בטרם עת
הולדת פג מצריכה מהורים כוחות נפשיים והתמודדות רגשית לא פשוטה. מה עובר על פגים ועל הוריהם? איך להמשיך את הטיפול בפג לבד בבית? וכיצד ניתן להקל על ההתמודדות עם המציאות? קטן עליהם
כשאנו מתכוננים ללידה אנחנו בדרך כלל שמים לנגד עינינו את מועד הלידה המשוער, פלוס מינוס, מבלי שנביא בחשבון אפשרות שהתינוק ירצה לצאת הרבה לפני הזמן המשוער. אך הולדת תינוק פג קטנטן הזקוק לטיפול מתמשך, מאלצת את הוריו לנוע בין ייאוש לתקווה, בעודם שוהים לעיתים לא מעט ימים ולא מעט לילות בבית החולים. אולם גם לאחר השחרור עם הפג הביתה החרדות לא נגמרות. לעיתים קרובות הן רק מתגברות, ויחד איתן עולים וצפים סימני שאלה לגבי אופן הטיפול בתינוק פג מחוץ לבית החולים ובהיעדר הצוות הטיפולי המנוסה.
על פי נתוני משרד הבריאות, כיום שיעור הפגים הנולדים בישראל מדי שנה עומד על כ-12 אחוזים, ובמספרים: כ-15,000 פגים. פרופ' יעקב קוינט, מומחה למחלות ילדים, תינוקות ופגים,מנהל מחלקת תינוקות ופגים במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, מגדיר מהו פג: "'פגים' הוא מושג רחב שכולל את כל מי שנולד בשבוע הריון 36 פלוס שישה ימים או פחות מכך. גבול החיות עומד היום על שבועות 22-24 להריון. מבחינת הפגיעות הקשות ניתן לומר ששבוע 28 להריון הוא נקודת מפנה: החל משבוע זה יורדת התחלואה הקשה לאחוזים בודדים. מבחינת משקל הוולד, נקודת המפנה היא משקל של מעל 1 ק"ג – החל ממשקל זה הסיכויים להישרדות עולים מאוד והסיכון לתחלואה קשה יורד מאוד".
הפגייה כבית ראשון
פרופ' קוינט מתאר את הפגייה שבה הוא עובד: "החדרים מוחשכים כמידת האפשר, ובנוסף לכך אנו מכסים את האינקובאטורים ומונעים תאורה חזקה מדי. אנו מנסים להעניק אווירה של רגיעה, שקט והחשכה". כל הפגים במחלקה, כך הוא מציין, מחוממים באינקובאטורים המספקים חום ומווסתים אותו בצורה אוטומטית, תוך כדי מדידה מתמדת של חום הגוף. "האינקובטורים המודרניים מספקים גם לחות מתאימה וחמצן, על פי הריכוז הנדרש. כל הפגים מנוטרים בצורה מתמדת על ידי מוניטורים משוכללים המציגים את הדופק, קצב הנשימות, ריווי החמצן בדם ולחץ הדם, ומתריעים בצפצוף מיוחד אם ישנה חריגה מהמדדים הרצויים".
פרופ' קוינט מוסיף כי כל הפגים מחוברים לעירוי נוזלים ומקבלים גם תרכובות מזון לווריד, אולם ההזנה המומלצת לפגים היא ללא ספק חלב אם. "אנו ממליצים מאוד לאמהות לעשות את מאמץ השאיבה ולתת לפגים חלב אם, תחילה בזונדה לקיבה ובהמשך בהנקה. חלב אם מונע זיהומים ומחלות מעיים אחרות של פגים, וההנקה משפרת מאוד את הקשר של האם עם התינוק.
