בואי אמא

מדברים על הורות ואימהות בבלוג של אמא

88 שיתופים | 132 צפיות

לפני הכל – סקירת החודש:

אם החודש: כל האימהות תושבות יישובי הדרום (ואני בתוכן), שנותרו בבית במהלך שבועות ארוכים עם ילדים קטנים ומפוחדים, ללא מסגרות חינוך ובאיומי טילים.
ציטוט החודש: "זה לא כל כך נעים לראות גן סגור" (יהונתן גפן, מתוך "הכבש ה-16", ובני בן השלוש במהלך השבועות האחרונים).
המוטו של החודש: נצלו היטב את ולנטיין דיי, יום האהבה הבין-לאומי, החל החודש.
שאלת החודש: האם תיבחר החודש, בפעם השנייה בהיסטוריה, אישה (ציפי לבני) לראשות הממשלה בישראל?
מתכון החודש: אוזני המן נימוחות, שכיף להכין עם הילדים, בסוגים שונים של מילויים (ראו מתכון בהמשך).



חג פורים - חג גדול לילדים [אילוסטרציה ורקע: GettyImahges/ImageBank]

חג פורים – חג גדול לילדים [אילוסטרציה ורקע: GettyImahges/ImageBank]

כשתקופת ה-"אמא אל תלכי" נגמרת

מתי את יודעת שהתינוק שלך גדל? כשאתם משליכים יחדיו את המוצץ לפח? כשהוא עובר מבקבוק לכוס? או אולי רק כשהוא עובר לחדר משלו? השבוע נצבט לבי כשהבנתי שזה קרה, ובגדול. נוכחתי שדברים משתנים, ובמהירות האור.

אתאר סיטואציות קצרצרות מרגעי היומיום בשבוע האחרון: אני עושה לבני אמבטיה, שרה ומסבנת, ואז לפתע זה מגיע, ללא התראה מוקדמת: "אמא, לכי". אני נאלמת דום. "מה?", אני שואלת – "נו, אמא… לכי, את מפריעה לי", הוא חוזר על דבריו בתוקף. זה נכון שהוא אמר זאת כמה שניות לפני שרציתי לחפוף לו את הראש, דבר ששנוא עליו במיוחד, אבל עדיין – לגרש את אמא?

לפוסטים נוספים בבלוג

סיטואציה שנייה: הילד צופה בסרט. אני מסתובבת בסלון לתומי, ואז לפתע, הוא מכה שוב: "אמא, לכי מכאן בבקשה, את מפריעה לי". מרב תדהמה התיישבתי והבטתי בו בהלם. ביקשתי ממנו שיחזור על דבריו. הוא חזר. השתדל להיות מנומס ואף אמר בבקשה. משום מה זה רק הכאיב לי יותר. השבתי משהו כגון "לא אומרים לאמא ללכת". זה לא גרם לו לשנות את דעתו והוא אמר זאת שוב כששיחק בחצר. מאוחר יותר, בלילה, הציפו אותי זיכרונות, ולבי נצבט. הבנתי שעברנו שנינו – הוא ואני – עוד שלב.

עד עתה היתה זו תקופת ה-"אמא, אל תלכי": תחנונים בבוקר בגן והיצמדות עיקשת לרגליי, "בבקשה אמא אל תלכי": אם בגן, אם אצל חבר, ובערב, לפני השינה: "אמא, אל תלכי, תשני לידי" בקול מתוק, שגרם לי ולבן זוגי לבלות לא פעם את הלילה על השטיח למרגלות מיטתו. אמנם לא פעם זה גרם לקושי: הפרידות בגן היו סוחטות דמעות והותירו בי מועקה לאורך כל היום, וגם בעת ביקור אצל חבר ייחלתי לכך שיאפשר לי להתפנות לעיסוקיי ולא להישאר לשיחת סמול טוק עם המארחים. אבל אודה ואתוודה: האם באמת רציתי שישחרר את הכבל? האם באמת הייתי מוכנה לרגע שבו ינופף לשלום וירוץ לשחק עם חבריו לבד? המחשבות הללו טרדו את מנוחתי ובסופן הגעתי להחלטה כי למרות הרגש והקושי, אני אמורה לברך על כך ולשמוח.

