בזכות הזכוכית

על העיצוב בזכוכית, סוגיה ושימושיה השונים והדרכים בהן היא מיוצרת

88 שיתופים | 132 צפיות

מאז נולדה הזכוכית, לפני למעלה מחמשת אלפים שנה בעזרת אש וחול, היא ציינה יוקרה. למעשה, כבר במקרא מוזכרת הזכוכית, בדומה לזהב, כנדירה ויקרה ("לא יערכנה זהב וזכוכית" – איוב, כ"ח).

אם בתחילת ימיה השתמשו בזכוכית ליצירת חרוזים וקישוטים, הרי שבסביבות שנת 1,500 לפני הספירה (תקופת הברונזה המאוחרת), החלה להתפתח אמנות הזכוכית. 80 השנים האחרונות הביאו להתקדמות עצומה הן במכונות והן בשיטות, והיום כבר מדובר בתעשייה של ממש. הזכוכית מככבת היום בענף התאורה, הריהוט, הבנייה, האמנות והמדע.

עציון ואלך, מנכ"ל והבעלים של רשת 'סוהו' אומר: "הזכוכית כחומר גלם הולכת ומשתכללת עם השנים, וצוברת תכונות חשובות, כמו שמירה על שקיפות למרות עובי, עמידות בחום, חוזק, וכדומה". ואלך מוסיף, כי מוצרי עיצוב עשויים זכוכית הם פריטים מסוגננים, אסתטיים, עמידים בפני ספיגת ריחות וקלים לטיפול ולניקוי.

גם אווה קמחי, מנכ"ל ומבעלי 'קמחי תאורה', מספרת כי הזכוכית קנתה לה במשך השנים מעמד מכובד בכל הקשור לעולם התאורה. קמחי: "הזכוכית, בשל היותה עמידה ביותר, הייתה תמיד בעלת נוכחות בעיצוב גופי תאורה בסגנונות שונים, החל מהיי-טק, רטרו, סגנון הסבתא, הסגנון הכפרי, ועוד". לדברי קמחי, רבים ממעצבי העל עושים שימוש רחב בזכוכית, בשל האפשרות ליצור עיצובים מרהיבים, השקיפות, הניצוץ, משחקי התאורה והצבעים. ואכן, ניתן למצוא היום שפע של גופי תאורה עשויים זכוכית – מנורה שולחנית, עומדת, תלויה, שנדלייר ותקרה.

מכנסיות ועד למעבדות

למעשה, מאז ומתמיד הייתה הזכוכית קשורה באופן הדוק ביותר לתאורה. הזכוכית השקופה שימשה בעבר הרחוק את העששיות והעבירה את האור בצורה יעילה, תוך כדי שמירה על האש ממשבי רוח. עם הזמן, התחלפו העששיות במנורות חשמל, אבל התכונה האופיינית – העברת אור אופטימאלית – נשארה ולכן השימוש בזכוכיות השקופות, עד היום. עם הזמן התפתחה טכנולוגיה ששיפרה את עוצמות האור ונוצר צורך לעבור לזכוכיות חלביות למיניהן, המרככות את הסנווּר ומעבירות אור נעים יותר.

בצרפת נקראה הזכוכית 'פט דה וור', מעין עיסה סמיכה של זכוכית עבה, אותה ייצרו לצלחות עמוקות מזכוכית, שנתלו מהתקרה על-ידי שלושה כבלים עשויים בציפוי בד, כשבתוכן הסתתרו נורות חשמל שהפיצו אור נעים ומרוכך בכל החדר. יוצרים כמו: גלה, לליק ואחרים עיטרו צלחות אלו בעבודת אמן וחתמו על הזכוכית את שמם. באיטליה, באי מורנו, יצרו זכוכיות בטכניקה של ניפוח, ובאמצעותה נוצרו נברשות מפוארות, צבעוניות, דמויות פרחים ועלים, שהיו מאוד אופנתיים.



מלמעלה למטה: קריסטל ד'ארק, בית קסטיאל, קריסטל ד'ארק

מלמעלה למטה: קריסטל ד'ארק, בית קסטיאל, קריסטל ד'ארק

"הזכוכית הייתה תמיד אלמנט מרתק כשמעבירים דרכו אור", אומר מרטין אור, מנכ"ל ובעלים של 'אולטרה תאורה'. "כל אותה תעשיית ויטראז'ים, שהתפתחה בכנסיות, למשל,
שימשה זיגוג לחלונות כנסייה. הויטראז'ים סיפרו סיפורים באמצעות ציורים מדהימים, שנעשו בחיתוכי זכוכית שונה, המתחברים אחד לשני בפרופילי עופרת. אור השמש שעבר דרכם האיר אותם ונתן ביטוי לצבעוניות המרהיבה שלהם להנאת באי הכנסייה. גם בבוהמיה שבצ'כיה התפתחה תעשייה מפוארת של זכוכית קריסטלית, עם אחוזי עופרת גבוהים, שנתנו לזכוכית ברק מיוחד באזורי החיתוך שלה. קריסטלים אלו, שימשו לתעשיית הנברשות המפוארות בארמונות וינה. טכניקות נוספות בתעשיית הזכוכית לתאורה הם שימוש בהתכה של זכוכיות קיימות, בתוספת גרגרי זכוכית צבעוניים.
שימושים נוספים לתאורה בזכוכיות אנו רואים אצל מנפחי הזכוכיות מצינורות פיירקס שבדרך-כלל משמשים גם את תעשיות כלי המעבדה.
ג'יימי הרננדורנה, מנהל הפרסום של 'חזי בנק', מספר כי הזכוכית כבשה גם את עולם האמבטיה והיא נחשבת לחומר בעל חשיבות עיצובית גבוהה ביותר. לדבריו: "חיפויים ופסיפסים לאמבטיה העשויים מזכוכית נחשבים לאיכותיים ומיוחדים יותר, בשל הזוהר והברק שהם מעניקים".

אבל אי אפשר לדבר על זכוכית מבלי להזכיר את חברת 'שבירו' ששמה הפך שם נרדף לזכוכית על כל גווניה ועיצוביה. החברה, שהוקמה בשנת 1955 על-ידי רחמים שבירו, מנוהלת היום על-ידי הדור השני, יאיר ועופר שבירו. השניים, שהזכוכית זורמת בעורקיהם, דואגים להתעדכן בחידושים האחרונים בתחום. לטענתם, הטכנולוגיות המתקדמות בענף מאפשרות כיום ייצור מוצרי זכוכית מעוצבים, ממש על גבול האמנות.

זכוכית בכל מקום

בזכות ההתקדמות הטכנולוגית העצומה ומגוון הטכניקות, יכולה היום הזכוכית, שהיא, כאמור, תוצאה של היתוך ומיזוג של חומרי אדמה, להיות שקופה ושטוחה או בעלת צורות וצבעים מיוחדים.
בשעת הקירור, הזכוכית הולכת והופכת לצמיגה, עד שלבסוף היא מתגבשת. הזכוכית מתרככת כשמחממים אותה ונעשית נוחה לעיבוד. עם עליית הטמפרטורה היא הופכת לנוזלית יותר, עד שלבסוף היא נעשית נוזלית לגמרי.

התכונות האחידות של הזכוכית מאפשרות שימוש רחב בה. הכמויות העצומות ביותר של הזכוכית מיוצרות בשביל תעשיית המיכלים, להכנת בקבוקים וצנצנות. הודות לעמידותה של הזכוכית בפני חומרים כימיים, שקיפותה, מחירה הנמוך וקלות ניקויה, היא משמשת חומר אידיאלי ביותר למטרות אחסון.

התעשייה הכימית משתמשת בזכוכית בצורות צינורות וכדים, מכיוון שכלים כאלה מחומרים אחרים היו מחלידים או מלכלכים את הנוזלים שבהם. תעשיית החשמל רואה בזכוכית חומר מצוין לבידוד, לנורות, שפופרות של רדיו וטלוויזיה ויתר מכשירים אלקטרוניים.
החומר הגלמי הבסיסי לייצור זכוכית הוא חול נקי מאוד, כשהסוגים הכימיים החשובים ביותר הם זכוכית הקווארץ, זכוכית המים, זכוכית הסודה-סיד, זכוכית העופרת וזכוכית בורוסיליקט.

למעשה, אין תחום או מקום שהזכוכית לא חדרה אליו ואפשר למצוא היום, מעבר לשימושים הנפוצים בזכוכית גם קירות מסך, קירות עכביש, תקרות זכוכית, מעקות, מדרגות, מחיצות ודלתות פנימיות וחיצוניות, הפרדה בחדרי ישיבות, ויטרינות וכיורים שעשויים אף הם מזכוכית. כל הנוצץ – זכוכית.



מלמעלה למטה: מחסני תאורה, אולטרה תאורה, פיטרו הכט

מלמעלה למטה: מחסני תאורה, אולטרה תאורה, פיטרו הכט

כיצד מכינים זכוכית?

החומר הבסיסי לייצור זכוכית הוא חול נקי מאוד. התוספת המגוונת של התחמוצות המתכתיות, בכל היתוך, גורמת שינויים בסוגי הצבע של הזכוכית המיוצרת. להלן סוגי הזכוכית הכימיים החשובים ביותר:

זכוכית הקווארץ – נחשבת לזכוכית יקרה למרות שהתרכובת שלה היא הפשוטה ביותר מבין הזכוכיות האחרות. זאת משום שהיא עשויה מחול מותך בלבד. מכיוון שלחול נקודת היתוך גבוהה ביותר (1,700 מעלות), קשה להתיכו ולהשאירו במצב של נוזל במשך מספיק זמן, כדי שבועות הגז שבו תוכלנה להימלט, וזה מה שהופך את זכוכית הקווארץ ליקרה. משתמשים בזכוכית זו במעבדה הכימית למטרות מיוחדות, מכיוון שבשעה שמחממים אותה היא משתנית במימדיה רק מעט, ואינה מתרככת – אפילו בטמפרטורות גבוהות.