בהשראת הקנגרו והרחם
כשהפגים מחלימים בהדרגה, הם נשארים במחלקה לצורך גדילה ומעקב אחר תפקוד כל המערכות ולהכנתם לשחרור הביתה. נוסף לכך נמצאים הפגים במעקב מסודר במרפאת העיניים, השמיעה, פיזיותרפיה ועוד, בהתאם למצב הרפואי הספציפי של הפג. "לקראת השחרור נערכת שיחה אישית עם רופא בכיר, שמסביר להורים את כל הבעיות שהיו במהלך האשפוז ונותן להם הנחיות להמשך טיפול ומעקב מסודר בחוץ", מסביר פרופ' קוינט. השחרור מבית החולים מתבצע לרוב לאחר שהפג מגיע לשבוע 36, אוכל היטב ועולה במשקל, שומר על חום גוף – ללא אירועים של הפסקות נשימה וירידות דופק האופייניים לפגים – וכאשר ההורים מראים מסוגלות לטפל בפג בכוחות עצמם.
כיום מקובלות מספר גישות לטיפול בפגים, הנהוגות בבתי חולים שונים. אלו הן שתיים מהגישות הבולטות והמוכרות:
* נידקאפ: השיטה מדמה לפג סביבת רחם, במטרה להגן על מוחו המתפתח, להפחית ולווסת את הסטרס (דחק) שאליו נחשף הפג במהלך האשפוז בפגייה. המרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא הינו חלוץ ביישום גישה זו.
* שיטת הקנגורו: התינוק הפג מוחזק "עור לעור" (skin to skin). התינוק העירום, שלגופו טיטול, מושכב על החזה החשוף של האם או האב ומכוסה בשמיכה. בעולם ובישראל מקובל ליישם שיטה זו עם פגים מאוד קטנים, שמשקלם הרבה פחות מקילו, ולעיתים אף עם פגים הנזקקים להנשמה.
ככל שההורים יהיו שותפים לתהליך גדילת התינוק בפגייה כך יהיה להם יותר ביטחון לטפל בו עם השחרור. אלוסטרציה: Photos to go
פחד, אכזבה ואשמה
בפגיות שבבתי החולים מודעים לקושי הרגשי של ההורים ומנסים לתת גם לו מענה. סיגלית עופר, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת בפגייה במרכז "שניידר", מציינת כי שיחת ההיכרות הראשונה עם ההורים מתקיימת סמוך ללידה המוקדמת. "בדרך כלל בשלב הזה ההורים שרויים בהלם כי הם עדיין לא מעכלים את העובדה שהם אחרי לידה ושיש תינוק בפגייה. בשל הפתאומיות וחוסר ההכנה, לידה מוקדמת מוגדרת כמצב משברי. המפגש הראשון עם התינוק בפגייה מעורר בדרך כלל חרדה, והשיחה הראשונה עם העובדת הסוציאלית מאפשרת הכנה לכניסה לשם. תהליך ההסתגלות הרגשית לפגייה מתרחש אצל כל משפחה בקצב שלה. ככל שההורים יהיו שותפים יותר לתהליך הגדילה של התינוק בפגייה, כך יהיה להם יותר ביטחון לטפל בו כשיגיע הרגע המיוחל של השחרור מהפגייה".
החזרה הביתה
טל קבסה, מייסדת ומנכ"לית מרכז MAMAY– מרכז פרטי לרפואת ילדים משולבת, מומחית בטיפול בתינוקות וילדים בגישות משלימות ובליווי אמהות, מציעה להורים תמיכה מעשית ונפשית במסגרת תוכנית תמיכה ייחודית ראשונה מסוגה בארץ, המיועדת להורים לפגים.
קבסה אומרת כי הורים מקבלים את יום שחרור הפג מבית החולים ברגשות מעורבים: מצד אחד ישנה ציפייה והתרגשות לשחרור המיוחל, ומצד שני ישנן תחושות חזקות של פחד וחשש מההתמודדות הצפויה. "החל מרגע השחרור יש אצל ההורים תחושה עמוקה של נטישה, מכיוון שהם נשארים לבד עם התינוק ללא הטיפול והביטחון של הצוות הרפואי שליווה אותם. את הלילות הם מעבירים בריצות אינסופיות למיטת התינוק, כדי לבדוק אם הכל בסדר איתו. כל מדידה של חום הגוף, כל שיעול, עיטוש או קושי נשימתי, הופכים לשאלה של הישרדות. גם שינה שקטה של התינוק מדאיגה את האם, ולכן היא ממהרת לבדוק אם הוא עדיין נושם".
פרופ' קוינט מציין כי בבית, בשלבים הראשונים, על ההורים להמשיך את רוטינת הטיפול כפי שהייתה בפגייה, הן מבחינת שעות הארוחה והן מבחינת כמויות האוכל. "בהדרגה יועלו הכמויות והפער בין הארוחות יגדל, עד להנקה/האכלה לפי רצון התינוק הן בזמן והן בכמות. לאחר השחרור נדרשים הפגים להגיע למעקב לעיתים קרובות יותר, גם לרופא הילדים וגם לטיפת חלב ולמכונים השונים להתפתחות הילד".
עזרה וגישה אופטימית
קבסה מציינת כי תומכת לאחר לידה להורים לפגים היא למעשה אשת מקצוע שהוכשרה בטווח רחב של מיומנויות וגישות טיפוליות. "מטרת התומכת היא לטעת בהורים את הביטחון ביכולתם לטפל בפג. כך למשל: היא מנחה את ההורים כיצד לגעת בפג ולעסות את גופו הזעיר – עיסוי שהוכח כבונה קשר פנימי עמוק בין ההורה לתינוק ומסייע להתחזקותו של הפג, לבניית מערכת החיסון והעיכול שלו ואף לעלייתו במשקל. בנוסף, היא מנחה את ההורים לגבי הדרכים הנכונות לאחיזה, למקלחת להחתלה ולהתנהלות יומיומית כללית שתוכל להוות בסיס איתן לבניית ההתפתחות המוטורית".
קבסה מדגישה כי הורים המסתייעים בשירותים של תומכת לאחר הלידה זוכים לאוזן קשבת גם בכל הנוגע לקושי הרגשי שהם חווים. "כשההורים רוכשים ביטחון בעצמם ובתינוקם ומסוגלים להתמודד לבדם, התומכת מפנה את מקומה ולרוב נשארת זמינה טלפונית", היא אומרת.קבלת העזרה חשובה, לדבריה, מכיוון שלקושי הרגשי יכולות להיות השפעות ארוכות טווח. אצל האם מקננת תחושת כישלון: איך הבאתי לעולם תינוק כזה? איך לא הצלחתי להחזיק את ההריון? מה עשיתי לא נכון? תחושות אלו כה חזקות עד כי הן מלוות את היולדת לאורך כל חייה ולרוב אף מייצרות פחד מפני ההריון הבא. תחושות חרדה אלו לרוב מהוות תשתית חינוכית וגורמות להורים לגונן על הילד בצורה שאינה מאפשרת לו להתפתח כאדם עצמאי".
כדאי לדעת שאישה שילדה בעבר פג, ככלל, יכולה בשכיחות גבוהה יותר ללדת פג נוסף בלידה הבאה. לכן, ממליץ פרופ' קוינט לכל אם שילדה פג להימצא במעקב במרפאות להריונות בסיכון, על מנת שתוכל לבצע את כל הבירורים הנדרשים ולנסות למנוע לידת פג נוסף.
אורן מלברגר, מנכ"ל ויוזם עמותת לה"ב, ממליץ להורים לפגים לפנות לטיפול פסיכולוגי ואף לממנו מכיסם כדי לשמור על כוחם הנפשי. "החוויה ההורית בפגייה מלווה ברגשות אשם גדולים כלפי התינוק, וטיפול פסיכולוגי יכול להקל על ההורים ולעזור להם לשרוד כמשפחה". על אף הקושי הרגשי, מלברגר מבקש מהורים לפגים לשמור על גישה אופטימית ולזכור: "פגים שנולדו אחרי 28 שבועות הריון ומעלה ידביקו את קצב ההתפתחות בשנה הראשונה לחייהם, ואילו הפגים הקטנים יותר ידביקו את הקצב בתוך שנתיים עד שלוש. למרות שההתחלה שלהם הייתה קשה יותר, הם ילדים רגילים בבגרותם".