מתחילים להתכונן לפורים

ואם בשמחה עסקינן, הרי שפורים עומד בפתח. עוד בטרם התפוגג ניחוח הסופגניות ועמו הקילוגרמים העודפים (שלהם ייקח זמן רב להתפוגג, אם בכלל) של חנוכה, מיהרו החנויות והוציאו לראווה שלל תחפושות לפורים.

אני כשלעצמי טרם התרגלתי לתודעה של "חג פורים כאמא". כילדה, פורים היה החג המשמעותי ביותר, ומכבש הלחצים שהופעל בו על אמי היה הגדול מכולם: לתפור (כן, לתפור!) עבורי את התחפושת הכי יפה, לאפר אותי באופן מוצלח, ולבסוף להתמודד עם מפח הנפש הקבוע שלי כשהתחפושת לא יצאה כמו שחלמתי.

אני מתבוננת בתחפושות האלו, ואיזו ילדה ניעורה בי ורוצה למשש ולמדוד את השמלות. בני הקטן מביט בהן וזה עדיין לא אומר לו הרבה. הוא רוצה בסך הכול להיות אריה. ביני לבין עצמי אני מברכת על כך. אז הוא אמנם אומר לי בתוקף "אמא, לכי!", אבל עדיין הוא שבוי בתמימותו, תחפושת של חיה בשבילו זו משאת נפש, ופורים מבחינתו הוא חג גדול לילדים. והאמת היא, כל עוד אני לא צריכה לתפור שום תחפושת, מה לי כי אלין?

וסבתא שלי הייתה אומרת: "אני לא יודעת על מה את מתלוננת – אני לא חושבת שראיתי מלכת אסתר יותר מוצלחת ממך…"

מתכון החודש

בינתיים, עד שיגדל, אם יש דבר שאנחנו אוהבים לעשות יחד זה לאפות. פורים שבפתח הוא הזדמנות לאפות יחדיו אזני המן: לקפל את העיגול לאוזן, לארוז את התוצרת בקופסה יפה ולהעניק לסבא-סבתא כמשלוח מנות, מעשה ידיו של האריה המחופש. היש יותר מתוק מזה?

אוזני המן טעימות במיוחד: החומרים

לבצק:

  • 2.5 כוסות קמח תופח
  • 200 גרם מרגרינה מומסת
  • 1 גביע שמנת חמוצה
  • רבע כוס סוכר

למילוי:

  • 200 גרם פרג טחון
  • חצי כוס דבש
  • חצי כוס צימוקים, אגוזים או שקדים טחונים
  • 50 גרם חמאה
  • 1 כף תמצית וניל.

אופן ההכנה:

  1. מערבבים את חומרי הבצק ולשים ל-2 כדורים. עוטפים כל אחד בניילון נצמד ומניחים במקרר למשך שעתיים.
  2. מכניסים את חומרי המילוי לסיר ומערבבים אותם על אש נמוכה עד לקבלת עיסה אחידה, ומצננים.
  3. מרדדים את הבצק על משטח מקומח ומכינים עיגולים בעזרת כוס. שמים מעט מילוי בכל עיגול ומקפלים למשולש בעזרת אצבע רטובה. מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה ואופים בחום בינוני במשך כחצי שעה, עד שהן מזהיבות. אתם מוזמנים לשתף בהצעות, רעיונות והארות, וכן ברגעי ההורות הנפלאים (וגם הפחות נפלאים) שלכם.
  4. </ol>

    ליצירת קשר: דוא"ל kadaronit@walla.co.il

     

    מתוך: מגזין הורים וילדים

    לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה