ארץ מוזהבת

"גאלדענע מדינה" על המהגרים היהודים שהגיעו מרוסיה לחיים חדשים בארה"ב

88 שיתופים | 132 צפיות

בתחילת המאה ה-20 עושים רבבות יהודים את דרכם החוצה מרוסיה, לאחר שהרגישו את נחת זרועם של הקוזאקים והבינו כי הם לא רצויים יותר בארץ בה נולדו וחיו מזה דורות. איכרים ועירוניים חברו יחדיו, אספו את מטלטליהם וקנו כרטיס לכיוון אחד אל החלום האמריקאי.

החלום האוטופי של אותם מהגרים כלל קהילה יהודית כשרה, חינוך טוב לילדים וכסף שגדל על עצי פרי, כך סיפרו להם. המציאות היתה מעט שונה – דירות קטנות ומעופשות בברוקלין, אנטישמיות סמי-גלויה וחורים בכיסים. זו היתה הווייתן של שלוש משפחות יהודיות שהגיעו מרוסיה: משפחת בלום, משפחת ברודסקי ומשפחת ורדוניק.

ג'ניפר גילמור מתארת בספרה "ארץ מוזהבת" שלושה דורות של שלוש משפחות שונות זו מזו, אך חייהן נתפרים זה לזה כמו בשמיכת טלאים, היוצרת רבדים שונים של מציאות שברירית, כזו שנראית שונה ממשפחה למשפחה, אך בסופו של דבר מדובר בפרשנויות שונות של אותו גורל.

העלילה הנרקמת בספר בנויה משלושה קווים מקבילים שמתקרבים זה אל זה ומתרחקים זה מזה, כאשר בנקודות מסוימות הם אף נושקים, חושפים טפח ועוד טפח. שלושת הקווים הללו הם בני הדור השני למהגרים שהגיעו מרוסיה בתקווה למצוא עתיד טוב יותר למשפחותיהם.

ג'וזף וסולומון ברודסקי, בניהם של שני מהגרים קשיי יום המתגוררים בשטעטל היהודי בברוקלין, פונים לכיוונים מנוגדים לחלוטין. סולומון מתחבר עם גנגסטרים כמו א. רוטשטיין ("המוח") בתקופה בה השתייה החריפה היתה אסורה בארה"ב. הוא נשאב לעסקי המאפיה, עוסק בהברחת משקאות ומנודה על ידי תושבי השכונה ומשפחתו.
ג'וזף, שנפגע כל כך מבגידתו של אחיו, נשבע לעסוק אך ורק במקצוע "טהור" ובאופן סמבולי הופך לסוכן מכירות קשה יום של פרוקטר אנד גאמבל, בעברו מדלת לדלת, משדל עקרות בית לקנות מוצרי ניקיון.



החלום האוטופי של אותם מהגרים כלל קהילה יהודית כשרה, חינוך טוב לילדים וכסף שגדל על עצי פרי, כך סיפרו להם, המציאות היתה מעט שונה<br />אילוסטרציה: Clipart.com" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/281/31281/______.jpg?1198589334" />                             </p>
<div>החלום האוטופי של אותם מהגרים כלל קהילה יהודית כשרה, חינוך טוב לילדים וכסף שגדל על עצי פרי, כך סיפרו להם, המציאות היתה מעט שונה<br />אילוסטרציה: Clipart.com</div>
</p></div>
<p>פרנסס ופאולין לבית ורדוניק, המתגוררות לא הרחק ממשפחת ברודסקי, גם הן בוחרות לעצמן גורל שונה בתכלית. לפאולין היפה צופים עתיד מזהיר, בעוד פרנסס חוסה בצילה ועוזרת לאמה ולאביה להסתגל לחיים באמריקה.</p>
<p>פאולין מואסת בחיי העוני ובשכונה היהודית ובורחת כדי להתחתן עם סולומון הגנגסטר. פרנסס, שפורחת מאז עזבה אחותה, נישאת למדען יהודי אותו הכירה בימי ילדותה בכפר.<br />גם סימור בלום רוצה חיים טובים יותר לעצמו. לאחר שהתחתן עם שרה היפה אך המרירה והמתוסכלת, הוא הופך מאיש מכירות לבן חסותו של סולמון, שבינתיים משנה את שמו ל"טרי הטרייר".</p>
<p>גילמור מיטיבה לתאר מה עובר בראשם של זרים בארץ חדשה, משלב האופוריה, דרך שלב ההתפכחות ועד להיטמעותן בחברה, כאשר הן נושאות על גביהן את הזיכרונות המכאיבים של העקירה ממקום הולדתן, דרך סבלם של הוריהם שלא למדו את השפה החדשה ואת מנהגיה של החברה ולא הצליחו לתת לילדיהם את כל מה שרצו, ועד להפיכתם להורים בעצמם וההבטחה כי לעולם לא יחסרו יותר דבר.</p>
<p>כמו כן, מתארת גילמור את היחסים בין המשפחות היהודיות שונות, אשר באו מאותו המקום, מאותה הקהילה, אך המציאות בארץ הזרה קורעת אוקיינוסים ביניהן. כך קורה שבני משפחה קרובים לא יוצרים קשר זה עם זה במשך שנים, וזהו האבסורד. במקום להתקרב ולהתנחם במשפחתם במקום החדש והזר, הם בוחרים להתמודד לבדם ולהפנות עורף לבשר מבשרם.</p>
<p>הספר מתמקד פחות במנטאליות היהודית היומיומית, ויותר בקווים הכלליים של דמות היהודי המהגר. הקהילה הקטנה שיודעת הכל על כל אחד; הסבל, שהוא מנת חלקם של כולם; ההשפלה שהם עוברים כאשר צריכים לברר אם בית מלון כזה או אחר מוכן לקבל אותם בשל יהדותם; הידיעה כי אחיהם באירופה סובלים אך הפחד מלקום ולעשות מעשה, ובכך לאבד את מקומם החדש; התחושה כי ליהודים אין ולא יהיה בית אמיתי.</p>
<p>לצד הסיפור הגדול, אנו עדים להתנהלותן של המשפחות לאורך השנים, לקבלת ההחלטות הגורליות והשלמה עם המציאות, ליחסים שבין בעל לאישה ובין ההורים לילדים, לתסכולה של עקרת הבית האמריקאית, לכוחם של זכרונות ילדות ולקמטים המצטברים של הזמן, שלעתים מקהים את הכאב, אך בסיטואציות מסוימות רק מחמירים אותו.</p>
<p>"ארץ מוזהבת" הוא ספר רגיש ומרגש, מרתק ואמיתי, שמתנגש עם החלום האמריקאי ומנפץ אותו לרסיסים.</p>
<p><strong>ג'ניפר גילמור, "ארץ מוזהבת". הוצאת אופוס, 2007. 313 עמודים</strong></p>
</p>
<p style=