בזכות השעמום

אם גם אתם נמצאים במירוץ בלתי פוסק שמטרתו לשעשע את ילדיכם כדאי שתעצרו לרגע. לפי הפסיכולוגית שירלי יובל-יאיר, המירוץ הזה נובע דווקא מקושי גדול של ההורים, שנקרא בפיה "חרדת שעמום". "על ההורים לספק סביבה מאפשרת ומרחב לפעילות לילד", היא מסבירה. "אמנם זה דורש מאמץ הורי התחלתי גדול יותר, אבל זה בריא יותר לילד.

"הורים לא צריכים כל הזמן לשעשע, אלא בעיקר להוות גורם שיוצר בעדינות סביבה מאפשרת. היכולת של ילד להעסיק את עצמו היא כמו שריר במוח שאנו, ההורים, לא מתרגלים מספיק אצל הילדים. לא צריך לפחד מחצי שעה של שעמום. מחקרים הוכיחו שזמן שבו הילד לא עושה כלום הוא תנאי ליצירתיות וכי מתוך ה'כלום' קורים דברים".

שעמום בחופש הגדול

"הורים צריכים לאפשר לילד להשתעמם בכבוד", אומרת יובל-יאיר, "יש לספק לו בבית סביבה שבה יש גירויים עדינים בלבד. ניתן, למשל, לשים בפינות שונות בבית אמצעים כמו דבק, צבעים, בדים, ניירות לציור ובריסטולים, לתת לו להיות עם עצמו ולראות כיצד הוא בסופו של דבר יתחיל לשחק. במצב שכזה נראה כי הוא מתחיל להמציא משחקים, לעסוק בצביעה או במשחקי דמיון ופשוט להעסיק את עצמו".

"מצב כמו חופש גדול דורש היערכות הורית מיוחדת, מכיוון שהילד נמצא בבית מספר רב של שעות", מוסיפה יובל-יאיר. "זו הסיבה שעל הבית להיות מצויד באמצעים שונים, פשוטים ביותר, כדי שהילד יוכל ליצור עימם. זה דורש מההורה לוותר על הניקיון והסדר בבית לטובת הפעילות היצירתית וההתנסות של הילד, אבל צריך לזכור שלילדים יש נטייה טבעית, לכך ועלינו לעודד זאת ולא לדכא אותה בשל העייפות שלנו או החרדה מבלגן ומלכלוך. אפשר גם להחליט על פינה אחת בבית שבה ניתן ליצור ולבלגן, או להחליט שבחופשת הקיץ אנחנו משלימים עם המצב הזה באופן זמני".