בוגר ואנרגטי

30 וקצת שנים אחרי הפגישה המקרית של מייקל סטייפ ופיטר באק בחנות התקליטים באת'נס, גורג'יה, ו-20 שנה אחרי שהפכו סופית מנערי אינדי שמופיעים בעיקרי במועדוני קולג'ים לכוכבי רוק שממלאים אצטדיונים, יש ל-R.E.M אלבום חדש ומצוין. אולי הטוב שלהם ב-15 השנים האחרונות. ואם באלבום הקודם (והמצוין) "Accelerate" הם הוכיחו שעדיין יש להם מה למכור בעזרת רוק אגרסיבי שלא לוקח שבויים, ב-" Collapse Into Now" שהוקלט בנאשויל, ברלין וניו אורלינס, הם מציעים את נוסחת הזהב שלהם: רוק סוחף לצד בלדות ליליות שאמנם שובות אותך כבר בהאזנה הראשונה, אבל רק בשלישית וברביעית אתה מבין את הגאונות הטמונה שבהן.

ממש כמו פעם

ב-15 השנים שחלפו מאז " New Adventures in Hi-Fi", סטייפ וחבריו הקליטו כמה אלבומים מעניינים וגם דאגו לשחרר סינגלים טובים, אבל בכל פעם שהקשבת למוצרים ההם, הרגשת מיד שחסר לך את הגרוש האחרון שישלים את הלירה. כאן הכל עובד, ממש כמו פעם – מהגיטרות הנפלאות של פיטר באק שמצטרפות שנייה ורבע אחרי שסטייפ פותח את הפה ב"Discoverer", דרך המנדולינה הנפלאה של באק ב-"Oh My Heart" (שמזכירה את הסאונד האקוסטי שאפיין את האלבומים "Out of Time" ו-"Automatic for the People"), ההרמוניות של -"It Happened Today" בהשתתפות אדי וודר מפרל ג'ם, הקיק דאון שמייצר למשל "Mine Smell Like Honey", ועד ל"Blue" – הדואט המקסים עם פתי סמית' שנועל את האלבום.

סמית', כך מסתבר, היא לא רק אחת הדמויות הנערצות על סטייפ וסוג של מוזה אישית, אלא היא ממש האס שהופך חלק מהאלבומים של REM ליצירות אמנות שהן יותר מעוד אסופת שירים. ככה היה ב-" New Adventures in Hi-Fi" ששילב בין שתי היכולות הנדירות של הלהקה: הגשת שירים סוחפים בעלי טקסטים פוליטיים-חברתיים ואיזון מדויק בין המנוני רוק בפוטנציה לשירים שאתה רוצה לשמוע בסוף היום כדי להיטען בכוח שיעזור לך לגמור את השבוע, וכך גם כאן.

סטייפ, באק ומיילס כבר לא ילדים. גם הקהל שלהם – אלו שהולכים איתם מתחילת הדרך והרבים שהצטרפו עם שינוי הפאזה שלהם בתחילת שנות התשעים. מי מהם שמחפשים כיום תקליט רוק בוגר ואנרגטי ימצאו ב-"Collapse Into Now" בן לוויה נאמן לשנים רבות.

טעימה מהאלבום החדש

R.E.M – Collapse Into Now (היי פידליטי / Warner)

אמיר שוורץ הוא העורך הראשי של חברת מוטו תקשורת