ארץ מוזהבת

"גאלדענע מדינה" על המהגרים היהודים שהגיעו מרוסיה לחיים חדשים בארה"ב
בתחילת המאה ה-20 עושים רבבות יהודים את דרכם החוצה מרוסיה, לאחר שהרגישו את נחת זרועם של הקוזאקים והבינו כי הם לא רצויים יותר בארץ בה נולדו וחיו מזה דורות. איכרים ועירוניים חברו יחדיו, אספו את מטלטליהם וקנו כרטיס לכיוון אחד אל החלום האמריקאי.
החלום האוטופי של אותם מהגרים כלל קהילה יהודית כשרה, חינוך טוב לילדים וכסף שגדל על עצי פרי, כך סיפרו להם. המציאות היתה מעט שונה – דירות קטנות ומעופשות בברוקלין, אנטישמיות סמי-גלויה וחורים בכיסים. זו היתה הווייתן של שלוש משפחות יהודיות שהגיעו מרוסיה: משפחת בלום, משפחת ברודסקי ומשפחת ורדוניק.
ג'ניפר גילמור מתארת בספרה "ארץ מוזהבת" שלושה דורות של שלוש משפחות שונות זו מזו, אך חייהן נתפרים זה לזה כמו בשמיכת טלאים, היוצרת רבדים שונים של מציאות שברירית, כזו שנראית שונה ממשפחה למשפחה, אך בסופו של דבר מדובר בפרשנויות שונות של אותו גורל.
העלילה הנרקמת בספר בנויה משלושה קווים מקבילים שמתקרבים זה אל זה ומתרחקים זה מזה, כאשר בנקודות מסוימות הם אף נושקים, חושפים טפח ועוד טפח. שלושת הקווים הללו הם בני הדור השני למהגרים שהגיעו מרוסיה בתקווה למצוא עתיד טוב יותר למשפחותיהם.
ג'וזף וסולומון ברודסקי, בניהם של שני מהגרים קשיי יום המתגוררים בשטעטל היהודי בברוקלין, פונים לכיוונים מנוגדים לחלוטין. סולומון מתחבר עם גנגסטרים כמו א. רוטשטיין ("המוח") בתקופה בה השתייה החריפה היתה אסורה בארה"ב. הוא נשאב לעסקי המאפיה, עוסק בהברחת משקאות ומנודה על ידי תושבי השכונה ומשפחתו.
ג'וזף, שנפגע כל כך מבגידתו של אחיו, נשבע לעסוק אך ורק במקצוע "טהור" ובאופן סמבולי הופך לסוכן מכירות קשה יום של פרוקטר אנד גאמבל, בעברו מדלת לדלת, משדל עקרות בית לקנות מוצרי ניקיון.