בחזרה לשגרה

ספרים שמזכירים לנו כי ימים רגילים אינם חפים מהתחדשות וריגושים

88 שיתופים | 132 צפיות

עוגת גזר

מיריק שניר טווה סיפור ילדים קלאסי, מהחומרים הכי זמינים, הכי יומיומיים שיש: מה עושים בגן כשהגזרים מבשילים? עוגת גזר, כמובן. מי מכין אותה? הילדים. הגננת כמעט שלא מתערבת. מה קורה כששוכחים להוסיף סוכר למתכון? מכינים עוגה חדשה, טעימה טעימה, אבל טעם העוגה הראשונה לא חולף במהרה. לסיפור של שניר יש ניחוח של בית ילדים בקיבוץ, לא מעט בזכות האיורים היפים של שירז פומן. השפה גבוהה, לא קלה כלל, וצריך (וטוב שכך) להסביר ולפרש. בן השלוש הפרטי מתעקש על הקראה יומית, וגם עוגה כבר אפינו לפי המתכון המצורף.

"כשגמרנו לזמר על סבא אליעזר, כבר היה ארגז העץ מלא כולו בגזר. התיישבנו וזללנו, איזה גזר נהדר! ואחר כך התלבטנו: מה נעשה עם כל השאר?"

מאת מיריק שניר, איורים: שירז פומן, הוצאת כנרת. גיל 3 +



עוגת גזר

עוגת גזר

סבא בישל מרק

בשנים האחרונות מתרבים סיפורי הסבא-סבתא ונכדים, אולי כי יותר ויותר סבים שולחים ידיהם בכתיבה. גם הפעם מדובר בסיפור קטן, אפילו קצת פרטי. סבא לבד, ומרגיש עצוב. הוא מכין מרק, וניחוח הבישול מושך לביתו את הנכדים וגם אורחים מזדמנים. סיפורחביב, יומיומי ופשוט, עם ערך מוסף בצד על הכנסת אורחים.

"סבא היה לבדו בבית. הוא הקשיב לרדיו וקרא עיתונים, כתב מכתבים, הסתכל בעננים והיה לו עצוב. החליט סבא לבשל מרק. אם יהיה לי חם בבטן אולי יהיה לי שמח בלב, הוא חשב".

מאת נירה הראל, איורים: עפרה עמית, הוצאת הקיבוץ המאוחד. גיל 3 +



סבא בישל מרק

סבא בישל מרק

אמא שלי חושבת שאני אוכל

עוד סיפור קטן ופרטי בין אמא לבת, שהופך לסיפור לילה טוב. בכל לילה אמא של נעמה רוצה לאכול חלק ממנה, מרוב שהיא מתוקה. בכל ערב נעמה מנהלת משא ומתן עם אמא, על החלקים שהיא מוכנה או לא מוכנה לוותר עליהם. לטעמי, מדובר בסיפור קטן ומשפחתי, כזה שלא בטוח שכל משפחה תתחבר אליו.

"אז רגע או שניים הן מביטות זו לזו בעיניים. אמא חושבת: להתחיל במותניים, או אולי ברגליים? ובינתיים נעמה מהססת: להסתתר במטבח, או אולי במרפסת?"

מאת מיה סביר, איורים: דנה רונן, הוצאת עם עובד. גיל 3 +



אמא שלי חושבת שאני אוכל

אמא שלי חושבת שאני אוכל

אדל וסימון

מה רגיל ויומיומי יותר מילדה גדולה שלוקחת את אחיה מהגן? זהו סיפור המסגרת של "אדל וסימון", אבל בתוך המסגרת… בתוך המסגרת חגיגה. סימון הוא ילד קטן, מסוג הילדים שהולכים להיכן שהלב מושך, ובדרך מאבדים את מה שהידיים מחזיקות. אדל, האחות, היא המבוגר האחראי, שמנסה לשווא להקנות לאחיה קצת אחריות. הערך המוסף של הסיפור הנחמד הזה הוא האיורים שנעשו במדויק לפי פריס של שנות העשרים למאה הקודמת. נעים ונחמד לראות שגם לפני תשעים שנה, ילדים איבדו עפרונות צבעוניים ומעילים.

"'אוי לא, סימון, שוב?' אמרה אדל. הם חיפשו בכל מקום, ופשוט לא מצאו. אבל סימון לא היה מוטרד. בשביל מה הוא בכלל צריך שתי כפפות? אפשר להסתדר גם עם אחת".

מאת ברברה מקלינטוק, הוצאת מטר. גיל 4 +

תחביבי יצירה

שני ספרי יצירה יפהפיים נחתו על שולחן המדור, שניהם של הוצאת הספרים "אחיאסף". למרות שהאחד מכוון כולו להורים ("אמנות שימושית") והשני מכוון לילדים ("שעת יצירה"), ת'כלס מדובר בעבודה משותפת להורים וילדים, עם נטיות אמנותיות כאלו או אחרות.

בספר "אמנות שימושית", עוברת המחברת על כל חדרי הבית, חדר אחר חדר, ומציעה רעיונות לשפצור אמנותי של האביזרים. במטבח, לדוגמה, עיטור כלי אוכל. בכניסה לבית – מתלה מפתחות או שלט כניסה ועוד ועוד. בחדר הילדים – מובייל תוצרת בית, או וילון, או בובות. ההסברים בהירים, תצלומים ברורים מצורפים, והסך הכול המתקבל הוא ספר שלא מאיים גם על המאותגרים אמנותית שבינינו.

בספר "שעת יצירה", המחברת מציעה מגוון עבודות שונות, מהסוג המרשים שההורים נדרשים לעבוד עבורו לא פחות מהילדים. הספר מחולק לשערים: צעצועים שבאמת פועלים, משחקים לנמרצים, כלי נגינה, תאטרון בובות, יצירות לקישוט החדר ועוד. נחמד שהחומרים הנדרשים הם לא רק כאלו שצריך לקנות, אלא גם כאלו שנמצאים בכל בית. ההסברים מפורטים מאוד, ישנו צילום של כל שלב, והתוצאה מרשימה ביותר.

אמנות שימושית- חדרים יצירתיים, מאת נגה וייס, הוצאת אחיאסף.

שעת יצירה- עבודות יד מקוריות לילדים, מאת אידית פישר כץ, הוצאת אחיאסף.



אמנות שימושית

אמנות שימושית

מביאליק ועד יהונתן גפן

בימים אלה ממש יוצא ספר שכולו חגיגה, המאגד בתוכו 40 שירי ילדים מופתיים שהצמיחה לנו השירה בעברית וצלחו את כל מהמורות הזמן. אם תרצו, זה יהיה התנ"ך של שירי הילדים – הקאנון שכל הורה מעוניין להנחיל לילדיו.

תחת הכותרת "שרשרת זהב", פרושים 120 עמודים המחולקים לשלושה שערים, על פי תקופות חייהם של המשוררים השונים: השער הראשון – "משוררים ראשונים", כולל שירים של חיים נחמן ביאליק, קדיה מולודובסקי, יעקב פיכמן ולוין קיפניס. בשער השני – "ערב קום המדינה": לאה גולדברג, מרים ילן שטקליס, פניה ברגשטיין, אברהם שלונסקי אנדה עמיר פינקרפלד ועודד בורלא. ובשער השלישי, המתייחס למשוררים ילידי הארץ, נמצא את ע' הלל, תרצה אתר, נורית זרחי, דליה רביקוביץ, יהודה אטלס, חיה שנהב, נעמי שמר, שלומית כהן-אסיף ויהונתן גפן. בונוס נפלא הוא שער נוסף, עם איורי דיוקנאות המשוררים, ולצדם: "תעודת זהות" קטנה על חייו ויצירתו של המשורר.

השירים מופיעים בסדר כרונולוגי, ומי שמיינה ובחרה אותם היא סופרת הילדים והעורכת, נירה הראל. אבל מה שהופך את הספר הזה למקורי ומקסים במיוחד, הם אולי דווקא איוריה של בתיה קולטון הנלווים לכל השירים – איורים חד פעמיים, מיוחדים ועשירים בפרטים, ולעתים קרובות מלאים גם בהומור. כל כפולה בספר שונה מקודמתה מבחינת הסגנון, וכל איור הוא ייחודי לשיר שהוא מלווה, ולבטח ייצרב בזיכרונם של הילדים לטווח הארוך.

החלטת המדור איזו כפולה לפרסם מתוך הספר בעמודים הבאים לא הייתה פשוטה כלל, בדיוק מסיבות אלו. אולם עם בוא השנה החדשה, החלטנו להביא את השיר המוכר שחולש על כל חודשי השנה, ומזכיר לנו ששגרה זה לגמרי לא רע.

שרשרת זהב – שירי מופת לילדים, מחיר: 98 שקל, עורכת אחראית: שרי גוטמן, מיינה וערכה: נירה הראל, איורים: בתיה קולטון, הוצאת אחוזת בית וכתר.

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה