את לא לבד

אחרי שהבעל חזר לעבודה, את נשארת לבד עם התינוק. והכביסות, ההנקות, ההחלפות, והבלגן. אם גם את מרגישה שאת הולכת לאיבוד, ארגוני תמיכה קהילתיים-נשיים הוקמו במיוחד כדי לסייע לך

88 שיתופים | 132 צפיות

להיות אמא זו אחת החוויות המרגשות והיפות ביותר שיש, אולם למרות כל האושר, אחד המשפטים הנפוצים ביותר של אמהות טריות הוא "לא ידעתי שזה כל כך קשה". את הסצנה הפסטורלית של אם ובנה מחובקים בהרמוניה, מחליפה אישה טרוטת עיניים המשוועת רק לכמה דקות של שקט בין הרמה על הידיים להאכלה, להחתלה ולטיפול בבית.

בין רגעי השמחה מצויים לא מעט רגעי תסכול, קושי ועייפות. אל הקושי הזה מצטרפת הבדידות שאליה נקלעות לא מעט נשים לאחר הלידה. כי אחרי שחגיגות הברית/ה התפזרו, המתנות נפתחו והעוגות נאכלו, הבעל חוזר לעבודה ארוכת השעות והסבתא חוזרת לשגרת חייה – נופלת ההפתעה שבגילוי הקשיים הכרוכים בגידול תינוק על כתפיה הצרות של האם.

אי של יציבות

לאחר שהסוד הזה יצא לאוויר העולם, ועוד ועוד אמהות מצאו עצמן משוועות לעזרה, קמו יוזמות שונות שמטרתן להקל על התקופה הזו. הדוגמה הרצינית ביותר לכך היא פרויקט "אם לאם בקהילה" – תוכנית בפריסה ארצית הפועלת מזה שמונה שנים ומכשירה רכזות ומתנדבות שמטרתן להיטיב עם אמהות טריות.

דפנה נוימן, רכזת התוכנית במכללת אורנים, מסבירה: "מיתוס ה'אמא המושלמת' הוא אחד המיתוסים הבסיסיים של החברה שבה אנחנו חיים. מעט מאוד נכתב וסופר על דרכן הנפתלת והקשה של האמהות. סיפורן של האמהות ששמחות להיות שם עבור ילדיהן, אבל מתמודדות גם עם חוויות של בדידות, קושי, כאב ותסכול – כמעט אינו מסופר. תחושת הבדידות מולידה קשיים פסיכולוגים עד דיכאון חמור, קושי לטפל היטב בתינוק ולבסס את צרכיו הפיזיים וההתפתחותיים, והעמקת הנתק מהסביבה. ארגון 'אם לאם בקהילה' הוקם במטרה להיות שם עבור האמהות ולתמוך בהן בכל הרגעים: ברגעי השמחה וההתרגשות, וגם ברגעי הקושי והבדידות".

איך זה עובד בפועל?

רוצה גם לעזור?
• קודם כל אמא: קודם כל את צריכה להיות אמא. לב טוב וזמן פנוי אינם מספיקים למשימת ההתנדבות הזו. דרוש גם להיות ניסיון אישי.
• תהליך אישי: המתנדבות של "אם לאם בקהילה" צריכות להיות מסוגלות לעבור תהליך אישי שלהן, תהליך שילמד אותן מה זה להקשיב לאחר באמת.
• פתיחות: דרושה פתיחות כדי להיות חלק מקבוצה ולשתף אחרות בתהליך האישי שעברת.
• מחוייבות: כמתנדבת, עלייך להיות מוכנה להתחייב לתקופה של שנה לפחות, שבמהלכה תגיעי לאמא פעם בשבוע לשעתיים.
• מפגשי הדרכה: בנוסף למפגשים עם האם הטרייה, עלייך להתחייב להגיע למפגשי הדרכה פעם בשבועיים עם רכזת התוכנית בקהילה.
דפנה נוימן, רכזת פרויקט "אם לאם בקהילה" במכללת אורנים

"אנחנו רואות חשיבות רבה בכך שכחברה נקצה לכך את התקצוב הדרוש, ושנבין שזאת האחריות שלנו לתמוך במשפחות צעירות בהתהוות. לכן, כל בוגרת של התוכנית שלנו עובדת בשיתוף המועצה ומקבלת ממנה את התקציב הנדרש (סך של 70,000 שקלים לשנה). צריך להבין ששימוש בהון החברתי לצורך יצירת רשת קהילתית תומכת תוך חיזוק והעצמה של קהילה קיימת, יביאו לכך שילדים ואמהות שישתתפו בפרויקט יזדקקו פחות לשירותים הפסיכולוגיים ולשירותי הרווחה מכיוון שהם יזכו למענה ולתמיכה בשלבים מוקדמים של החיים.

"נשים שסיימו אצלנו קורס רכזות 'אם לאם בקהילה' יוזמות ומקימות את התוכנית בקהילה שלהן. ראשית, מטרתן היא איתור ויצירת קשר עם אוכלוסייה של אמהות נורמטיביות ואמהות שעלולות להימצא בסיכון (דיכאון אחרי לידה, קשיי הסתגלות, בדידות). יצירת קשר בין אמהות ותיקות מתוך הקהילה לבין אמהות לאחר לידה, להרחבת מעגלי התמיכה וההעצמה. שנית, העברת מידע לגורמים מטפלים מתוך הקהילה אודות האמהות, וכן העברת מידע לאמהות על גורמים מטפלים שיכולים לסייע להן (טיפת חלב, מחלקות הרווחה, התחנות לטיפול פסיכולוגי ועוד)."

"האמהות המתנדבות מבקרות את היולדת פעם בשבוע לזמן של שעתיים, לתקופה של בין שלושה חודשים עד שנה, לפי הצורך של היולדת. המתנדבת שמה את האמא במרכז – היא באה עבורה, מלווה אותה בתהליך גיבוש האימהות שלה דרך סיוע במלאכת היומיום. בין הפונות העיקריות לבקשת עזרה נמצאות אמהות לתאומים, אמהות יחידניות, אמהות ללא מעגלי תמיכה, אמהות אחרי טיפולי פוריות, אמהות אחרי לידה טראומטית ואמהות שעברו למקום מגורים חדש".

גליה, אם שזכתה לביקור שבועי מצד מתנדבת של הארגון, משתפת: "לכאורה, כמה פשוט – אם תומכת אם, אך לא כך הוא. במציאות לא קלה של סגירות ושל ניכור, הפרויקט מחזיר את הכפר הקהילתי החם והמחבק, שבו עזרה הדדית היא דרך חיים. רבקה ליוותה אותי ואת משפחתי במשך חצי שנה, שעתיים מדי שבוע. בהרבה מהימים הללו הידיעה כי רבקה תגיע היוותה נחמה רבה, אי של שפיות ויציבות בים של רגשות, הורמונים והסתגלות לחיים חדשים".

ללא הרשת המשפחתית

לצד תוכנית ארצית כמו "אם לאם בקהילה", קמו גם יוזמות מקומיות בעזרת נשים ששמו לב לצורך הגדול של חברה או שכנה והחליטו לעשות מעשה. דוגמה ליוזמה כזו נמצאת במודיעין, שם הקימה לבנה פישמן את "החסידה – מעגל תמיכה ליולדת ומשפחתה". בעקבות לידה של שכנה, נזכרה פישמן בלידת התאומים שלה, בקושי הגדול שליווה את התקופה ובחסרונה של משפחה עוטפת, שלא גרה בסמוך והתקשתה לסייע. "במודיעין זה מאוד רלוונטי כי יש משפחות רבות שהגיעו לכאן ללא הרשת המשפחתית שנותנת ביטחון ועזרה", מספרת פישמן. "כתבתי הודעה ב'פורום מודיעין' בתפוז, ונדהמתי לראות את ההיענות העצומה. המון נשים רצו לשתף פעולה ולסייע ליולדות.

"כאשר יולדת פונה אלינו, באמצעות האתר, במייל או בטלפון, מנהלת 'החסידה' מבררת את צרכיה, ופונה לכלל המתנדבות באמצעות מייל הכולל את פרטי היולדת, ללא פרטים מזהים. בפועל, ההתנדבות באה לידי ביטוי בליווי של כמה שבועות, בהתאם לצורך ובמגוון רחב של תחומים, כגון: תמיכה רגשית, ייעוץ בהנקה, עזרה עם האמבטיה הראשונה, שמירה על התינוק כדי שהיולדת הטרייה תוכל לנוח, ליווי לטיפת חלב, עזרה עם הילדים הגדולים במשפחה ועוד.

"מתנדבות 'החסידה' מתאימות עצמן לצורכי היולדת בכל דרך שעומדת לרשותן. למשל, על אף שהמיזם אינו דתי, קיימת רגישות לנושא הכשרות וישנה הקפדה על שליחת אוכל כשר ליולדות ששומרות כשרות. היה לנו מקרה של יולדת עם תאומים שהיו לה ילדים נוספים בבית – והתארגנו בצורה מאוד מסודרת של משמרות יומיומיות עד שהיא עברה את התקופה הראשונה".

המטרה הראשונית כאמור היא סיוע לאם ולתינוק, אולם נוימן מספרת כי במשך השנים המטרה העמיקה והתרחבה: "הבנו שכשנשים תומכות בנשים הן יוצרות חוסן בקהילה שלהן. מתוך העזרה והתמיכה אחת בשנייה הן מפתחות רשתות חברתיות ומסייעות לנשים ומשפחות ברצף החיים. בעקבות הפעלת תוכנית ביישוב, נשים שקשורות לתוכנית הקימו מיזמים נוספים בקהילות שלהן, כמו מפגשי בוקר לאמהות ותינוקות, מפגשי העשרה לנשים בשעות הבוקר, ועדת אמהות ביישובים, קבוצות לנערות ועוד".