בְּציר טוב

אחת הקלישאות אומרת שהריון נמשך שמונה חודשים ועוד חודש. החודש האחרון נחשב כזמן בפני עצמו, זמן שנדמה כנצח. את כבר כבדה, העובר לוחץ, ההורמונים משתוללים והציפייה מטריפה את הדעת. אני זוכרת שבהריון הראשון שלי הטרידה אותי המחשבה שאולי לא אזהה את הרגע הנכון להגיע לחדר יולדות. גם בהריון השני כל מיחוש קל עורר את התהייה עד כמה קרוב הרגע שבו אפגוש את פרי בטני.

כשיש ספק – אין ספק

"שלבי ההריון האחרונים מחייבים התייחסות ייחודית לתופעות שונות ולשגרת חיים מותאמת למצב כדי להגיע רגועים ובמוכנות מלאה ללידה וכדי להימנע מתקלות של הרגע האחרון", אומר פרופ' אייל שיינר, יו"ר ועדת ההתמחות ורופא בכיר בחטיבת מיילדות וגינקולוגיה בבית החולים סורוקה. "כל לידה היא אחרת. לרוב לידה ראשונה היא ממושכת יותר מלידה חוזרת, גם בשלב הראשון וגם בשני. נשים שבלידה הראשונה המתינו זמן רב, מעדיפות למשוך את הזמן בבית בלידה השנייה ולעתים מגיעות כבר בלידה פעילה".

למרות התסכול הגדול של נשים המגיעות לחדר לידה מלאות ציפייה ונשלחות הביתה שוב ושוב, בשל המצב העדין והשינויים המהירים בהתפתחות הלידה, ממליץ פרופ' שיינר לא לוותר על ההגעה למיון עם הופעת הסימנים. "לעתים זוגות מתלבטים אם להגיע למיון יולדות, מכיוון שהם היו שם יום קודם ונשלחו הביתה, וכבר לא נעים להם. חשוב להבין שמיון יולדות פתוח 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע ושהצוות נמצא שם בשבילכם", אומרת טובה גוילי, מיילדת, מדריכת קורסי הכנה ללידה ורפלקסולוגית בתחום פוריות ולידה.

"בכל מקרה של ספק – אין ספק, ועדיף להגיע לבדיקה. הריונית המגיעה למיון יולדות עוברת סדרה של בדיקות מקדימות (ראה מסגרת), ובסופן מחליטים על הטיפול המתאים לה – לשחרר אותה הביתה, לשלוח אותה להסתובב ולחזור כעבור פרק זמן מסוים, לאשפז אותה במחלקה להריון בר-סיכון או בחדר לידה".

חשוב להבין שמיון יולדות פתוח 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע ושהצוות נמצא שם בשבילכם. צילום: Ingimage

שחרור או אשפוז

"ההחלטה אם לאשפז או לשחרר את האישה תלויה בהתקדמות הלידה ובמצב העובר", מבהיר פרופ' שיינר. "בכל מקרה שיש חשש לעובר, מעדיפים לאשפז. לא תמיד יודעים מתי אישה על סף לידה. לעתים נראה שהלידה לא מתקדמת, ואז פתאום זה קורה".
לדברי גוילי, עילות לאשפוז יכולות להיות רבות ומגוונות: "כשיש איתות שמשהו לא תקין כמו מיעוט מי שפיר, עלייה בלחץ הדם, ורידים, סוכרת הריונית, רעלת הריון, תנאים שלייתיים או רחמיים לא מספקים או מחלות אחרות – מעדיפים לאשפז את האישה ולזרז את הלידה, בהתאם לשבוע ההריון כמובן".

באילו מקרים שולחים את האישה להסתובב ולחזור למיון?
"כשאישה מגיעה עם צירים והפתיחה היא רק של שני סנטימטרים, היא עדיין לא בשלב האקטיבי. אם הצירים כואבים, שולחים אותה להסתובב ולחזור אחרי שעתיים כדי לבדוק אם הלידה מתקדמת. יש לידות שבהן השלב הלטנטי ארוך מאוד, ולא יודעים מתי הלידה תתקדם. יש גם נשים שבוחרות ללדת לידה טבעית בלי אפידורל, והן מעדיפות להמשיך להסתובב ולא להיכנס, גם עם פתיחה של שלושה סנטימטרים. מתחשבים גם ברצון היולדת".

מתי אישה שהגיעה לחדר לידה נשלחת הביתה?
"אם אישה לא בלידה, או שיש לה צירים שאינם מסודרים, או שהתחילו והפסיקו ואינם מקדמים לידה – שולחים אותה הביתה. גם במקרים שהיא חשבה שיש ירידת מים אבל התברר שלא, כשההריון תקין והיא לא בלידה – היא נשלחת הביתה. כשאישה מגיעה מסיבה מסוימת והבדיקה מראה שהכל תקין, אין סיבה להשאיר אותה בבית החולים".

לזוגות טרם הגעתם לחדר לידה, מציעה גוילי: "כשמתחילים הצירים או כשיש ירידת מים במועד, במקום להיכנס ללחץ – עצרו רגע והסתכלו זה על זה. חייכו זה לזה, וקבלו באהבה את הצפוי לכם. הבינו שהיום הגדול מגיע. תנו לגוף לעשות את שלו וזכרו שאתם נכנסים לתהליך מדהים ועוצמתי, שאמנם אינו פשוט וקל אבל הוא אירוע הכי מיוחד בחיי אדם.

נסו לזכור כל מה שלמדתם בקורס ההכנה ללידה, בחומרים שקראתם ולמדתם, וארגנו לעצמכם בראש את ארגז הכלים הזה. חשוב גם להגיע לבית היולדות שבחרתם עם אמון בצוות ועם הבנה שהם נמצאים כאן כדי לעזור לכם ברגע המרגש הזה".

מבשרי הלידה

כדי שתצליחו להבדיל בין עיקר לטפל ולדעת מתי באמת החסידה יצאה מהקן ועומדת להנחית בחיקכם את פרי אהבתכם – לפניכם מדריך לסימנים מבשרי הלידה.

1. ברקסטון היקס

איך מזהים? התקשויות של הרחם הדומות לצירים לא כואבים. ההתקשויות האלה מאפיינות את השלבים המאוחרים של ההריון, והן עלולות להיות תכופות יותר ככל שהלידה מתקרבת. ההבדל בין ברקסטון היקס לצירים הוא התכיפות ועוצמת הכאב.
מה המשמעות? ברקסטון היקס מרככים את צוואר הרחם ומכינים את הרחם ללידה, אבל עדיין אינם מרמזים על לידה פעילה.
מה לעשות? אין צורך להגיע לבדיקה, אלא אם כן האישה סובלת מכאבים וההתקשויות מופיעות במרווחי זמן קבועים ההולכים ומצטמצמים. בכל מקרה של ספק, עדיף להיבדק.

2. ירידת הבטן לכיוון האגן

איך מזהים? במהלך החודש התשיעי להריון הבטן יורדת ונראית נמוכה יותר. לעתים זהו תהליך מיידי, ונשים רואות פתאום שהבטן ירדה.
מה המשמעות? העובר מתבסס באגן.
מה לעשות? כלום, זהו תהליך טבעי שאינו מעיד על לידה פעילה.

3. יציאות מרובות

איך מזהים? תכיפות במתן שתן אופיינית לחודשי ההריון האחרונים, אבל כשיש יציאות מרובות בלי כאבי בטן או וירוס, זהו סימן מקדים.
מה המשמעות? הגוף מנקה את עצמו ומתכונן ללידה. לרוב כמה שעות לאחר מכן יתחילו הצירים.
מה לעשות? להמתין לצירים סדירים.

4. יציאת הפקק הרירי

איך מזהים? הפקק הרירי נראה כמו הפרשה דמית רירית בכמות קטנה ובצבע חום, להבדיל מדם טרי שהוא אדום.
מה המשמעות? הפקק הרירי מעיד על דינמיקה בצוואר הרחם. הוא יכול לצאת אפילו שבועות לפני שתתפתח הלידה או במהלך הצירים.
מה לעשות? יציאת הפקק הרירי אינה מרמזת על לידה קרובה ואין צורך לגשת לבדיקה. לדברי גוילי, יש נשים שאפילו לא יבחינו שהפקק הרירי יצא, וזה בסדר.

5. ירידה בתנועות העובר

איך מזהים? אישה אמורה להרגיש שלוש תנועות עובר ב-20 דקות. בשלבי ההריון האחרונים העובר תופס מקום משמעותי יותר ברחם ולעתים התנועות מורגשות פחות. יש לקחת בחשבון שגם עוברים ישנים במחזורי שינה קבועים, העשויים להימשך אפילו 40 דקות, שבהם יש פחות תנועות. כדי לבדוק תנועות עובר צריך לאכול משהו מתוק, לשכב על שמאל ולהתרכז בחדר שקט בלי גירויים במשך 20 דקות. אם לא הורגשו תנועות עובר, אוכלים עוד משהו מתוק וחוזרים על הבדיקה שנית. לאחר שני סטים של בדיקה שבהם לא הורגשו שלוש תנועות ב-20 דקות, מומלץ ללכת להיבדק.
מה המשמעות? ירידה בתנועות עובר עלולה לרמוז על מצוקה עוברית, ולכן הצוות הרפואי מתייחס לתלונה כזו ברצינות וברגישות.
מה לעשות? מומלץ לעשות בדיקת מוניטור, אפשר להיבדק במרפאה לבריאות האישה. המוניטור מאפשר לשמוע את קצב לב העובר, המעיד על חיוניותו. אם הכל תקין משחררים הביתה, ואם יש בעיה מחליטים על המשך הטיפול.