זכוכית המים – אם מוסיפים אבקת סודה (סודה-כביסה) לחול, נמסה התערובת בטמפרטורה נמוכה יותר ( 800 מעלות) ומהווה סיליקט-הנתרן. חומר זה ידוע בשם 'זכוכית המים' מפני שהוא נמס במים. אי יכולתו לעמוד בפני מים, פעולות אקלימיות ורכותו עושים אותו לבלתי מתאים לייצור מוצרי זכוכית. סיליקט הנתרן משמש למטרות רבות בשטחים אחרים, כגון ציפוי לעץ ובד. חוסר מוליכותו הופך חומרים אלו לחסינים מפני אש. כמו-כן, הוא משמש כדבק לזכוכית וכלי חרס. תעשיית אבני המשחזת והליטוש משתמשת בו כדבק, כדי לחבר את הגרגירים בגלגלי ההשחזה. אפשר אף לשמר ביצים על ידי ציפוין בזכוכית מים.

זכוכית סודה-סיד – זכוכית קשה זו, העמידה בפני מים, מתקבלת מתערובת המכילה סיד, חול ואבקת סודה. החומרים הגולמיים לייצורה, מצויים בשפע ומחירם זול. זו הסיבה ש- 90 אחוזים מהייצור הכללי של הזכוכית כיום הוא מזכוכית סודה-סיד. שמשות לחלונות, לוחות זכוכית, צנצנות, בקבוקים וכלי שולחן עממיים מיוצרים ממנה. האשלגן משמש לפעמים במקום או כתוספת לאבקת הסודה, כדי לייצר זכוכית מבריקה יותר לעדשות או לכלי שולחן.

זכוכית העופרת – היצרנים של זכוכית לאופטיקה וקישוט בעלת איכות גבוהה, מוסיפים עופרת במקום סיד או חלק ממנו, וכן אשלגן במקום סודה לשם קבלת 'זכוכית עופרת'. זכוכית עופרת היא רכה וקלה להשחזה ונוחה לליטוש. בגלל הברק הגבוה שלה משתמשים בה לייצור כלי שולחן יקרים ודברי אמנות.

זכוכית הבורסיקלט – אחד החסרונות של זכוכית הסודה-סיד והעופרת הוא, שהן עלולות להתבקע, כשהן נתונות להשפעת שינויים קיצוניים של הטמפרטורה. התוצאה האופיינית הזאת נובעת מהעובדה שהזכוכית היא מובילה חלשה של חום. ייצור זכוכית זו, הנעשית
על-ידי תוספת תחליף במקום הסיד, כגון חומצת בור או בורקס נקראת בשם 'זכוכית הבורוסיליקט'. מלבד יכולת עמידה בשינויי טמפרטורה פתאומיים, מבלי להתבקע, זכוכית זו מוצקה יותר מהזכוכית הרגילה, מתרככת בטמפרטורות גבוהות יותר ועמידה בפני מים וחומרים כימיים. הסגולות האלה מכשירות אותה לצרכי המעבדות הכימיות, לייצור כלי תנורים או כלי אש (סירים, קנקנים לקפה, וכו') ולצינורות, מזקקים וכלי קיבול לצרכי תעשיות שונות.

זכוכית צבעונית – היצרנים צובעים זכוכית על-ידי תוספת לתערובת של תחמוצות מתכתיות מתאימות, שהן תרכובות של מתכת וחמצן. על-פי רוב, הצבע מבוקר על-ידי כמויות התחמוצת שמוסיפים ועל-ידי התרכובת של יתר החומרים שבתערובת וכן בשיטת הקירור, כשהדבר מושפע גם מעובי הזכוכית. תחמוצת ניקל תקנה לזכוכית גוון כחול או חום-סגול, בהתאם ליתר החומרים שבתערובת. תחמוצת קובלט, ביחד עם תחמוצות אחרות, נותנות גוונים שונים של כחול. תחמוצת כרום ו/או נחושת נותנות גוון ירוק, תחמוצת קובלט עם נחושת – כחול, תחמוצות צריום, ברזל ופחמן – צהוב, תחמוצות של זהב או נחושת מקנות צבע אדום. אמצעי צביעה חזקים כמו התחמוצות של הקובלט ומנגן, עשויים להפוך זכוכית לשחורה וקריאוליט או תחמוצת בדיל יקנו לזכוכית גוון לשם.

מתוך: מגזין DO</strong>

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה