בטבע שלהם

בית שתוכנן ועוצב תוך התייחסות אל החוץ, עם חלון גדול הצופה אל פרדס, רומז על חשיבות הסביבה במרקם החיים של בני המשפחה. חיים בטבע

88 שיתופים | 132 צפיות

קיבוץ שריד בעמק יזרעאל הוא ביתם של יריב קליין, מהנדס מחשבים, אשתו עדי, מעצבת פנים והבעלים של "סטודיו דולו" לעיצוב פנים בבית לחם הגלילית, ושלושת ילדיהם: יונתן בן השבע, תום בן הארבע ואיתי בן השנה וחצי. יריב הוא בן הקיבוץ, ולאחר שהות של שנים אחדות בארצות הברית חזרה המשפחה לארץ והקימה בית בהרחבה.

עדי, אז עדיין שכירה במשרד האדריכלים אורבך-הלוי, לקחה על עצמה את מלאכת התכנון בלילות שאחרי העבודה ונעזרה בחוות דעת אדריכלית מהסובבים אותה במשרד. כיוון שהבית תוכנן מזווית ראייה של מעצב פנים ולא של אדריכל, עיקר הדגש בתכנון ניתן לחוויית החיים בתוך הבית.

מגרש דמוי מניפה

כדי למצות את צורת המגרש דמויית המניפה, תוכננו קווי הבנייה כשני מלבנים עם מפרק המחבר ביניהם. פרדס, שדבר אינו חוצץ בינו ובין המגרש, הובא בחשבון כאלמנט מרכזי מבחינת נוף אשר יוכנס פנימה.

בשל גילם הצעיר של הילדים תוכננה קומה אחת בלבד, ומספר החדרים צומצם למינימום האפשרי כדי להגדיל את תחושת הפתיחות: יחידת הורים, חדר ילדים גדול וחדר עבודה המשמש גם כחדר משפחה, שבמידת הצורך אפשר יהיה לסגור אותו באמצעות קיר גבס ולהפכו לחדר ילדים נוסף.

אל הבית מוביל שביל מאבן טרוורטין. אבן זו, המשמשת גם לחיפוי המבואה ויוצרת כך המשכיות בין החוץ לפנים, ממשיכה בקו ישר אל פטיו קטן. שטח המבואה כעשרה מטרים רבועים. היא ממוקמת במפרק המניפה ומחלקת את הבית לאגף ציבורי ולאגף פרטי. צורתה הלא שגרתית של המבואה היא פועל יוצא של מבנה המגרש.

כדי להסיט את תשומת הלב מהזוויות הקהות רוצפה המבואה באבן הטרוורטין (לעומת פרקט האלון שמחפה את רצפת האגפים), ובקיר שמול דלת הכניסה נפתח חלון גדול הצופה אל הפרדס. חלון זה משמש מעין תעודת זהות לבית: הוא רומז על מיקומו ועל חשיבות הסביבה במרקם החיים של בני המשפחה, וכמחווה לנוף הו מוסגר בפרופיל בגוון ירוק בקבוק.


גומחה באגף הפרטי היא דוגמה לניצול מרבי של החלל תוך שמירה על אחידות סגנונית

סגנון כפרי

המטבח מתאפיין בסגנון כפרי מודרני בהיר ומאוורר. כמו כל עבודות הנגרות בבית, גם עבודות הנגרות במטבח, הצבועות בגוון שמנת, בוצעו על ידי נגריית צוקרו מרמת דוד: אי מרכזי, ארונות נמוכים וארון גבוה המקיף את המקרר. בחלק הקרוב לכניסה נקבעה באחד הארונות "זכוכית סבתא" הזהה בדוגמתה לזו שבדלת הראשית, כדי ליצור מראה מגובש.

הארון המרכזי עוצב ללא הנמכת גבס, מה שמבליט את נוכחותו. הבחירה העיצובית הזו התקבלה בהשראת העיצוב הכפרי האותנטי, שבו הרהיט עומד בפני עצמו ואינו בהכרח מותאם לנתוני המקום. לאי המרכזי צוותו שלושה כיסאות בר גבוהים בתכלת בהיר ובירוק, ההופכים אותו לשולחן אוכל לא פורמלי. פלטת עץ אלון הותאמה לגוון הפרקט ושוליה שויפו כדי ליצור מראה מחוספס מעט.

מגירות האחסון שמתחת לפלטת העץ אינן מגיעות לרצפה ונראות כמרחפות באוויר. משטח העבודה הארוך עשוי מאבן קיסר לבנה עם כתמים אפרפרים, וכיריים גדולים אשר הובאו מארצות הברית נקבעו במרכזו בהתאמה לגובה השיש. חלונות גדולים מעל למשטחי העבודה ממשיכים את הקו העיצובי המתייחס לנוף. בפינת המטבח בין שני החלונות נתלתה כוננית דקורטיבית המעצימה את המראה הכפרי.

פינת אוכל מגדירה את ההפרדה בין המטבח לסלון. פלטת השולחן עשויה מזכוכית בגוון תכלכל, שחוזר בשאר חלקי הבית. מלבד פינת האוכל עצמה, ההפרדה בין החללים מתבצעת גם באמצעות שבירת הזווית של הקיר ויציאה לאזור אירוח בחצר, המוקף דק עץ בצורת רי"ש. החלק הקרוב למטבח מעוצב כפינת אירוח ויש בו עמדת גריל ומערכת ישיבה, והחלק השני, שמשמש כמרפסת לסלון, מעוצב כ"זולה" לאירוח נינוח שקרוב לטבע.

הריהוט באזור זה של הגינה הוא המשך ישיר לריהוט הסלון, הן מבחינת הצבעים והן מבחינת חומרים, וכולל פריטי ריהוט בגוני חום בהיר ומחומרים טבעיים כעץ וכראטן. מערכת הישיבה ורוב פריטי הריהוט הובאו מארצות הברית ושומרים על קו נקי, בהיר ומונוכרומטי. גם כאן הנוף הוא ספק הצבע העיקרי, למעט כריות וכורסה בגווני אדום. כיוון שהבית מואר מאוד נרכשו גופי תאורה בודדים שנצבעו בצבע הקיר, ומאוורר תקרה לבן מוסיף עוד נגיעת כפריות.


הסוד טמון בהמשכיות: זכוכית סבתא בדלת הכניסה מתכתבת עם ארון המטבח


ריהוט במראה כפרי מותאם לסביבת המגורים


כיריים גדולים שהובאו מארצות הברית הותקנו בגובה משטח העבודה

האלמנט המרכזי

הניסיון לשמר אותנטיות וקרבה לטבע בד בבד עם חיי משפחה וחברה פעילים הכתיבו גם את עיצוב הגינה. אדריכל הנוף בועז דרומי תכנן את רחבת המשפחה, ובה טאבון המוקף בסלעים "חיים" שבתוכם פורחות רקפות. השבילים בגינה מוקפים בצמחי ארץ ישראל כגון אלה וזית, ובגינה עצמה נשתלו כלניות ונוריות. כיוון שבבית כולו אין תריסים ניטע בסמוך לאגף הפרטי מַיִש גשר הזיו, עץ בעל צמרת רחבה שתצל ותיצור פרטיות.

הכנסת הנוף פנימה וגוני לבן-שמנת ועץ נשמרו כקווים מנחים גם בעיצוב האגף הפרטי. עמוד השדרה של האגף הוא מסדרון ארוך שממנו מסתעפים החדרים, ובקצהו ממוקמת יחידת ההורים. כאשר דלת היחידה פתוחה, הנוף הנשקף מבעד לחלון הגדול שבה, הממוסגר בפרופיל ירקרק, נראה לניצבים בקצה המסדרון כתמונה.

גודל החלל הוא יותר מ-20 מטרים רבועים והריהוט שבו כולל, מלבד המיטה הזוגית, ספסל ישיבה מתחת לחלון המשמש גם ככוננית אחסון וארון קיר גדול. על מנת לנצל את החלל באופן מיטבי, ארון הבגדים הנמתח לאורך קיר שלם בנוי סביב הכניסה לחדר הרחצה, ודלת הכניסה נראית כחלק אינטגרלי מהארון.

האחידות הסגנונית נשמרת בחדר הרחצה. לריצוף נבחרו אריחי בטון מצוירים שנרכשו באור באבן וטופלו בחומר אוטם (סילר), המאפשר להשתמש בהם בתוך המקלחון. קיר המקלחון מחופה באריחי בטון בגוון תכלת בהיר ובמרכזו נישת סבונים, שאריחי החיפוי שלה מתכתבים עם הרצפה. חלון גדול במקלחון ובו זכוכית חלבית תוכנן כמקור לאוורור, אך מאפשר לשאוף אוויר צח בזמן שמתקלחים וגם להציץ על הירוק בחוץ.

אריחי החיפוי, ארון בסגנון כפרי עם פלטת עץ אלון, כיור שוקת ומראה בעלת מסגרת מעץ אלון הם אלמנטים המחברים בין חדר הרחצה של יחידת ההורים וחדר הרחצה המשמש את הילדים. בחדר זה שובצו האריחים המצוירים בדופן האמבטיה ובספסל. הקיר מחופה באריחי בטון תכולים ובמרכזם גומחת סבונים המחופה גם היא באריחים המצוירים. מסיבות פרקטיות, הריצוף שנבחר עשוי מגרניט פורצלן דמוי אבן.

שלושת הבנים מתגוררים יחד בחדר ילדים גדול המשתרע על פני כ-15 מטרים רבועים. מיטת הקומתיים הלבנה נרכשה בבאני-בי, ובפינת התינוק הוצבו מיטה ושידת החתלה בגוני תכלת וירוק בהיר, המוסיפה צבעוניות פסטלית שקטה. בעתיד מיועדת פינה זו לארון קיר שישמש את הילדים המתבגרים.


חדר הרחצה של הילדים רוצף באריחי גרניט פורצלן דמויי אבן


גם בשירותי האורחים נעשה שימוש בחומרים טבעיים כעץ וכקש


משיקולי שטח, הארון בסוויטת האורחים מוקם מסביב לכניסה לחדר הרחצה

אווירה אותנטית וחמה

פינת המשפחה היא החלק החי והצבעוני ביותר בבית, ועיצובה מעיד על השימוש הרב שנעשה בה כמקום מפגש, משחק ויצירה. שולחן כתיבה וכוורת לבנה נרכשו באיקאה, ומגירות צבעוניות שנקנו בארצות הברית משמשות לאחסון וכאלמנט דקורטיבי. שולחן ציור לילדים הובא אף הוא מחו"ל וסביבו פוזרו פופים צבעוניים לישיבה נמוכה ונינוחה.

הבית, שתכנונו הוכתב על ידי צורת המגרש והאהבה לטבע, משרה נינוחות ומשדר פשטות התואמת את רוח הקיבוץ והכפר. הנוף הנשקף מכל פינה כאלמנט עיצוב מרכזי, האור הטבעי, פלטת הגוונים השקטה והשימוש בחומרים טבעיים מחברים אותו לארץ ויוצרים אווירה אותנטית, חמה ורגועה.


דק עץ וריהוט רטאן יוצרים פינת "זולה" נעימה ויוצרים אחידות בין פנים לחוץ