6. ירידת מים

איך מזהים? בשלבים המאוחרים של ההריון, רטיבות עלולה לנבוע מדליפת שתן או מפקיעת מי השפיר. במקרה של ירידת מי שפיר, המים יורדים בלי שליטה. מי שפיר יכולים לרדת בזרם רצוף או בטפטוף, ויש להם ריח הדומה לריח של זרע או חרובים. כדי לבחון אם מדובר בשתן או במי שפיר אפשר ליצור לחץ תוך בטני על ידי שיעול – במקרה של מי שפיר המים ימשיכו לרדת. פרופ' שיינר מציין כי אפשר לבדוק את מקור הרטיבות באמצעות פד דיאגנוסטי (מיטסט), הנמצא בשימוש בבתי החולים ואפשרי לרכישה גם בבתי מרקחת בלי מרשם רופא.
מה המשמעות? ירידת מי השפיר מרמזת על תחילת לידה. אם הנוזל שקוף, לא צריך להילחץ. אם המים בגוני חום או ירוק, אלה מים מקוניאליים המרמזים על מצוקה עוברית.
מה לעשות? לא להתמהמה ולהגיע בהקדם לבית החולים. אין לנהוג כשיש ירידת מים או צירים.

7. דימום

איך מזהים? דימום של דם טרי המזכיר וסת.
מה המשמעות? דימום בשלב זה של ההריון עלול לרמוז על תופעות מסוכנות כגון פתיחת צוואר הרחם או היפרדות שילייה. מכיוון שהשילייה מספקת לעובר את כל צרכיו, היפרדות שילייה מסכנת את העובר ומחייבת התייחסות מהירה.
מה לעשות? להגיע במהירות לבית החולים.

8. צירים

איך מזהים? לדברי פרופ' שיינר, המאפיינים העיקריים של צירים הם כאב המתפשט מהגב אל הבטן והתקשות של הרחם, המורגשת בעת הנחת היד על הבטן. הצירים מתחילים בהדרגה ונעשים תכופים, כואבים וארוכים יותר. הם מאופיינים במקצב רתמי של כאב הולך ומתגבר, היורד בהפסקות בין ציר לציר.
מה המשמעות? כשיש צירים סדירים כל חמש דקות, הגוף נכנס למצב של לידה פעילה. גוילי מציינת שבלידות ראשונות יש מקרים של צירים סדירים שפתאום נעלמים לכמה שעות ואפילו ליממה, אבל לרוב חוזרים ומורים על תחילת הלידה.
מה לעשות? גוילי מבחינה בין לידה ראשונה ללידה שנייה: בלידה ראשונה כדאי להגיע למיון יולדות רק לאחר שעה וחצי-שעתיים של צירים סדירים כל חמש דקות. לידה חוזרת יכולה להתקדם במהירות, ולכן כדאי להגיע ברגע שהצירים מתחילים להיות סדירים כל חמש דקות. בכל מקרה כדאי להקשיב לגוף, ואם מרגישים כאב או התקדמות חריגה, מומלץ להגיע לבית החולים. להרגעת הכאב אפשר להיעזר בטכניקות שונות, כגון: הזרמת מים במקלחת על הגב התחתון, ישיבה על כדור פיזיו בתנועות מעגליות, הישענות על הקיר כשהמלווה עושה עיסוי לגב התחתון בצורה של הספרה 8, נשימת נשימות עמוקות ואיכותיות.

כשמתחילים הצירים או כשיש ירידת מים במועד, במקום להיכנס ללחץ – עצרו רגע והסתכלו זה על זה. צילום: Ingimage

בתכל'ס

שלום, אני יולדת – הליך הקבלה למיון יולדות

* מתי מגיעים: משבוע 24 של ההריון ואילך, מיון יולדות הוא הכתובת לכל פנייה ולכל בירור מילדותי שמתעורר.
* פתיחת תיק: כל הגעה למיון יולדות מחייבת פתיחת תיק מיון במשרד הקבלה או במזכירות.
* מי בתור: הקבלה למיון ולבדיקת רופא נעשית קודם לפי דחיפות ואחר כך לפי סדר ההגעה.
* בדיקות ותשאול: בכניסה למיון עוברת האישה בדיקת שתן לחלבון, בדיקת לחץ דם, בדיקת חום ומוניטור. במקביל, נערך ליולדת תשאול ואיסוף נתונים מתוך כרטיס מעקב ההריון. עוד בדיקות ייעשו בהתאם לסיבת הפנייה למיון.
* בדיקת רופא: לאחר המדדים, האישה מופנית לבדיקה גופנית על ידי מיילדת ורופא. הרופא מחליט על המשך הטיפול.
* המשך טיפול: קבלה לחדר לידה – ללידה או להשגחה, קבלה למעקב או למחלקת הריון בר-סיכון, או שחרור הביתה.