ביטול מסיבות הסיום בבתי הספר והגנים: מנותקים, נמאסתם!

השבוע משרד הבריאות הצליח לערער אפילו את רף העצבים שלי. זה נכון, כבר מעל לחודשיים, מאז פרצה הקורונה לחיינו, משרד הבריאות מנהל מערכת יחסים מלאת תעוזה עם מערכת העצבים שלי, אבל העולם, החולי, המספרים…נו, שתקתי. שתקתי כשסגרו לבת שלי את הגן, סתמתי כשביטלו את החופשה המשפחתית שלי בתאילנד, קיבלתי בהבנה גם את חגיגות הארבעים שלי, למרות שהן הפכו למשהו מאוד צנוע והאמת? אפילו למדתי לאהוב את השקט שנכפה עלי.

גם עכשיו, ולמרות העלייה בנתוני התחלואה (כולה מאה חולים ליום), אני שותקת. כנועה. אני שותקת כשמבקשים ממני לשים מסכה, אני שותקת כשאני צריכה למלא הצהרת בריאות כל בוקר (למרות שברור לי שרבים משקרים בעניין הזה)  אני שותקת כשאני מנגבת את האף מלא הנזלת של ילדיי (שבאורח פלא היה יבש כל עוד לא היו גנים), אני שותקת כשאני פותחת עוד בקבוק של ורמוקס, כי מלכתחילה ההיגייניה במערכת החינוך הישראלית קלוקלת.

אני מקבלת את כל זה, אני מקבלת באמת את הכל, עד שבמוצאי שבת יצאה גזירה חדשה שהצליחה לשבור אותי: מסיבות הסיום בבתי הספר ובגנים יתקיימו ללא השתתפות הורים. עוד ממתק מנותק מבית היוצר שהביא לנו את ״ילדי הגן ילמדו בזום״, וגם את ״הגן יעבור חיטוי מלא בסוף כל יום״. במילים אחרות גזירות שמונחתות על ידי רווקים שיכורים ללא ילדים, או שמישהו אחר מגדל את הילדים שלהם. ככל הנראה, גברים בחליפות שממלאים את הכנסת.

הגזירה חדשה הצליחה לשבור אותי: מסיבות הסיום בבתי הספר ובגנים יתקיימו ללא השתתפות הורים. עוד ממתק מנותק מבית היוצר שהביא לנו את ״ילדי הגן ילמדו בזום״, וגם את ״הגן יעבור חיטוי מלא בסוף כל יום״

תגידו לי, התחלקתם על השכל? לחגוג מסיבת סיום בגן עם הילדים זה אסור אבל לחגוג בת מצווה לבית של איש עשיר על גג מגדל מותר? הורי הגן לא יכולים ללוות את הילדים שלהם בסיומו אבל לדנה לפידות מותר להזמין מאתיים איש לחתונה שלה?

״מי בכלל רוצה להיות במסיבת סיום של הגן״, שאלו כמה מחבריי. האמת שלא היה לי מה לומר להגנתי. בתוך תוכי אני יודעת את מה שאני עדיין מנסה להסתיר לפעמים. אני כבר לא מגניבה, אני אימא. מעצבנת. שמכינה בעצמה עוגות מעוצבות עמוסות בצבעי מאכל (זה לא אני, זו אלזה שהייתה חייבת שמלה בצבע תכלת), אני מתקלחת עם הילדים שלי, אני ישנה איתם, אני הסמרטוט שעליו הם מנגבים את הנזלת. פעם הייתם תופסים אותי בבר עם מלבורו אדום ובקבוק של עארק, והיום אתם יכולים למצוא אותי בגינה, עם טרייניג של s wear וילד בן שנה שכדי לקחת שלוק מוציא בעצמו את הציצי מהחולצה שלי.

ובהיותי האימא הלא מגניבה הזאת, לא אכפת לי לצעוק ולומר – חשוב לי מאוד להיות במסיבת הסיום של הבת שלי. זה הגן הראשון שלה, היא נכנסה אליו כתינוקת שרק למדה ללכת, זה הגן הראשון שלי כאימא, הפקדתי אותה בידם בוכה ורועדת, והם לימדו את שתינו כל כך הרבה בשנתיים האלו. היא הפכה ליצור קסום שאומר ״כנראה״, היא למדה חברות מה היא, הלב שלה נשבר והתאחה, היא למדה בסבלנות להיות בן אדם טוב יותר. כל זה קרה בזכות צוות מדהים, שנתן לה (וגם לי) הרגשה שהיא תמיד במרכז. הם גם לימדו אותי להיות אימא טובה יותר.

ועכשיו הגיע תורנו לשיעור הבא במערכת היחסים הזו – שיעור בפרידה חיובית. אני לא מבינה איך אני אמורה, יום אחד, פשוט לקחת אותה הביתה, וכמה ימים אחר כך ללכת לגן אחר, מבלי שנעצור לפרידה חגיגית בדרך. מבלי שנלמד שמותר לבכות ושלמרות העצב, דברים טובים מחכים לנו בהמשך הדרך. כמו שלמדנו להיפרד זו בזו בימי ההסתגלות הראשונים, וראינו שבכי ועצב יכול גם להוביל לדברים נפלאים. ולא, לא תעזור חגיגה צנועה ללא הורים בגן, כי אני רוצה להיות לידה כשהיא לומדת את השיעור הלא פשוט הזה – שלפעמים חוגגים גם סופים.

אבל זה אסור. להתחתן מותר, ללכת לברים מותר, לעשות מסיבות מותר, רק לא מסיבת סיום. שמישהו יסביר לי את ההיגיון הזה. שהרי לפי ההנחיות הנוכחיות אני למעשה יכולה לכנס מסיבה, להזמין את כל הורי וילדי הגן, רק לוותר על המילה סיום.

ומה אנחנו לומדים מהשיעור הזה? שלפעמים פשוט כדאי לסבן את המערכת?  איזה היגיון עומד מאחורי ההחלטה הזאת? אם אני לא מצליחה להבין את זה, איך אפשר להסביר אותה לילדה בת שלוש? ״אבל אימא נגמר הקורונה״, היא התעקשה איתי אתמול, ״כל החברים חזרו לגן״. כשאנחנו מבינים אנחנו יכולים להסביר לילדים טוב יותר, וכאן, סליחה אני פשוט לא מצליחה להבין את ההיגיון שמאפשר חתונות אבל לא מאפשר מסיבת סיום גן. אפשר לחגוג בשטח פתוח, אפשר לשמור על מרחק סביר ואפשר גם להבין שאם הילדים שלנו ביחד בגן, מחליפים ביצי תולעים ונזלת – כולנו גם ככה מרקחה חגיגית של מחלות, נגיפים ובקטריה. תנו הגבלות הגיונית ואנחנו נכבד אותם, רק תנו לנו לעבור את נקודת הציון המשמעותית הזאת עבור הילדים שלנו. אנשי ממשלה נכבדים, אולי גם לכם לא יזיק ללמוד שיעור בפרידה, באנושיות ובחמלה. אולי צריך שגם אתם, אנשים בחליפות, תחזרו לשיעורים הבסיסים ביותר בחיים ותלמדו שלב חזק מתמודד טוב יותר, גם עם מגיפות.