולה, והוא ממוסגר במסגרת שיש.

עבודה של מאיה אטון בכניסה לחדר השינה

שלוש עבודות של צילה פרידמן מתוך הסדרה "הקופסה השחורה" במסדרון המוביל אל חדרי השינה. בחדר האורחים צמד ציורי שמן של ציבי גבע

תצלום של אורי גרשוני ובו צמח טרופי טורף בפחית נתלה לצד הפטיו בעל הצמחייה הטרופית בחדר השינה. לצד המיטה: עבודה של גדעון גכטמן

בקריאה שנייה

בחדר הטלוויזיה, המשמש גם כחדר אורחים, פורצת גינת הגג פנימה דרך החלון, שתחתיו ניצבת שידת טואלט צרפתית. מעל הספה בולט צמד ציורי שמן של ציבי גבע העשוי מעשה טלאים מופשט ומזכיר את סדרת עבודות הבלטות של האמן. בצמד הציורים נראה דגם מופשט של כתמים, האחד על רקע בהיר והשני על רקע כהה, שנוצר באמצעות הדבקת שכבות מצוירות של בד קנבס זו על גבי זו. לצד הספה נתלה ציור שמן עגול וגדול של נדב וייסמן ובו עצים משורגים על רקע ירח צהוב ענק, שעל ענפיו של אחד מהם נראה כדורגל תקוע.

ציור שמן עגול של נדב וייסמן בחדר האורחים

בכלל, היא מסכמת, נראה כי מעבר לעיסוק בנשיות ובמוטיבים של צמחייה, מה שמאפיין עבודות רבות בבית הוא שהן עבודות העשויות שכבות ולכן מה שנגלה בהן בקריאה ראשונה לאו דווקא עולה בקנה אחד עם מה שמתגלה בקריאה שנייה. יש בהן שכבות רבות המזמינות קריאה נוספת ורב משמעית, וזו מעלה פעמים רבות אל פני השטח איום כבוש ומוסתר שהופך אותן למורכבות ולמעניינות יותר.